5.6.10

"כותרת בזוית אחרת". > מונדייל בזוית אחרת

הפינה של יוסי וולך - פרק – 75

מונדיאל 2010

ביום שישי ה-11.6

למי שטרם הפנים

את המסר

תבעט בעיטת הפתיחה

למונדיאל 2010.

ההכנות לבעיטת הפתיחה

עשתה בחיי מהפכה.

מהפכה שלנין היה עומד

ומצדיע לה דום

יחד עם הדגל האדום.

המהפכה החלה

לפני כמה חודשים

השתדלתי בבית

דבר לא להזיזה

ואת האישה

לא להרגיזה.

כי השתמשתי

לקראת המונדיאל

בכרטיס הוויזה

לרכוש טלוויזיה

עם מסך ענק

למרות שמבחינת

הנטל הכספי

הרגשתי קצת מחנק.

וכשגיליתי לאישה

את הסוד

תגובתה הייתה

ומה איתי?

איפה אתה רוצה

שאני אראה

טלוויזיה ברחוב?

בבוקר מיהרתי לבנק

עברתי על חשבון העו"ש

לברר אם ניתן

טלוויזיה נוספת לרכוש.

ומשם רצתי בכוחות אחרונים

לחנות שמוכרת טלוויזיה במבצעים.

חשבתי שאני מפספס ודי

אז תוך כדי ריצה

נופפתי למוכר

בכרטיס האשראי.

וכשהעסקה הושלמה

הרגשתי הקלה

שהכל הסתיים ללא תקלה.

ואז עלה לי הרעיון

למקם את הטלוויזיה

של האישה

בחדר השינה

והרעיון הוא

כשאני צופה

במשחקי המונדיאל

האישה נרדמת ודי.

ואז אני יכול

בלי כאב ראש

לצפות בכל השערים

שמסי הגדול יכבוש.

ולראות כדורגל בצורה בסיסית

ומדי פעם גם להרביץ

קללה עסיסית.

ולא לשמוע את האישה

אומרת מכל הלב

תהרוג אותי

אם אני יודעת

ממה אתה מתלהב.

אחרי מספר ימים

של המתנה עצבנית

נעצרה לפתע

ברחוב משאית

וכשהסתכלתי מחלון הדירה

הבנתי ללא עמל

זאת המשאית

עם מוצרי החשמל.

ירדתי בריצת עמוק

עם שמיכה לכיסוי

כפעולת תגמול

כי ידעתי

שהשכנה מסתכלת ממול.

המשכתי להתנהג בטבעיות

כאילו כלום לא קרה

רק שלא תשים

לטלוויזיה עין הרע.

וכך במבצע שלא

היה מבייש את הפנטגון

הובאה הטלוויזיה

לתוך הסלון.

כולה ארוזה באריזת איכות

עטופה בניילון וקשורה בחוט

וכאן החלה משימה חדשה

וכשאני בקול מבדח

מתחפש למנתח

ביד אחת מחזיק סכין

וביד האחרת מספריים

ומתחיל תוך מנגינה עליזה

את הניתוח להסרת האריזה.

זה היה ניתוח לא פשוט

כי עמדתי מצד האישה

תחת בקרת איכות

מה אומר לכם

אני חושב שבנקודה הזאת

היא קצת הגזימה

כי פעם היא אמרה לי

תמשוך לשמאל

ופעם תיישר ימינה

לבסוף עם זעה קרה

והתעצבנות מרגיזה

הטלוויזיה נשלפה מהאריזה.

נו אני שואל את האישה

מה את אומרת?

ואז היא שולפת

את המשפט

מתוך גרונה המגרגר

לא הייתה בחנות

טלוויזיה בצבע אחר?

מה רע בצבע הזה

אני עונה

אבל את התשובה

אני יודע מההתחלה

זאת נשארה בחנות

הטלוויזיה האחרונה

מה רע בצבע הזה?

חוזרת האישה

בקול ובטון

תסתכל על

צבע הטלוויזיה

וצבע הסלון

מבחינתי זה ממש אסון

אין בכלל התאמה

והכל דומה לצבעי מלחמה.

ולהתחיל מלחמה

עם האישה

כשהמונדיאל בפתח

זה רק מוסיף

עצבים ומתח.

לכן אמרתי לעצמי

שחק אותה רגוע ונכון

אתה הולך להחליף

את הסלון

למחרת בבוקר

מצאתי את עצמי

עומד מול הבנק

מזיע וסחוט

ומתפלל ומקווה

שלא יקרה איזה פיחות

וכשנפתח הבנק

התקבלתי אצל

פקידה נהדרת

שהסכימה לשנות לי

את תנאי המסגרת

ואז החל השלב הבא

שהתבצע במהירות הסילון

למצוא לנו מיד סלון.

עברתי עשרות חנויות רהיטים

עד שנפלתי מהרגליים לעיתים

כבר ידעתי בעל פה

את כל הפרטים

של הטיב והמחירים

וממה עשויים השולחנות

ובמה ממלאים את הכורסאות

ושכל רהיט מקסים

מיוצר ומיובא מסין

ובכלל נראה לי לעיתים

שבארץ מצויים

רק חניות של רהיטים.

ולבסוף נמצא הסלון האידיאלי

שמבחינת הצבע והגוון

לטלוויזיה הוא

היה מושלם.

וכשסגרתי את העסקה

בקשתי מהמוכר

שהסבלים יכניסו הביתה

בשקט את הסלון

כדי שהשכנה ממול

לא תופיע בחלון

אבל זה לא עזר

כי לשכנה ממול יש

שמיעה ותגובה מהירה

וכשהביאו את הסלון

היא צעקה מהחלון

צעקה חזקה ואדירה

מה זה? אתם עוברים דירה?

ואז תוך זעם אדיר

נזכרתי משום מה

בספרה של לאה גולדברג

דירה להשכיר

וחשבתי שבדירה שכזאת

היה לשכנה שממול

הרבה מה לעשות.

ולפעמים בלילות

כשאני שוכב

בכורסא החדשה בסלון

רואה טלוויזיה

או קורא בעיתון

עיני נעצמות

ואני בתוך חלום

בתוך סיוט

ורואה שהקירות

זקוקים לסיוד

ואני מחפש צבע

שאני לא מכיר

ולבסוף אני צריך

לשבור את כל הקיר

ואני צועק מהחלום

תיזהרו מהשכנה

שעומדת בחלון

ואז האישה מעירה

אותי בדאגה

ושואלת תגיד מה קרה?

ובקולה אתה מרגיש

הרבה אהבה וחום

אז לך תסביר לה

מה ראיתי בחלום.

ואז אני נרגע

מסתכל על הקירות

ורואה שהם שותקים.

מסתכל על הטלוויזיה

עם כל השכלולים

נהנה מצבע הסלון הבהיר

שמתאים לטלוויזיה

כמו מכסה לסיר.

יוצא למרפסת

ובמבט ראשון

בודק שהשכנה

כבר הלכה לה לישון

ואולי בכל זאת

היא חושבת

שמשהו יקרה

וכדי שלא תפספס

ולא תנוח

היא משאירה

את החלון שלידה

חצי פתוח.

בכלל זו שכנה

מיוחדת במינה

כששואלים אותי

תגיד מה שלומך?

אני עונה

תשאלו את השכנה.

זאת שכנה

שחוסכת מצלמות אבטחה

היא מכסה 24 שעות

את כל אזורי השכונה

וכמו בהמנון "התקווה"

עין לציון

אצלה תמיד צופיה.

ואני חוזר למיטה

ונושא עמי תפילה

ליושב במרומים

ומודה ומברך אותו

עשרות מונים

שהמונדיאל מתקיים

רק אחת לארבע שנים.

ואולי לקראת המונדיאל הבא

נתחיל לפנטז

בעזרתו של מאמן הנבחרת

לואיס פרננדז

שהנבחרת תתגבר

על מכשולי העבר

ותגיע במונדיאל הבא

למשחק הגמר

וכאות הוקרה

על המאמץ

וכחלק מהתגמול

אני תורם לנבחרת

את השכנה שממול.

כתב יוסי וולך

11.6.2010

ערב פתיחת המונדיאל