https://www.flickr.com/photos/184353985@N04/48859203172/sizes/l/
החניונים הסמוכים למת"ם נצבעו בכחול לבן
אורי בית אור :בית פתוח
יכול להיות
דלתות בית פתוחות
חפות מטעויוט
אורי (ORI) בית אור. הגר"א 7 כפר סבא. 077-4045005; 054-2332742; [email protected]
דירה 1 קומה 1
למנוע אי הבנות !!!
בית פתוח לכל שאר רוח
עמותת אמן בעירו כפ"ס
שימו נא לב אוהב. בואו!
ב- 14.10.19 א' סוכות יום ב' 10:30 – 14:30
נשמח לבואכם וכולם אתכם
!
ויהיו גם ציורים למכירה באנחה גדולה
אולק נצר: "נעים בהמונים"
עמוס גלבוע: פעמיים צעקו עלי שאני "לא יהודי", אלא גוי
ולמה בכל זאת כל זהותי היא יהודית, ומשהו על שיגעון "ההדתה"לל
ה"ימים הנוראים" מעלים בי כמה זיכרונות. הראשון שבהם התרחש ביום הכיפורים ואני ילד קטן שזה עתה הוריו עזבו את הקיבוץ ועברו לגור זמנית בישוב כפר אתא. זה היה לקראת תום הצום. נגשו אלי שני בחורים צעירים לבושי שחורים ולהם פאות ארוכות וכובעים שחורים. "תראה את הלשון שלך", הם נבחו עלי. כולי מפוחד הוצאתי את הלשון שלי. היא הייתה ורודה. "אתה אכלת, אתה לא צמת" הם החלו לצעוק, וכיסו אותי במכות בכל חלקי הגוף. כל תחנוני לא הועילו. "אתה לא יהודי, אתה גוי, אתה לא יהודי", הם צרחו, עד שהצלחתי להתחמק ולברוח. אני ממשיך לא לצום.
הזיכרון השני התרחש הרבה שנים לאחר מכן בגדוד 12 של גולני, הייתי קצין המבצעים של הגדוד, בפיקודו של סא"ל שמוליק אלבק (ז"ל ). הרב הראשי של צה"ל, האלוף שלמה גורן, בא לתת הרצאה לגדוד לרגל השנה החדשה. אותם ימים הרב גורן היה במעמד הנמוך אך במעט מזה של אלוהי ישראל. חיילי וקציני הגדוד נאספו בחדר האוכל, והמג"ד הזמין את הרב לשיחה קצרה במשרדו, לפני מתן ההרצאה. אני, כקמב"ץ, התבקשתי ע"י המג"ד להיות נוכח במשרדו בזמן השיחה עם הרב. משום מה התחיל הרב לחקור אותי בשאלות אישיות: מי הוריך? היכן הם נולדו? מתי עלו ארצה, היכן אתם גרים, וכדומה. איני יכול לזכור איך התגלגלו השאלות והתשובות, אך באחת הפעמים אמרתי בתום לב: "אני לא עליתי לתורה כאשר הייתי בר מצווה". הרב, והוא עם זקן כמו של הרצל, ועל כתפיו דרגות אלוף, הביט בי בעיניים מזרות אימה: "לא עלית לתורה? לא למדת את התפילה?" "לא", עניתי שוב בתמימות, "אבל הייתה מסיבה גדולה עם הרבה אורחים ומתנות". "אתה לא יהודי", התנפל עלי הרב בצעקה, "אתה גוי". נדהמתי. ראיתי ששמוליק המג"ד נעשה כולו אדום.
"אני כן יהודי", עזרתי עוז להשיב לו, "אימי יהודיה ועשו לי ברית מילה". "לא, לא, אתה לא יהודי, אתה חייב לעלות לתורה, אחרת אתה גוי, לא יהודי", לא נרגע הרב והגביר עד יותר את קולו, ושמוליק המג"ד שותק. הייתי המום, סגן צעיר, ומולו אחד מענקי הדור. איני יודע מהיכן שאבתי אומץ, ואיך באו המילים לפי: "כבוד הרב, אתה יודע למה אני באמת יהודי?", פניתי אליו בשיא הנימוס ובקול קצת רועד: "אני יהודי כי חונכתי על התנ"ך וערכיו, כי אני אוהב את התנ"ך; אני אוהב את השפה הנפלאה של התנ"ך; אני אוהב את הנביא עמוס ; אני מעריץ של המלך שאול, ולא אוהב את שמואל. למדנו את שירי שאול טשרניחובסקי על שאול המלך, וזה עשה אותי יותר יהודי; אני מזיל דמעה כשאני קורא את שירו על אנשי יבש גלעד שירדו מרמת אירביד והלכו דומם בלילה כדי להסיר את גופתו מחומת העיר בית שאן ולהביאה לקבר ישראל. אילו הייתי רואה לנגד עיני את העתיד, הייתי אומר לו שכאשר באתי לשער טיטוס ברומא, וראיתי פנים אל פנים את היהודים המושפלים המונצחים בשער– חשתי עד כמה אני יהודי.הרב שתק, נראה מהורהר, ואז בתנועת יד חדה אמר למג"ד:" בוא מחכים לנו להרצאה ואנחנו מאחרים".
והיום, לומדים בכלל תנ"ך? תלמידים מחזיקים ספרי תנ"ך, או קטעי "מקראות"? אני, בקרית חיים הסופר מפא"יניקית, למדתיו תנ"ך מפי מורים מעולים, למדתי תלמוד ולמדתי תורה שבעל פה.
והיום? כל דבר שקשור לתנ"ך ולחוכמת הציביליזציה היהודית הוא בגדר קללה הקרויה "הדתה". קראתי שבישוב אחד למדו התלמידים על חכם יהודי דתי אחד שגם אמר: "ואהבת לרעך כמוך" ומיד באה הלשנה וזעקה: להפסיק מיד עם ההדתה הזאת.
גמר חתימה טובה לכולם ומועדים לשמחה
ביום חמישי במעריב
להתראות אחרי סוכות ושמחת תורה
מתי יפסק השיגעון הזה?
דב אהרונוב : ראיון עם נשיא האוניברסיטה העברית:
בשידור חוזר התוכנית ליום כיפור תשע"ז
יום כיפור > תשע"ז
פנינים לראש השנה ויום הכיפורים, תשע"ז .
יום כיפור דתיים-חילונים – YouTube
עשרת הימים שבין ראש השנה (א' בתשרי) לבין יום כיפור (י' בתשרי) נקראים בין כסה לעשור. המילה כֵּסֶה היא כינוי למולד הירח, בתחילת י , שבו הירח "מכוסה" ואינו נראה. לפי המסורת, בימים אלה נקבע גורלו של האדם בשנה הקרובה. שמות נוספים: עשרת ימי תשובה, הימים הנוראים
הגיע זמן לשון עם אבשלום קור> בין כסה לעשור
הברכות
בין ראש השנה ליום כיפור מברכים ב "חתימה טובה" ולאחר יום הכיפורים ועד ליום השביעי של חג הסוכות, הנקרא "הושענא רבה מברכים ב-"גמר חתימה טובה"
נבות ברק > "ידיד נפש אב הרחמן"
כל נדרי > במצו סופרן ( קול נדרי באישה ערווה ?)
הסימפוניה קדיש של ליאונרד ברנשטיין
הטיפ:
חתימה טובה ,מגייזי
דוד אסף:עונג שבת (עונ"ש)
עו"ד גדעון רוזנבלום: על ההשגות למשפט הוגן
נילי דיסקין : הרשימה ב"7 ימים" מיום 27.9.19
הי רענן. זהו. לדעתי פיצחתי סופית את הקוד. נושא העיטושים האלרגיים נראה לי די משעמם כנושא כתיבה . זאת, למרות שאני בת לאמא שהייתה אלרגית כמעט לכל חי, צומח, ודומם. למזלי ,או שלא, בחסות טבלת התורשה של מנדל, עברו האלרגיות חלקית לבת אחת(זה לא היה קל ), ובעיקר לנכדים שלי. עד כאן עניינים ממש פרטיים. אבל ,יש לנו מעט מאד כותבים בפנתיאון הזה של היכולת לקחת נושא לכאורה פרטי. זניח . איזוטרי – להפוך אותו למרתק, ולהנגיש אותו לכולם בעזרת המשגות והכללות אוניברסליות. כרגע , עולים בזיכרוני אפרים קישון וקפקא. היו עוד . אבל אין ספק שמעטים. לדעתי , יש גם כתיבה סוריאליסטית , כמו למשל זו שבה האף גדל והופך למרכז החיים. גם העובדה שיש אלרגיות שמגיעות משום מקום באמצע החיים – גובלת, לדעתי, בנבזות קוסמית.. אבל, יש לי בשבילך ובשביל האחרים שתי נחמות:
1. כשהבעיה מבחינה גיאו-טופוגרפית היא אפצ'י באצבע הגליל ( גם אם היא מכלה את כל גליל הנייר ) כמו אצלך – זו לא הצרה הכי גדולה שיכולה להיות. שאל ידידות מבוגרות מה קורה לחלקן כשהאפצ'י משפיע על הנגב והערבה….. נראה לי הרבה יותר גרוע. שם שום תפריט קינוחים לא מספיק..
2 . גם נגד זה , כמו נגד כל הרעות החולות בעולם. כולל נשק גרעיני , זיהום אוויר ואוקיאנוסים ,התחממות גלובלית ,והנהגות נוכחיות. אז יש תקווה לא?
נילי דיסקין