10.7.10

"כותרת בזוית אחרת".

הפינה של יוסי וולך - פרק – 79

מן העתונות : "נדחתה ההצעה להעלאת שכר המינימום"

" אושרה העלאת בשכר של השרים וחברי הכנסת".

אומרים שלכסף אין ריח,

על זה אין מה להתווכח.

אבל לכסף יש טעם.

יש לו טעם ענוג,

והוא גורם לתענוג.

יש לו טעם של עוד,

לאלו שרודפים אחריו

ומחפשים את הכבוד.

יש לו טעם "עדין",

שמאפיין חברי כנסת

מהשמאל והימין.

יש לו טעם יציב

שמדברים עליו בתקציב.

יש לו טעם של הכללה

שמתאים לחברי הכנסת

ושרי הממשלה.

ואם רוצים לכך תזכורת

לעצמם הם העלו עכשיו

את המשכורת.

מקבלי ההחלטות דעו

שיש בזה טעם לפגם.

והגיע הזמן

שתתחילו לרדת אל העם.

תתחילו לחוש את הטעם המר

של משפחות החיות

באוהלים בכיכר,

של ילדים המבקשים

עזרה מאם ואב,

והסובלים בקביעות

מחרפת רעב.

לאנשים עם הרבה

בושה וחרפה

שנוברים בקביעות

בפחי האשפה.

ואלו שכל השנה

עושים עבודת קודש

אבל לא יכולים

לגמור את החודש.

יכול להיות שאת

כל זה אתם לא רואים

כי אתם נוסעים

ברכב מפואר בחלונות סגורים.

ואולי בגלל ה"בטחון"

אתם מורידים גם את הוילון.

יכול להיות שהגדרת

המילה רעב

לגביכם מופיעה רק במילון.

ולא נמצאת אצלכם

לא במטוס או במלון

יכול להיות שאתם

עסוקים בהרצאות

וברישומם של ההוצאות

וחושבים לעצמכם

כמה היה כדאי

ומגהצים שוב

את כרטיס האשראי.

ונכנסים למליאה

בבטן מלאה

אחרי שאכלתם

ארוחה מזינה.

שם בירושלים

בעזרת המימסד

שכל האוכל מסובסד.

ואז תתבקשו להרים אצבע ולאשר

ושוב לקצץ מאלה שלהם חסר.

ובכלל ישנה הרגשה

ששכחתם את המושג

שנקרא עבודה.

כי רוב הזמן

אתם בפגרה.

עטופים בעננה של

התנשאות והוד,

ושכחתם כבר

מה זה לעבוד.

ומה שקשור לגביכם

למשכורת ולתשלומים

אצלכם זה אחרת

המילה מינימום לא מוכרת

מצרפים עוד לשכה ומזכירה

ואומרים תודה ואמן.

כי את זה

אתם לא צריכים

מכיסכם לממן.

אך כשיגיעו הבחירות

אתם תצאו במסע

כדי להפיץ את המצע

שהוא לגביכם

כמו מעשה ניסים.

אבל אחרי הבחירות

תעלו שוב את המיסים

ותתרצו את זה

באין ברירה

ושעכשיו זה הזמן והמקום

ושוב תפגעו

בעשירון התחתון.

והתקציב יעבור כהבטחה

בשיטת שמור לי

ושמור לך

ואת אלו מהכיכרות

שבלילות לא ישנים

אבל האמינו בכם

כי היו תמימים

תשלחו שוב מיואשים

להמתנה של ארבע שנים.

ובכלל אתם לא

יכולים לראות טיפוס "מאוס"

עבורו הטלפון שלכם

תמיד בעמדת תפוס.

אבל אם ישנה פתיחה

של תערוכה

בהשתתפות אישיות בכירה

ובתוספת ארוחה

אתם תעשו את הכל ובזמן

לקבל הזמנה ומקום בשולחן.

כי כך אתם נוהגים

ואין אחרת

רצים אחרי הפרסום והכותרת.

אבל תתפלאו שיכולים

ואפשר אחרת להתנהג

ולעשות הרבה בנידון

ובנקודה זאת אתם

ורק אתם

יכולים לשפר המון.

כמו למשל

לחלק את התקציב

אמיתי ונכון.

ולא לתת לעניים

לזחול על הגחון.

לשמוע את הזוגות הצעירים

ולא לראות זאת כאיום

כי בלעדיהם אין לנו קיום.

ולעשות זאת תוך

כבוד והערכה

וליזום וליצור

עוד מקומות עבודה.

האם אין לכם

בושה וכאב

לראות ילד שנשאר רעב.

ומשפחות שסובלות

מרעב ומרזון

ואת העמותות

שמחלקות להם מזון.

נמאס כבר מההבטחות

על האשפוז וסל התרופות.

אבל לגביכם זה לא בהול

כי יש לכם ביטוח רפואי בחו"ל.

צאו דחוף

ממגדל השן

והתחילו מסביבכם

היטב להתבונן.

אחרת תצטרכו

ליצור קמפיין

כמו לחיסכון במים

שכותרתו- ישראל מתייבשת.

ולשנות את הכותרת

ישראל מתביישת.

כתב יוסי וולך