בן-גוריון מוזמן כעד למשפט…פרק ראשון מספרו של מוטקה נאור "ימי התום"

הפרק הפותח של הספר  (סרטון וידאו בתחתית הדף)

בן-גוריון מוזמן כעד למשפט

   אם יש מסמך היכול להעיד על "ימי התום" שבהם מתרכז ספר זה – זה המכתב המובא להלן:בשנות החמישים הראשונות הייתה התנועה הקיבוצית בשיאה. באותה עת התנהלו ויכוחים בתוכה ומחוצה לה בנושא העבודה השכירה בקיבוצים. כמעט כל הדוברים יצאו נגדה, אך בפועל ההתפתחות הכלכלית תבעה דווקא להרחיבה. אחד הבודדים שצידד בקיום העבודה השכירה בקיבוצים היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מה שהביא איש צעיר בעת ההיא, בן 21 (מחבר ספר זה), לפנות אליו ולהציע לו להופיע כעד-הגנה במשפט-ציבורי שעמד להתקיים בקיבוץ צעיר בנגב על הנושא: עבודה שכירה בקיבוצים בשעה זו חיוב ושלילה. המכתב לבן-גוריון, שיש בו מניחוחות-הזמן והמקום, ותשובתו של בן-גוריון, המגלה את דעתו האמיתית על העבודה השכירה, מובאים במלואם:

   נחל-עוז, 3.2.55

לחבר דוד בן-גוריון שלום רב,

לאחר הִסוסים רבים החלטתי לכתוב לך מכתב זה, ולבקש את עזרתך לעניין אשר אני משוכנע שיש בידך לעזור להצלחתו. אני הח"מ הנני חבר קיבוץ הספר הצעיר  נ ח ל ע ו ז,  השוכן מול עיר האויב עזה, ואשר התנחל במקום לפני כשנה וחצי, לאחר שבמשך שנתיים הייתה שם היאחזות צבאית של הנח"ל נחלאים א' מול עזה. אנו, שקבלנו את היישוב, השוכן ממש על הגבול המצרי, חסרי ניסיון חקלאי, הצלחנו תוך זמן קצר לבססו וכבר עכשו מראה מאזננו הכספי נטיה חיובית ביותר. גם בשטח החברתי עשינו רב. כולנו כמעט סיימנו בתי ספר תיכוניים, אך מתוך חשובים רבים העדפנו את הסְפָר על פני הסֵפֶר ויצאנו לגבול מצרים, אך גם כאן אין אנו מזניחים את התפתחותנו הרוחנית והתרבותית ואנו מקיימים חוגים שונים של השתלמות, מארגנים חגים ועצרות, ובכלל "עומדים על הגובה" מבחינה תרבותית.ועתה, לאחר הקדמה ארוכה, לעצם העניין. בֹ-9 בפברואר מתחילים אצלנו שבועיים-של-עיון, אשר יכללו מדי יום ביומו שתי הרצאות על נושאים אקטואליים, כגון: פיתוח הארץ, מפא"י לקראת הבחירות הקרובות, המצב באחוד הקבוצות והקבוצים (בו אנו חברים), ועוד.במסגרת שבועיים-העיון יערך ביום שני, 21.2.55 בערב, משפט חברתי על הנושא: עבודה שכירה בקבוצים בימינו אלה חיוב ושלילה. עלי הוטל התפקיד לשמש סניגור במשפט זה, כלומר להגן ולחייב את העבודה השכירה במשקים. אחרי שקראתי את מאמריך, ושמעתי את דעותיך באותו נושא, החלטתי לכתוב לך מכתב זה ולבקש את עזרתך. רציתי לבקשך, באם הדבר ביכולתך, שתבוא אלינו לנחל-עוז למשפט הנ"ל, ותשא שם את דבריך בתור עד ההגנה, על העבודה השכירה בשעה זו. באם אין הדבר באפשרותך, הייתי מבקש מאד שתשלח לי ראשי פרקים ומקורות על העבודה השכירה והכרחיותה בשעה זו.

בתקוה להענות בחיוב

מרדכי נאור

נחל-עוז

ד.נ.  הנגב           

נ.ב. קראתי בעתון שאינך מרגיש טוב, ואני מאחל לך החלמה מהירה.

(המקור: אוסף פרטי, מרדכי נאור)

                                *       *       *

   תשובתו של בן-גוריון לא איחרה להגיע, והיא הייתה מאכזבת למדי:

שדה בוקר, 15.2.55

לח' מרדכי נאור שלום רב.

צר לי שלא אוכל להענות לבקשתך ולבוא ל"משפט". דברַי בעניין זה תמצא בספרי "חזון ודרך", אולם חוששני שאתה מייחס לי עמדה שאינה עמדתי. איני מחייב עבודה שכירה כעקרון. להיפך. אבל אני טוען שעזרה והדרכה לעולים קודמת לכל מצווה פנימית [ההדגשה במקור] בקבוץ, ואם אפשר לעזור להתיישבות העולים אך ורק בהעסקתם במשק קבוצי כפועלים שכירים יש לעשות זאת כאמצעי להתיישבותם הם על הקרקע.

\בב"ח [בברכת חברים]

ד. בן-גוריון

 (המקור: המכון למורשת בן-גוריון, שדה בוקר)

וכך, נאלצתי להופיע במשפט ללא סיועו של בן-גוריון. אשר לתוצאות המשפט – איני זוכר מה קבעו המושבעים מטעם הקיבוץ…

סרט וידאו > בן גוריון מוזמן להעיד

האתר של > מוטקה נאור

"ימי התום" – ספרו החדש של מוטקה נאור

המבוא לספר "ימי התום"

 לא רק נוסטלגיה

   הספר "ימי התום" הוא מסע בזמן, אל שנותיה הראשונות – אם כי לא הראשונות ממש – של מדינת ישראל. הוא משתרע על פני כ-15 שנה: מאמצע שנות החמישים עד שלהי שנות השישים. ב-70 פרקים מתוודע הקורא לישראל הצעירה, התוססת, קולטת העלייה, הגאה בהישגיה המדיניים, הצבאיים, ההתיישבותיים והתרבותיים. ראש ממשלתה, דוד בן-גוריון, השתמש פעמים רבות בצירוף "אור לגויים" והתכוון לישראל הראויה והרצויה בעיניו. הוא האמין בו וניסה להנחילו לוותיקים כמו גם לעולים החדשים שזה מקרוב באו.  ישראל של אותו עשור וחצי היא מדינה בהתהוות עם מורשת עשירה מימי היישוב ועם תקוות מרקיעות שחקים ביחס לכוחה וליכולתה. היא הצטמצמה בגבולות צרים עד הפריצה הגדולה במלחמת ששת הימים.  הייתי אז איש צעיר. כשכתבתי את מכתבי לבן-גוריון, הפותח ספר זה, מלאו לי רק עשרים שנים וחצי. הפרק האחרון בספר זה נכתב 14 שנה לאחר מכן. בין שני תאריכים אלה חוותה ישראל שתי מלחמות (מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים), קלטה מאות אלפי עולים, הקימה חבלי ארץ חדשים ובנתה תרבות חדשה.  אין לי כמעט ספק כי הדברים, ברובם בוודאי, נכתבו מנקודת המבט של בני הדור הראשון. אני, לדוגמה, התגייסתי לצה"ל כשהמדינה הייתה בת ארבע. האמנו במה שעשינו ועשינו מה שהאמנו.

   ההתיישבות, ובעיקר ההתיישבות העובדת, זו השיתופית לגמרי או למחצה, הייתה בעת ההיא במוקד העשייה והחזון. הכתבות פורסמו ברובן בעיתונים צבאיים, שבעת ההיא הקדישו מקום רחב גם לתופעות כלל-ישראליות, כמו גם לנושאי חברה ותרבות.  מפרקי הספר עולה, כמדומה, ניחוח הימים ההם, כמעט "ימי הקוקו והסרפן", אך מבין השורות מבצבצים סימנים ראשונים של תמורה. כך לדוגמה, נושא הלינה המשותפת בקיבוצים זוכה להארה בעת שקיבוץ אחד ביקש ל"השתחרר" ממנו ויצר מהומה-רבתי, שהיום קשה למדי להבינה. הדמויות המתוארות בספר הן במידה רבה דמויות-מופת: אישים מרכזיים, מנהיגים בעבר ובהווה, אחד מגיבורי תש"ח, וגם דמויות יוצאות דופן, שצעדו בשוליים ואף החליקו אל מסלול טראגי. גם הם מסממני הזמנים ההם.בשנות השמונים של המאה שעברה ערכתי ספר על תקופת המעברות. הזמינו אותי להשתתף בתוכנית רדיו על הספר והמאזינים התקשרו לאולפן. אישה אחת סיפרה כמה קשה היה לה במעברה, אבל ביקשה ממני – אם אפשר – לסייע לה להחזיר את המעברות. כשהבעתי את פליאתי לבקשה המוזרה, הסבירה אותה אישה: "אני לא מתכוונת למעברות עצמן, אלא לרוח שהייתה במעברות ובחברה הישראלית בימים ההם". אני מאמין ש"הרוח הישראלית" ההיא מנשבת בין דפי הספר. אגב, המעברות כמעט שאינן נזכרות בו, כי במחצית השנייה של שנות החמישים ובשנות השישים היה הנושא הזה בבחינת פרק שכמעט הסתיים. עולים חדשים וקליטתם באים לידי ביטוי ב"ימי התום", אם כי הדגש הוא על ישראל החלוצית, ששורשיה בקרקע וראשה ברקיע מעל.  הספר "ימי התום" לא נועד להפעיל את בלוטות הנוסטלגיה של בני הדור ההוא. הוא מבקש לספר, בשבעים פרקים ובשבעים צורות, על מה שהיה כאן ועל מה שחלמו שיהיה.

   כמה מהדברים התקיימו? ישפטו הקוראים.

 

                                                ד"ר מרדכי נאור

 

 מחיר הספר, שהופיע בהוצאת הספרייה הציונית ומופץ על-ידי מוסד ביאליק – 74 ₪. אפשר לרכשו באמצעות טל' 02-6797942 (מוסד ביאליק) בהנחה ניכרת.

 

 

לאה נאור כלת פרסי אקו"ם- פרס מיוחד ליצירה לילדים

 

במהומה הגדולה סביב הענקת פרס אקו"ם לאריאל זילבר, דומה שנשכחו כל מקבלי הפרסים האחרים – 13 במספר. ביניהם לאה נאור שלנו.רעייתו של ד"ר מרדכי נאור –שניהם מהגרעין המייסד של קיבוץ נחל עוז

                         

פרס מיוחד ליצירה לילדים – לאה נאור

פרס מיוחד, על תרומה רבת השנים ליצירה המקורית הישראלית לילדים ניתן השנה לפזמונאית, המתרגמת, המחזאית, התסריטאית והסופרת  – לאה נאור.

הנימוקים לפרס (מתוך אתר אקו"ם)

 מתחילת דרכה ככותבת, העשירה לאה נאור את הזמר העברי בכלל ואת ספרות הילדים בפרט, בעשרות שירים ופזמונים, שבוצעו על ידי מיטב הזמרים והלהקות בארץ.בנוסף לפזמונים שכתבה למבוגרים, כתבה לאה גם שירים רבים להצגות ומחזות-זמר כמו "זרעים של מסטיק" שמוצגת עד היום, ולתכניות טלוויזיה כמו "חג לי" ו"קרוסלה" בערוץ הראשון ולתכניות הטלוויזיה החינוכית "מה פתאום" (עם הבובה קישקשתא), "רגע עם דודלי", "בבית של פיסטוק", "פרפר נחמד" ו"רכבת ההפתעות". לאה כתבה גם שירי פתיחה לסדרות טלוויזיה רבות מחו"ל ששודרו בארץ בדיבוב לעברית, ואחת הבולטות מביניהן היא הסדרה היפנית "הלב". רבים משירי הילדים שכתבה נאור הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית של שירי הילדים והם אהובים ומושרים עד היום ודי אם נזכיר את "מקהלה עליזה", "בואי אמא" או "אדון חרדון המפוזר". שירי החגים שכתבה העשירו את רפרטואר שירי החגים הישראלי וביניהם: "בסוכה שלנו שמחה וצהלה", "הסביבון שלי", "איזה חג לי" ורבים אחרים. לאה נאור שיתפה פעולה עם מיטב המלחינים בארץ וביניהם: סשה ארגוב, משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, יאיר רוזנבלום, שלום חנוך, מתי כספי וקובי אשרת.בנוסף לפזמונים והספרים הרבים שכתבה, תרגמה לאה נאור גם ספרים לילדים וביניהם "סיפורי ככה זה" מאת קיפלינג וספריו של דוקטור סוס, ביניהם "חתול תעלול" שזיכו אותה בפרס אנדרסן הבינלאומי לתרגומי מופת לילדים.

שיריה ופזמוניה של לאה נאור שומרים על איכותם ורעננותם והם אהובים על קטנים וגדולים כאחד. הילדים של היום שרים אותם באותה התלהבות, שבה שרו אותם הוריהם, כאשר היו בגילם "וכל מי שישמע יאמר: אח, איזו מקהלה"!

 

האתר של לאה נאור

 

  בוידאו :

  "זרעים של מסטיק" – כתבה לאה נאור 

 

משייקה תדמור לאבישי ברק

משייקה תדמור לאבישי ברק

אבישי יקר,
התרגשות גדולה גרמת לי אמש, ואני מבקש שוב להביע לך תודה על המחווה המיוחדת שהכנת מראש עבורי.בכלל חווינו אמש אירוע איכותי מהמעלה הראשונה. מלא הכבוד לחבורה שלכם.
שבת שלום,
שייקה

 

 

גייזי: על מה השמחה ?

אבישי זוכר את שייקה תדמור מקורס מ"כים של הנחל הרי אנו כולנו בני אותו המחזור.אבישי עבד פרק זמן בבית דפוס שם נפגש עם אבא של שייקה , ויום אחד הופיע אורח נכבד מחו"ל מתחום המקצוע , וכל הצוות יצא לצילום, כך שלאבישי יש תמונה עם אבא של שייקה-תמונה יקרת ערך לשייקה, מאחר שאבישי ראה ברשימת האורחים את שייקה תדמור הוא הכין מראש עבורו העתק של התמונה.

אמיר : גייזי,סבא יקר שלי שמחתי לראות אותך מאושר

כשאתה היית בן שבעים אני הייתי בן שבע, עכשיו אני בעוד רגע בן שבע עשרה ואתה בן שמונים… ספרתי…תמיד היה כיף איתך, תמיד שמחתי לראות את סבא שלי עם החיוך והמצלמה! כשהייתי קטן הכי אהבתי את הימים שבהם לקחת אותי מבית הספר, הייתי יוצא מהכיתה ורץ לחבק את סבא.. נסענו לבית שלך ותמיד השארת לי ממתקים טעימים במושב האחורי של הרכב, כשהגענו היינו אוכלים ארוחת צהריים עם בת זוגך הנחמדה מאוד יעל ואחר כך היית משחק איתי במשחקים חמודים במחשב. לפעמים היית לוקח אותי לבלות במקומות שמאוד אהבתי בעיר חיפה, כמו הרכבל, גן החיות, הסופרלנד, וחנויות של אביזרי מחשב וצעצועים. בקיצור, לא יכולתי לבקש סבא יותר טוב! גם כשגדלתי, התחלתי להתעסק בנושאים פחות נעימים מממתקים ומשחקי מחשב ושאלתי הרבה שאלות, תמיד הבעת בפני ערכים של צדק, שלום, שוויון, אהבה, חמלה ואנושיות.. וגם הרבה שפיות שהיתה חסרה לי בטלוויזיה ובעיתונים.. לפני כמה חודשים הלכתי לראות את האנדרטה שבנית מול רצועת עזה (יותר נכון את מה שנשאר ממנה) והרגשתי גאווה גדולה.. שמחתי שיש לי סבא שדבק במטרה שלו ומקדם אותה למרות שיש הרבה אנשים שמנסים למנוע ממנו להגיע אליה ולהרוס את מה שהוא עושה.. מטרה שהיא יצירת שיח, פתירת מחלוקות וקירוב לבבות בין בני אדם.. אלה בין הדברים שלדעתי הכי חשובים לאנושות בימינו..סבא, אף פעם לא שפטת אותי, לא כעסת עלי ולא זלזלת בי. תמיד נתת אהבה ללא גבולות, לימדת אותי הרבה דברים, עזרת לי בכל מה שרציתי וגרמת לי לשמוח ולצחוק!רציתי להגיד לך היום תודה על הכל, אתה בן אדם מדהים ואני אוהב אותך מאוד!!אני מאחל לך הרבה בריאות, נחת, אושר והצלחה.. מזל טוב!! 

. אמיר

צבי גלעד(גרימי):מחמאה

גייזי שלום

איזי הוד, זה ששר את השירים 'שלי', ביקש ממני למסור לך את כל השבחים על איכות הקול באתר.

תחזקנה ידיך

גרימי

אשר רון:ברכות לגייזי בן ה-80

לא פעם ולא פעמיים , הוא הקפיץ לי את הלב וכנראה לעוד כמה מהקוראים  הנאמנים לעיתון האינטרנטי . עיתון שהוא למעשה מפעל מיוחד של איש אחד .  מה קורה לקרייתי הפותח את אתר הקרייתים בבוקר ומקיש על  הערך " מה חדש " ואין שום חדש . לא קורה משהו מיוחד היום , אני אומר לעצמי .  או , יתכן וגייזי היקר עדיין לא התעורר . וכאשר נכנסים לאתר בצהרים ועדיין לא הופיע משהו בעיתון , זה כבר מתחיל להדאיג . מחשבות מדאיגות  עולות בראש , אולי גייזי לא חש בטוב היום . אבל , בעיתון  הפועל 360 יום  בשנה זה לא קורה . וזה מה שגורם לדאגה כאשר מתרגלים לעיתון ולפתע  פתאום הוא אינו מופיע . גייזי , המבין את הקליינטים של העיתון , דואג  להכניס ידיעה כלשהי שתסיר מאיתנו דאגות . אפילו כשהאקרים איסלמים פרצו לאתר וחסמו אותו , גייזי מצא דרך להודיע . ואם שלחתי משהו לעיתון וזה לא הופיע מייד בעיתון , התגנבו חששות לליבי . שמא , אולי קרה משהו לעורך העיתון . שמא אולי העורך החליט שהכתבה או  השיר אינם ראויים להדפסה , וזאת זכותו . וכששיר ששלחתי מופיע בתוספת איזה פסוק מהתנ"ך או עם צילום תת מימי שגייזי צילם , הרי ששיר קטן הופך  כבר ליצירה אמנותית . ואני כבר מרגיש כעתונאי של עיתון מכובד ולא מעניין  אם יש לו 200 מנויים או רק שני מליון .  במפגש ההוקרה לגייזי , מגיע לו לגייזי , שנפאר אותו ונתפאר בו . אבל מה קרה , מה יום מיומיים . הקרייתים תמיד היו קמצנים , וגם בפרגונים . וחוץ מזה מה קרה , בסך הכל סגר שמונים שנה . שמונים שנה של מסכת חיים עשירה ומעניינת . מגיע הרגע שנוריד בפניו את הכובע ונצדיע לו . ואני , לכבוד היום  הזה כבר כתבתי ברכה . יצא לי משהו קצת ארוך . לגיל שמונים מגיע שנתאמץ. מפעם גייזי רמז לי בעדינות לקצר במספר הבתים של השירים . התוכנה , הוא אמר , אינה מסוגלת להכיל שירים ארוכים וחוץ מזה היא מצמצמת את הרווחים  בין הבתים . הבנתי את הרמז והפנמתי . מה שכתבתי עכשיו זה רק המבוא  לשיר – ברכה שאקריא בערב ההוקרה . הכל מותנה בלו"ז ובאישור הועדה המארגנת .  ואם הלו"ז יהיה צפוף , יאמרו ודאי שהשיר טוב אבל יבקשו שאקריא אותו ביום הולדת 90 . במקרה כזה יש לי תמיד פתרון . אשלח את השיר לעיתון של  גייזי . גייזי היקר ימצא לו לשיר מקום מכובד , כמו תמיד , ואפילו יוסיף צילום של דולפין המזנק מהמים , עושה פליק פלק באויר ומצדיע .    

ברכות חמות , בריאות טובה ופרחים מהבוקר מהגינה של תמי .

אשר רון (בחמוצקי)           14.1.2014

בן שמונים לגבורה>פרקי אבות    

   

איתן מורדיש-יד מרדכי : איך התוודעתי לאתר החופשי של בני קריית חיים

 אחד מידידי שולח אלי מצגות מעניינות מהארץ ומהעולם אני שולח אותן לקבוצת חברים ביד מרדכי. באחת המצגות הוצגו שפע פטריות ביערות רוסיה, כאשר שיר הרקע היה:"הגידו חבריא מדוע " (שאת שמו לא ידעתי). אימו של  החבר נהגה להרדימו  בעזרת השיר הזה   (האם עולה מבולגריה, שרה יפה מאוד  בת  85 ובכל מסיבה בקיבוץ הייתה שרה) ביקש אותי לאתר את שם השיר. שמחתי לנסות לעזור לחבר זה. בעת ביקורי בהום סנטר באשקלון ראיתי זוג ממוצא רוסי בשנות ה 50 לחייהם. שאלתי, האם יסכימו לעזור לי באיתור שם השיר. שרתי להם את השיר והאישה אמרה, אנחנו לא מכירים, אבל אולי אבא שלי מכיר. האישה התקשרה לאביה וחזרה אלי עם הסמרטפון פתוח ואני שרתי לאביה.והאב ענה לי בשיר ומיד נכנס להסבר ברוסית מה מקור השיר.שירים רוסיים מעלים דמעה בעיני , אבל רוסית אינני יודע. החלפנו, אני והבת כתובות והיא שלחה לי מאוחר יותר הסבר על השיר. עד שהסבר  הגיע נכנסתי לגוגל ושמחתי למצוא את האתר שלכם. האתר החופשי של בני קריית חיים ,מצאתי שם את אלי ס"ט. אלי ס"ט ואני עברנו מחיילות לוחמים ליחידה לאיתור נעדרים (נקראת אית"ן) אחרי מלחמת יום כיפור. ונסענו ק"מ רבים במרחבי הארץ ובעיקר סיני. אני וקוצי ( מיד מרדכי)היינו בפלגת  מרש"ל (מרחב שלומה) כך  שציוד הצלילה היה צמוד אלינו בקומנדקר לאורך כל תקופת המילואים.

איתן

גייזי :   בשנות ה-80  הדרכתי קורס צלילה ביד מרדכי  ובצלילת הסיום צללנו לאוניה  אמיר פארוק שטבועה 2 ק"מ ממערב לעזה.ומאז לא פגשתי את איתן וקוצי.לפתע דרך הסיפור שלהלן איתן הגיח ובא אלי ושאל "האם אתה גייזי מנחל עוז" ?.

הגידו חבריא מדוע > בזמרשת 

הביצוע של יפה ירקוני 

עם חבורת דן אלמגור

ביצוע המקור ברוסית