אישתורי הפרחי
הרבי הגיאוגרף העברי
הראשון
משה ברק-גבת
רבי אישתורי הפרחי.חוקר ההלכה
היה גם הגיאוגרף העברי הראשון של ארץ ישראל.
גיאוגרף ייחודי בתולדות עמנו,
משום שחי במאה הי"ג - י"ד, לפני כ-700 שנה. יליד צרפת. כתלמיד חכם למד
בישיבות
צרפת ופרובנס לשם נדד עם
משפחתו עקב גירוש היהודים, שביצע פיליפ מלך צרפת. ומשם עבר לספרד. לכן נחשף בו
זמנית, להרא"ש האשכנזי לרבני פרובנס, ולרבני ספרד, בה השתקע בברצלונה.
כסמכות הילכתית המשיך אישתורי
בתלמודו, ופירסם מספר ספרי הלכה חשובים. אך הוא רצה לחקור את בעיית "המצוות
התלויות בארץ". כדי לרדת לעומקם של דברים הוא נסע לארץ ישראל. הוא לא השתקע
באחת מארבע ערי הקודש בהן גרו רוב היהודים, אלא בחר דווקא בעיירה הקטנה בית שאן,
בעמק שבין השומרון לגליל. מעיירה זו יצא לטייל בכל רחבי הארץ, כדי לעמד על פרטי
האתרים, לצורך קביעת ההלכות בדבר "המצוות התלויות בארץ"
מכיוון שהיה יסודי ומעמיק
במחקרו, עבר ברגל את כל הישובים והאתרים של בני כל העמים שהתגוררו בהם. הוא תיעד
את מה שראה, ובחן את הקשר האפשרי בין המקומות השונים לאתרים הנזכרים בכתבי הקודש
אותם למד כל חייו.. בדרך זו חיבר ספר מעמיק על הלכות אלה, לו קרא "כפתור
ופרח". פרסום הספר בבית שאן, היה תופעה חד פעמית במקום
במרוצת ההיסטוריה, ובכך הציב
גם ישוב זה על מפת התרבות היהודית בישראל.
כתוצאה מעבודתו היסודית
והשכלתו הרחבה במדעי התכונה, הרפואה, הפילוסופיה ובקיאותו בלשונות העולם הנאור דאז
היה "כפתור ופרח" גם ספר הגיאוגרפיה העברי הראשון של ארץ ישראל, ולמעשה
גם גיאוגרפיה היסטורית,.
כך הפך אישתורי הפרחי, לדמות
מופת, תרבותית, בלב שנות הגלות שבין חורבן ביתר, לשיבת ציון, מקרה נדיר של איש רוח
שעלה אז לישראל, והוסיף נדבך לבניין הקשר בין העם לארצו...
אישתורי הפרחי עומד מעל
להתפצלות העדתית וכחניך ישיבות ספרד, פרובאנס ואשכנז הוא עשוי להיות סמל אחדות
העם.
השילוב
שעשה בין לימוד כתבי הקודש, והטיול בנופי הארץ, עם חקר קורותיהם, הופך אותו לחוליה
משותפת ליהודים חרדים, שנשמתם בהלכה לבין החופשיים מחונני עפרות ארצנו ונופיה.
פעילותו
זו של אישתורי הפרחי, נותנת לבית שאן הקטנה הרחוקה, תוכן ייחודי, שיכול לתרום
לעיצוב תרבות המקום גם כמקור גאווה לתושביו. .
כיצד
לעשות זאת
יש
לעודד ולדחוף סופרים לכתוב ספר על חיי האיש, במקביל סיפור ילדים, ואף שירי ילדים.
בימינו,
מתחייב גם פזמון, לו הוא ראוי כדוגמת משה מונטפיורי, יואל משה סלומון ואליעזר בן יהודה,
שזכו לכך.
בעזרת
הספרים השירים והפזמון, תחדור דמותו לתודעת המחנכים, מגני הילדים, לבית הספר העממי
והתיכון בו ניתן יהיה לחשוף את הנוער להלכות בן דן ולנופים שסיקר. פעילות כזו
תשפיע גם על תודעת תנועות הנוער, שבטיוליהן תוכלנה לשאוף מתורתו ונסיונו.
בבית שאן
ובעמקים הוא יכול אפילו לתפוס מקום משמעותי מיוחד בתוכנית הלימודים, כגיבור תרבות
מקומי.משלהם.
קורותיו
של אישתורי הפרחי, הם סיבה טובה להפיכת בית שאן למרכז ארצי ל"ידיעת הארץ
והלכותיה", שתינשא על גב
הישובים
הדתיים סביב בית שאן מחד, ועמק חרוד שהוליד את החברה להגנת הטבע, עם פעילותו
המחקרית של עזריה אלון בבית השיטה. עזריה אלון הדמות בת דורנו, הקוטב האחר של
פעילות אישתורי הפרחי. סביב שתי דמויות אלה ניתן יהיה לעצב מרכז תרבותי שירומם את
המקום ויהיה מוקד משיכה לכל הארץ.
מרכז
כזה יהיה מוקד להוצאה לאור של כתבי עת, ספרים, תצלומים, קלטות, וסרטים בתחום זה.
אך לשיא
ניתן להגיע, בקביעת אירוע שנתי קבוע בית שאן, בתיאטרון שלה ובשאר אתריה.
הילולה אמנותיה, ספרותית שנתית.
שבוע פעילות, היכול לכלול חפירה מאורגנת באתרי העתיקות, או לחלופין סיוע
בשיקום ושימור.
בו
זמנית, יש מקום חשוב לקיום "ירחי כלה" ארציים של תלמידי חכמים, שילמדו
את כל הכרוך בשילוב של התורה והארץ, של הדת והמולדת. "ירחי כלה" אלה
יפתחו בחלקם גם לציבור הרחב, ויביאו בשורה חדשה של חיי רוח המושרשים היטב בקרקע.
שיא
נוסף ייחודי נוכל לקרוא לו "ללכת אחריו". יהיה זה מפעל תרבותי ספורטיבי,
של טיולי ניווט בעקבות אישתורי הפרחי, ו"החברה להגנת הטבע". טיולי נחת
ברגל, ברכיבה על חמורים ועל סוסים, באופניים וכו'. זו תהיה פעולה העשויה לחבר
אנשים מכל המגזרים והקצוות. פעולה זו תוכל להגיע לשיאה בתחרות ניווט ארצית של
תוואים בהם צעד אישתורי, וצועדת החברה להגנת הטבע.
יש יסוד
לאמונתי, שהפרסום כאן כתב העתי, יוכל לעורר אנשים לעשות מעשה, שיעשיר את רוח
היצירה ותרבות הפנאי שלנו.
הילולת אישתורי הפרחי עשויה להעמיד את
בית שאן, בין הערים המרכזות אירוע תרבותי שנתי. כך בדומה לכרמיאל, ערד וישובים
אחרים תתרום להגדלת הפרישה הארצית של אירועים אלה מחוץ לערים הגדולות במרכז, ונזכה לראות את העיר .בית שאן
נ"צ חדש בתרבות הארץ
נ"ב
הרוצים
להעמיק, יקלידו ב"גוגל" את השם "אישתורי הפרחי" שם יש כמה
מאמרים מפורטים בנושא
מ"ב