מוטקה ברק:מסורת הדלקת נרות

????? ???? ?????

?? ???????? ???? ????? ??? ??? ????,???? ?????, ???? ?????? ??? ?????? ??????? ?? ?? ????? ????? . ??? ?? ??? ??????? ?? ??? ????? ?????? ??????? ?? ??? ???? ????? ??? ???? ??????? ???? ?????? ??? ?? ???  ??? ???? ??????  ?? ???? ?????? ?? ????? ?? ??????? ??? ????? ??? ???? ???? ???, ???? ?????? ?????? ???? ?? ???????? ????? ?????? ????? ??? ????? ????? ????, ?????? ???????? ?????? ?? ???? ???? ????? ?'  ????? ???? ??? ?????? ?????. ???? ??????? ?? ??? ??? ??? ???? ???? ?????? ?????? ????!????? ?????? ???,???? ??? ???? ??????? ????? ???? ??????,?? ????? ?????? ??????  ??? ???????? ???? ???????  ??? ????? ??????.??? ????? ???? ,????? ???? ??? ???? ????? ????? ????? ?????? ?? ???????? ????? ????? ???? ??????? ????????. ?????? ??????? ????? ????? ?? ??????? ???? ????? ?? ?????? ?? ????? ????? ????? ????? ?? ?? ?????, ????? ?? ?????? ????? ?? ???????? ??????? ??? ??????? ?? ????? ?????? ??? ??? ??? ???? ???????? ???? ?????? ????, ?????? ?????? , ?? ????? ??? ?? ????? ??? ??????? ??? ????? ????? ????? ???? ?????? ??? ?????  ??? ????? ????? ????!

?????

  


 

 

   

   

משה ברק:כתב היד נקרא על ידי כ-20 איש, ורק בזכות המלצותיהם החלטתי על ההשקעה הגדולה להוצאתו לאור.

 

 

הנה אחד המכתבים שדחף אותי להכריע על כניסה להשקעה הגדולה של פרסום רומן,

אף כי מעולם לא הייתי סופר של ממש, ונדרשתי להעזה חצופה….

 

פברואר   2010

ניו יורק

למשה ,אחרי ששלחת לי מכתב ידך, נסחפתי היום לתוך כתיבתך. סיפורך כל כך מרתק. שפת כתיבתך זורמת, מענינת. מרגשת זוית הראיה שלך, ויכולת ההעברה לקורא.

המון חשיפה של תקופה, המחשה, כניסה לפרטים המעשירים את הדמיון. השפה העברית. ההרגלים שמתבהרים תוך חשיפה ליש – תחושה כמחזה של ממש. מנגינה המהדהדת, הריקוד. החשיבה, האהבהבים. נוכחות הגיבורים עם עוצמתם וחולשתם. נחישות עם השלמה –  סדר העולם.   מרגשת היכולת שלך להביא יחדיו את תמונת הרקע הכללית  התקופתית המורכבת – בפשטות זורמת, בהעברת המסר בשלמותו. נשארתי עם רצון עוד לדעת מה קורה.    מצפה לעוד.                                                                                                                                  

תודה  

כ"ץ עתליה

צלמת

רותי יצחקי ריכטר :שביל אגדות החורש

סרט וידאו > גן חוסמסה

שלום לכם   ,   

 אני גאה ושמחה לבשר לכם שפרויקט שלי, העוסק בשילוב תעודת זהות מדעית ושירים או אגדות בשלטים שבגן ציבורי,נשלם השבוע בחולון.  לכל עץ הצמדנו בשלט גם מדע וגם שיר או אגדה העוסקים בעץ הנידון, והגן ישמש את תושבי חולון למרגוע, ואת ילדי חולון ללמידה על העצים ועל היצירות הספרותיות. בין השאר שיבצנו בגן שירים של נתן יונתן, לאה גולדברג, גדעון שדמי (שני שירים) אגדות תלמודיות ואגדות של עמים אחרים, יצחק יצחקי, אהוד מנור ועוד.

אתם מוזמנים לבקר בגן הנמצא בחולון ברחוב דוד אלעזר צמוד למוזיאון ההגנה בחולון.  אשמח אם תיזמו במקומות מגוריכם פרויקטים דומים, ואני מתחייבת להגיש את העזרה הדרושה. הפרויקט לא יקר כי אפשר להשתמש בגן שכבר קיים.

רותי יצחקי ריכטר

 

אשר רון/בחמוצקי: סיפורים של הדוד שמחה

רצ"ב המשך סיפורו של שמחה גראנייעוויטש , " נחמה בדמדומי ערב " .

אני מניח שלפחות מורה אחד/ת קראו את הסיפור . אולי גם תלמיד/ה או מי שהיו פעם תלמידים ,

נחמה בדמדומי ערב – (המשך משבוע שעבר)

אני….קול דקיק של ילד הדהד בין ארבע הקירות . הילד ממשיך , מה יש לו למורה ? האם אין המורה מכירני ?  שתי עיניים אוהבות ותמימות קרבו וחבקוהו במבט החם  .שפירא חש שמחשבותיו הקודרות מתפזרות לכל עבר כפקעות  עשן סיגריות  בהיפתח חלון.  כן,  הוא היה מתלמידיו , משה היה שמו , עיניים מאירות , שחורות  וסנטר מחודד  .והוא באמת אהב אותו . בעקשנות ילדותית , לא רצה לזוז ממנו למרות ששפירא ניסה לגרש אותו ממנו כמו את יתר הילדים . את משה לא רצה  להרחיק וחיפש דרך כיצד יחדור לנשמתו .   התעמת עם מסירות נפש כזו ,  כנועה . שפירא כה מרוגש היה עד דמעות , היה בעצמו מתפלא : "במה זכיתי באהבה כזו , אצל הילד הזה ? " משה הקטן חיכה לו תמיד אצל דלת בית-הספר וליווה אותו בדרכו הביתה .הוא היווה בשביל שפירא סוד גדול  שלשווא התאמץ לפצחו . אפילו כשהיה מענישו על דבר מה פעוט , היו עיניו  גוצצות ממסירות . כמו כלב מוכה ע"י אדונו ומשפיל ראשו אל רגליו .    היום הוא בא לביקור היות ושפירא הנו המורה " שלו " . הביא איתו את אחיו הצעיר ממנו  כדי להראות לו מיהו המורה הטוב שלו .  רגע אחד נזכר שפירא בכל חטאיו נגד הנער הזה   והתחרט מאוד . " אפילו אלי הביתה ,טען בצער אל עצמו , מדוע לא נתתי לו להיכנס .  כלומר התביישתי בחדרי המוזנח , כדי שלא יספר אחר כך להוריו ,כיצד חי המורה  באיזה חדר . כה הרבה רע גרמתי לו והוא הקטן , לא נבהל כלל , הוא טיפס על המדרגות פעם , פעמיים עד שבכל זאת נכנס למורה שלו.    ומי זוכר אותו עתה  פה בסביבה , באדישות היום -ראשונית ? מי נזכר בו ? שוב אותו ילד שבא עם אחיו הקטן לראות מה שלום מורהו . שפירא חש שכל הקשיים שנצברו  ברוחו מתחילים לסגת מעט  ומפנים מקום לאור ואויר צלולים הבאים אליו כנחמה על ימיו היגעים כמורה.נו , מה שלומך משה ? פונה לילד ומלטף שערו ברכות  , כשערותיה של אהובתו , אי אז  בערבים המאושרים המורה רואה , צחק הנער בעיניים קורנות והנה  זהו האח שלי, שמו יחיאל .הרהר רגע ואמר ברצינות : כבר למדתי בע"פ   את כל הדקלמציה… אני יכול לדקלם אותה אפילו עכשיו .      שפירא , כמו בחלום נזכר באינצידנט קטן     שקרה לפני ימים אחדים . הוא מכין חגיגת ילדים   והטיל על משה ללמוד שיר אחד בע"פ  .  וכפי שקורה , ילד , הוא לא למד . שפירא זעם , בייש אותו בעיני הילדים , בפניהםכינה אותו עצלן  .עתה הוא בא לפייס  את המורה . כל הבוקר למד את השיר , לא הלך אפילו לשחק עם הילדים כדורגל  על המגרש .  שפירא פקח עיניים גדולות , ראה ים של אהבה ואור . שמחה צלולה  כרוח קרירה הנושבת על פני המים .נו , אמור , שפירא שפל ראשו כי התבייש להביט  בפני הילדון .  בחלל החדר נשמעו מילות השיר כתפילה חרישית לאל עליון :

          "  לפנינו השדות נפרשים        

            חרושים תלמים ארוכים

            יורד גשם פנינים

            טריף  טרוף , טריף  טרוף

            ואנחנו צועדים  "

      שמחתו של שפירא גואה , הוא המשיך לשכב במיטתו ועיניו חפויות . חשב  במה יפצה את הילד . משה הקטן הפנה את עיניו הפקחיות אל השולחן המעורם ספרים ועיתונים ישנים מפוזרים באי סדר , מתגוללים מתחת לרגליים . והילד מתבטא : המורה קורא הרבה . למה זה נחוץ לו ? ובסקרנות של ילד ממשיך לחקור אותו בצורה נאיבית . האם אין למורה חברים ? האם אינו הולך אף פעם לביוגרף ? שפירא הפקיד הכול אצל ידידו  הקטן .  כן , הוא יושב הרבה בבית , הוא קורא ספרים הרבה  .  כשיגדל יבין מה כתוב בספרים  . בשבילו מוקדם עדין . ביוגרפים אינו אוהב ואפילו שונא ,בלי שיוכל להסביר מדוע .  שפירא רצה לקום ממשכבו ולא יכול  . שמחתו הגדולה עטפה אותו בלאות כבדה . כפי שקורה לפעמים אחר סעודה דשנה , או אחר שנת צהריים ביום קיץ חם .  טפח  שפירא טפיחה קלה למשה על גבו , צחק וציוה : עתה , גררו אותי  אתה ואחיך מן המטה . יותר חזק !  הפקיר את ידיו , חש אצבעות רכיכות ננעצות באמותיו  ובכל כוחם הדל מושכים . הוא נכנע ומצא עצמו יושב בקצה המיטה ורגליו למטה .   ועתה סובו , פניכם לחלון , ציווה עליהם בחומרה מעושה .  משך עליו בחופזה וגולמיות את מכנסיו עליו . הילדים עמדו מתוחים כחיילים , פניהם לקיר ופחדו לזוז .    שפירא הצמיד ראשיהם בחום אל גופו , התבונן בפניו של משה , וזו פעם ראשונה בחייו הבין נשמתו של ילד.הוא יצא אתם אחר כך החוצה ואחז בחזקה בידיהם . ושמש אדומה הזהיבה את קצות הגגות  והרעיפה צילם עלי עוברים ושבים שזרמו משני צידי האספלט . הוא הצמיד אליו עוד יותר את גופו הקטן של משה כחרד לאבדו  בים האנשים . חרד לאבד את הנחמה היחידה  שמצא  . 

כתב : שמחה גראנייעוויטש

תירגם מיידיש : מאיר אבני      

 

אשר רון : החלמוניות אחרו לפרוח

?????? > ????????   ???? ????? ????-???"?   (???? ??? ???? ????)       

????????  ????

????  , ???? ????? , ?? ???? ?????  .

?????  ???  ?? ???????  ??????? ????

???? ????? ??? ??????  ?????  .

?????? ??????? ??????

????? ???? :

????? ???  , ????? ?? ????  !

??? ??? ???? ????  ?

????????? ??????

??? ?????  .

????????? ??????

??????? ?? ???  :

??? ?????? ?????? ?????? 

???? ??? ???? ?????? ??????  .

????  ????? , ??? ???? ???? ??????  …

 

??????  ?? ????  ?????  .

???? ?? ???? ?????

?????? ???? ??????  .

???? ?? ???? ????? ????????

?????? ????????? –

" ?????? ?? ???? ?? ??? ?? ?????  " …   

 

???? ???

???

נעמי ליסי פרציקוביץ :מפתיחת התערוכה הקבוצתית-"צבעי יסוד"

Tifrachat_Esh

 

 

מפתיחת התערוכה הקבוצתית ב'בית בתנ"ך' (שד' רוטשילד 16) בתל אביב: צבעי יסוד 19.11-14.12.2010 

שולחת לך 'דגימה' מהתערוכה המגוונת 'צבעי יסוד' – שבה עבודתי: 'תפרחת אש'  >   Tifrachat_Esh  

בצילום מס.2: נעמי ליסי פרציקוביץ עם איתן שוקר, יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים. 

בברכה

נעמי 

צילום מס.1            צילום מס.2             צילום מס.3

 

 

 

 

>>>  אודות נעמי

מוטקה ברק : סיפור הרפתקאות – אל תעשו זאת

   מוטקה ברק סיפור הרפתקאות –אל תעשו זאת !

 

  מוטקה  ברק= לטפס על "העמוד"

                                                   תמונת העמוד

היינו בסיור ניווטים בעמק כינורות , קבוצת חברים , המונה 12 איש, מלוכדת סביב טבע ונוף, מחנאות ושדאות. יצאנו מחורשת  עצי אקליפטוס ליד קיבוץ גנוסר, שם היינו במחנה. הלכנו מערבה כשמשמאלנו    נראה בכל הודו מבצר הארבל  וממולנו הר חיטים. שעת בוקר מוקדמת ,עדיין לא מרגישים את חום השמש, יודעי דבר אומרים יהיה חם היום כדאי למהר, ולהגיע לנחל "עמוד" לפני שעות החום,להנות מצל המצוקים ולשקשק במימי הנחל הזורמים אל הכנרת.עברנו ליד מערות האדם הקדמון שחי בהם לפני שנים רבות, ומשמשות כעת משכן פרות ועטלפים.(אין להכנס למערות אלו מחשש קדחת- המערות). נשר גדול מידות חג מעלינו,אנו חוצים את מטע הבננות. ואחרי שעת הליכה מאומצת נכנסנו לנחל "עמוד".בדרכינו אנו  הולכים ליד שיחי ההרדוף הגדלים על גדת הנחל שופעים פריחה צהובה וורודה, ומימי הנחל  זכים ושקופים זורמים לכנרת.

מצוקים מימין ומצוקים משמאל נישאים לגובה רב שהעין לא מגיע לסופן., מעשי בראשית! אנו מרגישים קטנים קטנים  אל מול המצוקים הגבוהים  שממולנו.

הגענו אל "העמוד" סלע בודד המנותק מהמצוק.באמצע הנחל , המזדקר לגובה בערך  כ-30 מטר. ישבנו לנוח למרגלותיו  לארגן בתיקים את אוסף הפרפרים וצמחים להגדרה שאספנו בדרך.לאחר ארוחת בוקר  שהכילה תמרים ותאנים,וכוס קפה שבישלנו על מדורה.התרחקנו מעט מ"העמוד".

יחזקאל אומר:,"אתגר בלתי רגיל יהיה  לטפס על העמוד ולמתוח חבל אל המצוק ממול ולעבור לכיוון קיבוץ חקוק שזה היעד שלנו, מבלי לעקוף בהליכה של כמה שעות בתוך הואדי."נתפסנו" לעניין ברצינות.חזרנו למחנה להתארגנות :הצטיידנו בחבלים וכל הדרוש לטיפוס  ואנו נחושים למשימה לטפס על העמוד.ולעבור בהליכת "זיקית" אל המצוק שממול.

בשעת בוקר מוקדמת הגענו אל מרגלות ה"עמוד "מצוידים בכל הדרוש!אחד הבחורים, הצעיר שבחבורה הודיע שהוא מוכן לעזור בכל אבל  על העמוד הוא לא מטפס,חבר אחר קיבל כאבי בטן חזקים,ונשאר שוכב בצל "העמוד".וכל השאר מוכנים לטיפוס עודד מחפציבה קל רגלים ,ובעל כושר גופני מעולה ,החל בטיפוס  הראשון ,ונעזר בהדרכה מלמטה מלווה בקריאות לכאן ולכאן,  לבחור את טוואי הטיפוס , ונזהר לא להשתמש בשרידי חבל שהשתלשל ממרום הסלע.(בשום אופן אין לסמוך על חבל ישן  שנמצא במקום זמן בלתי ידוע) ! לאט לאט בצעדי שממית שנאחז בכל זיז . היגיע למרומי הסלע התלול  והוריד חבל שלקח איתו.  בו נעזרנו אחר כך כולנו !כל אחד לבדו בצעדים איטיים ובטוחים היינו כולנו למעלה עומדים צפופים  במרומי הסלע .בין שמים וארץ מסתכלים על הנוף המרהיב  ממעוף הציפור  שכל היקום פרוש לפנינו.רגעי ההתרגשות עוברים חולפים …  משימה שניה לפנינו! לעבור לצד שני אל המצוק ממול.את חבל הסיירים העלנו בכוחות משותפים שאנו מושכים  יחד  ומעלים את החבל הכבד, אורי שנשאר למטה ולא עלה, קשר את החבל העבה, אל החבל שבו נעזרנו בטיפוס,וכך שהחלטתו לא לעלות הייתה לנו לעזר רב .כעת נשאר לעגון את החבל אל הסלע, ולהעביר את קצהו לצד שני של המצוק.לכאורה נראה מסובך , אך עם מעט תושיה ומחשבה נמצא ה דרך פשוטה, וכך עשינו.יגאל עם אורי שלא עלו , נסעו מסביב הגיעו אל מול ה"עמוד" מצד שני של המצוק ,שלשלו חבל דק עד למרגלות העמוד ,וקשרו אליו את חבל הסיירים שהורדנו ממרומי ה"עמוד" ,. (ברכב שהיה ברשותנו) נסעו לצד השני של המצוק העלו את החבל, הקימו "מעגן טמון "אליו קשרו את חבל הסיירים.

החבל מתוח .מטיילים שעברו  בנחל, עמדו פעורי פה ולא יכלו להבין מה קורה ונעלמו חיש קל. המא"ז של חקוק בא לראות , נשאר במקום מרותק ללא אפשרות להזיז את רגליו ,והודיע שישאר עד סוף המבצע, חלילה אם יקרה משהוא!בצעדים ארוכים ואיטיים בהליכת זיקית, יד מול רגל מתקדם חנן  הראשון מבין העוברים, בעל כושר מעולה זה עתה השתחרר מהצבא מגיע לאמצע המרחק ,החבל מקבל קשת אך הכל נראה סביר והוא בצד שני .ואחריו הולכים מעל התהום שני ושליש. היגיע תורי , וכשאני נמצא כמעט בצד שני עוד כ' 10 מטר לפני אני שומע קולות , תמשיך תמשיך אל תאט . הידים קצת כואבות לי  והעומס על הרגליים מכביד . ואני בצד שני על  המצוק יורד מהחבל  לקרקע מוצקה

יחזקאל מודיע שלא עוברים יותר! נתגלתה תקלה בחבל העבה שחשבנו אותו לכל יכול ! בגלל התנודות של החבל אל הסלע  שאליו היה קשור  נקרע גדיל אחד מהחיכוך בסלע.  בזמן היותי ממש באמצע המרחק, שהעומס על החבל הוא רב ביותר. תפשו הארבעה הנותרים מאחור והחזיקו בחבל שלא יקרע. (למדנו לקח בדרך הקשה שיש להגן על החבל בכל מקום שהוא נוגע בגוף זר) וכך עברתי בלי לדעת שחברי מחזיקים אותי בידיהם  מעל התהום הפרוק היה קל, את חבל הסיירים הכבד שחררו כלפי הואדי   (לא משאירים חבלים בשטח) . ובקשר מיוחד באורך כפול של המרחק הניתן להתירו במשיכה מרחוק ירדו מהמצוק. השלושה שלא עברו לצד השני על החבל   המתוח מעל התהום..

צריך להיזהר מאוד שיורדים בחבל כפול  לא להחליף חבלים בשעות הערב ישבנו ליד מדורה . שותים קפה שחור , ומסכמים את חוויות היום

קול מונוטוני של ינשוף!  או או  בקצב  אחיד ובהפסקות קבועות הפר את  שקט  לילה.

 

                                                                                                        מוטקה

.

 

בספר השירים של משה שלגי נוספו שני שירים:

בספר השירים של משה שלגי נוספו שני שירים: 

 השיגעון  

 משירי הפוחח-א'     

משירי הפוחח-ב'            

 

  " עֻגַּב לִבִּי" ספר השירים של משה שלגי ז"ל-מורה מחנך ומשורר  >  עֻגַּב לִבִּי  

  (קדוד עבריתwindows)     הדרכה לעיון באלבום