הלילה הלך לעולמו שמואל בירן ,חבר יקר-

הלילה הלך לעולמו שמואל בירן.

הלוויה היום ברגב. שעה איני יודע.

יהי זכרו ברוך.

 אברהם ארליך

 

 "חבל על דאבדין ולא משתכחין"

משתתפים בצער רב באבלה של המשפחה,על מותו של האיש היקר

 שמואל בירן נעים ההליכות, אמן יוצר, ודמות צבעונית יפה בנוף

קרית חיים

יעל וגייזי

  לצפיה > גלרית העבודות של שמואל באתר

 

מישראל קסטנברג:

בצער שמעתי דבר פטירתו של שמוליק איש הקריה שלנו והנני שולח תנחומין לבני ביתו כמי שהיה שכן לבית ההורים של רעייתו רינה בת הגיל שלנו הבנים והבנות בקריתנו.שמוליק האיש ששרד את השואה והגיע לחסות בצל כולנו היה דמות מיוחדת לרבים.הוא היה מלוחמי חירות ישראל,כיהן שנים רבות כמנהיגם של עובדי מספנות ישראל והיה הלוחם העיקרי על זכויותיהם כלפי מנהלים ומנהיגים,איש עבודה ממש ולא פלא שכינוהו  כ"לך ולנסי" (מנהיגם של עובדי הנמל בגדנסק ומי שהביא למהפך נגד המשטר הקומוניסטי בפולין בשנות השמונים שעברו.שמוליק היה אמן נפלא בפיסול ולא אחת התייעץ עמדי כיצד ליפות רחוהבות הקריה בפסלים שיצר במו ידיו ורבים נמצאים עד עתה בחצר ביתו.מאחר ואיני בעל השפעה במוסדות הקריה לא יכולתי לעזור לו בענין זה ואני מצפה כי ועד הקריה תנציח זכרו ברוח הדברים הללו.שמוליק היה שייך לחברותא שהתכנסה בחוף הרחצה בקריה מדי יום לשיחה ולהגיגי חברים,גם אם אני לא הייתי ביניהם,אך לא אחת בשנים קודמות היינו שוחים יחד למרחבי הים כשעימנו היו חברים נוספים מאוהבי הים כמו אריה צימליך  ז"ל ועוד רבים וטובים. תהא נשמתו של שמוליק צרורה בצרור החיים.    

ישראל קסטנברג

מאורן יהודה-לזיכרו

איך הכרתי את שמוליק..?

משנת 1977 אני קרייתי ומבלה את זמני שבין עבודת המשמרות כאן בחוף הים.שיחות אקראיות היכרות נעימה וסולידית במשך כל העת ההיא. לימים בתי הצעירה הגיעה לניו יורק לעבוד במשהו לאחר השירות הצבאי,שנה שלמה היתה שם ועבדה אצל משפחה ישראלית שהתגוררו שם,בתי הצעירה טיפלה ושמרה על הבנות הקטנות שלהם,לימים ביקרנו אף אנחנו שם בטיול ונודע לנו שאותה אמא לילדות ההן שבתי טיפלה בהן היא היא ביתו של שמוליק בירן. דרישות השלום והמקריות   הביאה לנו את הידידות ,להיות מחוזקת יותר ואהבתי תמיד לפגוש בו ברחובות הקריה ובחוף הים. 

אורן יהודה

 

    מאריה רובינוביץ

הלמה אותי עד מאוד הידיעה על הסתלקותו של ידידי ורעי שמוליק בירן ואני מצוי במרחקים, במהלך ביקור אצל הנכדים שבארצות הברית .בשל הידידות הרבה שבינינו הייתי מעודכן באשר למצבו המתדרדר, אך עזיבתו אותנו  קשה לי עד מאוד  .

תמונה >    שמוליק בלב עבודותיו בתערוכה

 

אתגעגע אליך/ מאת אריה רובינוביץ

אתגעגע אליך

רעי , ידידי

שוב לא אחסה בצילך

תמיר ואצילי.

 

אתגעגע למפגשים

ולשיחות החולין

ליצירתיות הבלתי נלאית

שפעמה בך במשך השנים,

 

אתגעגע לתבונה

שהייתה נחלתך

לאהבת האדם

שהקרנת מעצמך.

 

הלכת לעולמך

והותרת מורשת

מבטיחך לעד

אותה לרשת.   

 

 

קווים לדמותו – לזכרו של ידידי היקר שמואל ( שמוליק ) בירן

את הכתבה הזו אני מייחד לזכרו של ידידי היקר, מורי ורבי, שמואל (שמוליק) בירן, ללא ספק אחת מהדמויות הססגוניות והיותר מוכרות שצמחו בשדה האמנות בקרית חיים. אדם שמאז היכרותי עימו , מזה שנים ספורות בלבד, נשזרו בינינו קשרי ידידות עמוקים וזכיתי לחסות בצילו של אדם גדול, במלוא משמעותה של המילה.  

כתבה זו  פורסמה כבר בעבר באתרי האינטרנט השונים אך בשל הנסיבות אני מפרסם אותה מחדש עם התיקונים המתבקשים.למעלה מ-50 שנות יצירה ופעילות בתחום האמנות נזקפות לזכותו של שמוליק,  כאמן יוצר, כיו"ר "אגודת הציירים והפסלים חיפה והצפון", כ"רוח החיה" לפיתוח מודעות הציבור לאמנות בחיפה והצפון,

אמן מהשורה הראשונה, שתרם רבות, בפעילותו הציבורית, למען קידומם של האמנים היוצרים, הציירים הפסלים וצלמי האמנות בחיפה והצפון. שמוליק בירן נולד בשנת 1930 בעיירה מיאדל שבפולין (כיום בילורוסיה ) ובהיותו נער בן 9  פרצה מלחמת העולם השנייה, במהלכה הוא איבד את רוב משפחתו. הוא התחבא במשך שנים ביערות בילורוסיה ושרד , יחד עם אחותו, שנפטרה אך זה מכבר, תודות לתושבים מקומיים שסייעו להם בלבוש ובמזון. באפריל 1947 הוא עלה על ספינת המעפילים "תיאודור הרצל", בניסיון להגיע לארץ בצורה בלתי לגאלית, אך הספינה נתפסה על-ידי הבריטים מול חופי תל-אביב ולאחר מאבק עם המעפילים היא נגררה לנמל חיפה ומעפיליה גורשו למחנה המעצר שבקפריסין.  עם שחרורו ממחנה המעצר הוא עלה ארצה, התחנך בקיבוץ חולתה, במסגרת עלית הנוער, והיה חבר קיבוץ חוקוק.  

התגייס לצה"ל, לחם במלחמת השחרור, נפצע , לבסוף הכיר את בת הקריה רינה (לבית אנקורי) ומשנת 1954 הינו תושב הקריה.  שמוליק עבד שנים רבות במספנות ישראל, שם היה, בין השאר עובד מתכת וחבר וועד, לימים הפך לדוברם של הפועלים והתפרסם כאחד ממובילי המאבק על זכויות העובדים, על כך זכה לכינוי "לך ואלנסה". בשנים הללו החלה למעשה פעילותו הקדחתנית בתחום היצירה, פעילות שנמשכה לאורך שנים רבות, עד סמוך למותו. מאז שנות השישים היה אמן פעיל, בעיקר בתחום הפיסול וההדפס, חבר אגודת הציירים והפסלים חיפה והצפון ושימש כיו"ר האגודה במהלך כשתי קדנציות, כמו כן  הוא עסק רבות למען קידום התרבות והאמנות בחיפה והצפון.  

 

 

דרכו האמנותית

שמוליק העיד על עצמו שמשחר ילדותו הוא אהב לרשום אך מבחינתו היצירה הראשונה, ואולי המשמעותית ביותר בחייו, הייתה כאשר במהלך המלחמה גילף בעבור עצמו כף מעץ שתשמש  אותו ביומיום. עם הגיעו ארצה הוא השתלם בפיסול אצל אהרון אשכנזי ובציור אצל אברהם נסטי ז"ל, כמו כן השתתף בחוג לאמנות, במסגרת לימודי החוץ של אוניברסיטת חיפה. תקופת עבודתו במספנות ישראל היוותה ללא ספק מקור השראה ליצירה בתחום האמנות הפלאסטית תוך שהוא יוצר בקדחתנות רבה פסלי מתכת ועץ ולימים אף הדפסים, כאמור עשייה שהתפרסה על פני שנים רבות. העיסוק בפסלי המתכת היה מאוד דומיננטי בראשית דרכו האמנותית ולו מהסיבה הפשוטה שעבד למעשה במספנות ישראל כחרש מתכת, לנושא זה הוא התייחס במוסף "שישבת" מ-12.11.93 :

"הברזל הוא חומר קר וכשאני מצליח להפיח חיים ביצירת ברזל אני חש סיפוק עצום.  התרנגול הזה, הציפור מתחילה לעוף, לא? יש משהו יותר יפה מזה?  אני עובד במתכת אל-חלד ויש לי תחושה שאני עושה דברים שיישמרו לעד, זה כמו לגעת קצת בנצח ".

 

החצר האחורית בביתו הפכה עד מהרה לסדנת יצירה, סטודיו-גלריה שהלכה ותפחה במהלך השנים, עם שפע רב של יצירות, פריטים שהתווספו מידי יום, כמעט עד יום מותו. כל פיסת מתכת או עץ שנאספה על-ידו הפכה עד מהרה ליצירת אמנות, קומפוזיציה מלאת דמיון, ברוב כישרון וחן. כך נוצרו במשך השנים מאות פסלים המנציחים דמויות אדם, יודאיקה, חיות למיניהן ,שבטי ישראל ואחרים. אל ההדפסים נחשף לראשונה במהלך שנות השמונים וזאת תודות לאמנית הצפתית מיכל אורבך, שמתגוררת כיום בקרית ביאליק. אמנית זו קירבה אותו אל אמנות ההדפס והתוצאה עשרות הדפסים  העוסקים במגוון נושאים, כגון מורשת ישראל, פורטרטים, חיות למיניהן, בעיקר עופות, צומח ודומם, מרקמים רבי עוצמה של ביטוי צורני.  בתערוכה הרטרוספקטיבית שהתקיימה ב"אשכול פיס" שבתיכון קרית חיים, תערוכה שזכיתי להיות שותף לארגונה , נחשפו רבים מהם ,לראשונה, לציבור הרחב. בביתו היפה והגדוש ביצירות נחות זו לצד זו , ממתכת , מעץ מאבן  ושאר חומרים  חיות האהובות עליו במיוחד, בית המשמש בית גידול לחיות מחמד  רבות שזכו לטיפול אימהי- אבהי שאין שני לו. במשך השנים השתתף בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות ועוטר בפרסים. בשנת 1973 הציג מעבודותיו בתערוכה ארצית שהתקיימה בבית ציוני אמריקה בתל אביב וזכה בפרס ראשון לאמנים חובבים. בשנת 2005 הוא הוכר כחתן "פרס שטרוק", פרס עיריית חיפה בתחום האמנות. הוא שימש במשך שתי תקופות קדנציה כיו"ר אגודת הציירים והפסלים, סה"כ כחמש שנים, שנים שהניבו פעילות רבת ערך לקידום האמנות הפלאסטית,לסוגיה, בקרב תושבי חיפה והצפון.  שמוליק טיפח מאז ומעולם אמנים יוצרים, באשר הם צעירים או מבוגרים ורבים חבים לו את החשיפה הראשונה ובהמשך אף את ההצלחה בהמשך דרכם האמנותית, ביניהם אנוכי.  מדברי פרופסור ליברמן, שנות השבעים ( ציטוט מתוך ההזמנה לפתיחת התערוכה  "בראשית", אשכול פיס תיכון קרית חיים,מרץ 2000) :

"שמוליק, הנך בן סגולה לעם סגולה…גאונותך סמויה וגם גלויה…גם ראש ובמשולב גם פה …וגם ידיים?  כולם יחד ובאיש אחד? גדולתך גדולתי וגדולת כל עם ישראל מכל מקום וזמן…".

 

מדברי דן רונן, ממשרד החינוך, בן הקריה, לרגל פתיחת התערוכה  "האדם עץ השדה", ספטמבר 1999: "אני תמיד שמח לתערוכה של שמוליק בירן, כי יש בה מטעמה של חוויה והיא מעוררת למחשבה. "כל אדם", כפי שכתב שאול טשרניחובסקי, "אינו אלא קרקע ארץ קטנה בה האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". לשמוליק שבא מארץ גדולה לארץ קטנה וחי בקריה שיצאה מאוטופיה והגיעה לשגרה, לשמואל תבניות רבות מרתקות ומגוונות ".

 

מדברי ד"ר רפי ורטהיים, מי שכיהן כראש עיריית קרית ביאליק, לרגל פתיחת התערוכה "שמוליק בירן-שנות יצירה בפיסול והדפס", קרית חיים, אפריל 2007: "שמוליק הינו אישיות יוצאת דופן במחוזותינו. הוא אמן ויוצר, אך מאמין גדול בשילוב האמנות בחינוך. לדבריו, אי אפשר לחיות בלי אומנות ואת החסך והחוסר באומנות של התלמידים בבתיה"ס הוא משתדל למלא. במסגרת אמונתו זו, הוא התנדב במשך 7 שנים בתיכון קרית חיים כדי להנחיל לתלמידים את הערך המוסף , את הטעם לחיים, את ה – " CULTURA "   שהיא לדבריו , מילה עברית טהורה – הכל תורה!…

 

מי לא נתקל בשמוליק , מטייל לו על שפת הים, אוסף חתיכות עץ, ממלא כיסיו "בממתקים" והוא מחלק אותם בנדיבות לכל עובר אורח שחפץ בכך.

 

שמוליק מצא תמיד עניין בכל בדל עץ, בכל ענף, בכל אבן, בכל פיסת מתכת. הוא משוטט דרך קבע בשוקי פשפשים אוסף כפיות, מחבר , מסיר, יוצר מיניאטורות, וכל מה שהמגיע לידיו עובר שינוי והופך לחפץ אמנותי. העין שלו קלטה הכול ובעזרת דמיונו, חושיו וכישרונו הרב הוא יצר ללא הרף והפך את חיינו לעשירים ומלאים יותר. ומתוך העץ הוא ידע ליצור צורה ודמות, שורשית, יהודית או מתוך גרוטאות המתכת פסלי חיות ופסלים אחרים אותם אנו רואים מידי פעם בפעם בתערוכות הרבות להן היה שותף בחייו העשירים". 

 

לידידי ורעי

יהי זכרך ברוך.

אריה

 

 

 

חנוך אקרמן מוותיקי הקריה,חלוץ ,מלח הארץ הלך לעולמו בשיבה טובה

סבא חנוך נפטר אתמול 24.4.2011 בגיל 94. בבית באותה כורסה

 

שצילמתם לפני מספר שנים.  תודה רבה רבה על הכתבה והסרט.

 

בברכה

 

 ירון ידידיה (הבן של אריאלה)

 

הלווייתו של חנוך אקרמן  מחר 26.4.11 בשעה 15:00 בבית העלמין צור שלום  .

תמונה> יום ההולדת 91 : חנוך+2 בנות+7 נכדים+16 נינים

כתבה באתר-ראיון עם חנוך בדיוק לפני  4 שנים:

 

גייזי : 

  "חבל על דאבדין ולא משתכחין"

יהי זכרו ברוך

ישראל קסטנברג: חברתנו היקרה זהבה רשף-גלקופ הלכה לעולמה

 

 היום נפטרה בקרית מוצקין חברתנו זהבה רשף – גלקופ ז"ל לאחר מחלה ממושכת וקשה.

זהבה הגיעה לגור בקרית חיים בשנת 1949 כאחת מהעולות החדשות מניצולי השואה ועברה בדרכים קשות את יסורי העולים באניה "יציאת אירופה,1947" היא הייתה אחת מהילדות שהיו על האוניה עברה את המסע לחיפה והגירוש לגרמניה ועד לחזרה ארצה עם תום שליטת הבריטים בארצנו. המשפחה שבה היו שלוש אחיות ואח עם ההורים הגיעו לקריה וכאן היוו חלק בלתי נפרד מנערי הקריה עד לימים אלו. זהבה הייתה דמות חברתית נודעת שנים רבות, ונודעה ביופייה ,הייתה בת לוויה לבנים כמו דודיק נהרי ז"ל ואחרים.   לימים נישאה   וגידלה את בניה ובתה שהיו מהחבורה הקרייתית של שנות המדינה בהתהוותה. היא פתחה בייתה לידידים רבים בעיקר בימי חג כאשר הבית בשד' גושן שם התגוררה לאחר נשואיה לראובן רשף היווה מקום לכינוס רבים מבני הקריות שעימם התיידדה ואחר מכן  נודעה  בפעילותה בקרית מוצקין. לנו היא הייתה חברה נאמנה במיוחד התבטא הדבר בעזרה שנתנה לנו בעיתות צרה  ועל כך נשמרו יחסינו עימה ועם בעלה ולאחר פטירתו גם עם הבעל המלווה שלה עד עתה הוא גרשון גלקופ שעבר עתה אסון נוסף על כל שעבר עליו הן בשואה והן בארץ (גם הוא מניצולי אושוויץ )ואני שולח לו את תנחומינו מקרב לב  .

זהבה השאירה כאמור שני בנים ובת שהייתה שנים מחנכת בקריה וגם להם ולבני ביתם תנחומינו הכנים,כשם שאנו שולחים תנחומים לאחיותיה  שאחת מהן נשואה לבן הקריה  ביסקר מרחוב אלף שהינו מפעילי הציבור בקריה עד עתה. מי ייתן ולא ידעו הם וכל מכריה של זהבה צער במעונם.

ההלוויה של זהב ביום ראשון הקרוב בבית הקברות בצור שלום. בשעה 11.30    

  תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.

 

1.    1947 אקסודוס- יציאת אירופה ‏

קרוס גולדה (גלקופ זהבה), ר. קרוסמן יצחק. קרטופל שלום (קלמוס).

קרטס שמואל ז"ל, 66
. קריידמן. קרייצ'יק אסתר (קרת) ז"ל, א, 19. קרייצ'יק משה (קרת) ז"ל, א, 22 …
www.exodus1947.org/list.html‏ –
עותק שמורדפים דומים

2.    רשימת מעפילים

 856, קרוס גולדה, גלקופ זהבה, ח, ד, ר. 323, קרופניק מרדכי. 853,

קרופניק מרדכי, בן 10, מ, אמ. 1052, קרופניק מרדכי. 1621, קרטופל, צרור …

מאת מתי גולדשמיט : על יונתן גבאי לידידי הריקוד בגרמניה

 

 מאת מתי גולדשמיט  : לידידי הריקוד בגרמניה:  (תורגם ע"י עלי כהן)

זה עתה קיבלנו את הידיעה שהבוקר, ה-7 באפריל  2011, נפטר לאחר

 מחלה קשה וממושכת יונתן גבאי, יליד 1933.

גבאי החל לרקוד (כבר כאשר ) היה בן 14 אצל ירדנה כהן.

אחר כך הצטרף ל"להקת כרמון". הוא יצר כמה מהריקודים הקלאסיים

ביותר בריקודי העם בישראל.בין הייתר (נמנים על ריקודיו):  

 אנעים זמירות

בית חלומותי

הנה לנו ניגון יש

שם הרי גולן

 שימחו נא

שישו את ירושלים

  ושוב איתכם

   ידיד נפש

על פי הערכתי נמנה גבאי ויצירותיו על העשירון העליון (במקור-TOP10)

 לצידם של יוצרים גדולים כרבקה שטורמן, גורית קדמן, יענקלה לוי,

 מושיקו הלוי ועוד.

 אלה דבריו של מתי גולדשמידט, שהוא הכוח המניע את ריקודי העם

 הישראלים בגרמניה במסגרת "בית הריקוד הישראלי".

תירגם מגרמנית -עלי כהן

 

 

אורי יסוד: יונתן גבאי ז"ל חלם לשחזר את חגיגות הביכורים של קרית חיים

 

???? ????       9.4.2011

?? ????? ???? ?"?

 

????? ?? ???? ?? ????? ?????? ?? ????? ???? ???? ???????? ?? ??? ?????

?????? ????? ???????? ??????? ?????? ??????? ????????? ????? .

 

????? ????? ?????? ??? ?? ????? ??? ??????? ??? ??????? ?????

 ????? ??? ????? ???? . ????? ???? ?????? ???? ???? ?????? ?????

????? ???? ???? , ??????? ??? ??? , ?? ??? ??????? ???? ????? ???????

?????? ??????? ???? ??? ?????? , ????? ??????? ??? ??? ????????

?????? ???? ???? ????? ????? ???? .

 

????? ???? ?????? ??? ?????? ?????? ??????? ?????? ???? ??????

???? ???? ?? ?? ???? ???"? ?????? ????? ?? ????? ?????? ????????

?????? ???? ????? ?????? ????? ????? ???????? ?? ????? . ??????

?? ???????? ?????? ?? ????? ??? ?? ?????? ????? ?? ???????? ???? ,

?? ??? ????? ??? ???? ????? ?? ?????? ???????????? .

 

???? ??????? ???? ??? ?????? ??? ???? ????? ?? ??? ??? ??????

 ??? ?? ??? ??? , ????? ?"? ??? ?? ?? ????? ????? ?? ??? ??? ??????

 ?? ?? ??? ?? .

 

?? ????? ?? ????? ???????? , ????? ?? ?????? ??????? ???.

 

??? ???? ???? !        

דן רונן : יונתן גבאי ראוי לאות יקיר חיפה

CIO-1

 

 

יונתן גבאי חברנו מהבולטים שבבני קרית חיים הלך לעולמו ב- 7/4/11
יונתן היה ראוי לעיטור יקיר חיפה.
בפברואר השנה המלצתי עליו לועדה להענקת העיטורים,

CIO-1 

  

 

 המועצה הבינלאומית לארגון פסטיבלים לפולקלור ולאמנויות עם
Counseil International des Organizations de
Festivals do Folklore et d'Arts Traditionnels
C.I.O.F.F®  ISRAEL             
סיאוף (ע"ר) – ארגון בינלאומי של מארגני פסטיבלים לפולקלור
                  במעמד מייעץ רשמי לאונסקו
            סניף ישראל – ע"ר  58-009-017-3

   CIO2

 

 

   המגיש: ד"ר דן רונן – יו"ר סיאוף סניף ישראל  
                                          וחבר ההנהלה העולמית
            לשעבר: מנהל האגף לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות

 

          ‏23/02/2011

לכבוד הועדה להענקת
עיטור "יקיר חיפה"
עירית חיפה

 

לחברי וחברות הועדה,

 

הנדון: המלצה להענקת עיטור "יקיר חיפה"
ליונתן גבאי לשנת
2011

 

זכות היא לי להמליץ על יונתן גבאי לקבלת עיטור "יקיר חיפה" ליונתן גבאי.

יונתן הוא בן מסור ואוהב של העיר חיפה. הוא אמנם נולד במושב מרחביה (1933), אך מאז 1951 גר בקרית חיים ובחיפה, בה גדל, פעל עבד וגידל את משפחתו .

יונתן תרם רבות לחיי ולאירועי התרבות והאמנות בעיר ונשא בכבוד את שם חיפה, בפעילותו בתחום ריקודי -עם בארץ וברחבי העולם.

עשרות אלפים מתושבי חיפה ובוגריה, במשך עשרות שנים, רקדו בהדרכתו של יונתן, מכירים, אוהבים וזוכרים את תרומתו לעיר באהבה ובהערכה.

יונתן יצר ריקודי-עם שהם מנכסי "צאן הברזל" של ריקודי העם הישראלים ובין הנפוצים ביותר; יונתן הפיץ ריקודי עם והכשיר מדריכים ורקדנים רבים בעיר חיפה, כמנהיג, מדריך, ומרקיד, בולט ואהוב. יונתן הקים להקות ריקודי-עם בחיפה והופיע עמן בפסטיבלים רבים בארץ וברחבי העולם.יזם, ארגן, והיה שותף בהפקת אירועי תרבות ואמנות מרכזיים כמו כנסי המחולות הארציים בקיבוץ דליה, פסטיבל המחול בכרמיאל, מצעדי המחולות שצעדו בחיפה מאז שנות החמישים, בימי העצמאות והפסטיבלים הבינלאומיים לפולקלור שנערכו בחיפה ועוד.

יונתן היה יד ימינו של שמואל ביאליק בהקמת המדור לפולקלור בעירית חיפה וביסוד החברה לתערוכות וירידים (כיום אתו"ס) ובהקמת הסיאוף (CIOFF) ארגון בינלאומי של פסטיבלים לפולקלור ואמנויות עם שהוקם בתחילת שנות ה- 70 כארגון בינלאומי וסניף שלו בעיר חיפה, ארגון זה משמש כיועץ רשמי לאונסקו לשימור מורשות תרבות, יונתן חבר עד היום בוועד המנהל של סניפו הישראלי של סיאוף העולמי, שבו חברות כ- 90 מדינות, 350 פסטיבלים וכ- 1000 להקות פולקלור בעולם.

יונתן מחויב ותרם רבות לשימור מורשת ריקודי העם הישראלים הקים את עמותת "רעים ריקודי עם ישראלים", ופעל להפצת הרעיון: "מי שישן אין לו גם חדש לא
יהיה לו".
בשם סיאוף סניף ישראל, בשם הסיאוף העולמי, בשם אלפי רקדני להקות העיר חיפה לדורותיהם ועשרות אלפי בנות ובני חיפה שרקדו ורוקדים בהרקדות, בחוגים, בבתי הספר, בתנועות הנוער, במצעדי המחולות, אני ממליץ על יונתן גבאי לקבלת העיטור "יקיר העיר חיפה 2011".חברי הועדה הנכבדים, בטוחני שתדעו להעריך את תרומתו הרבה של יונתן גבאי לחיי התרבות והאמנות בחיפה; שתחושו באהבה בהכרה ובהערכה הרבה שיונתן זוכה לה בעיר ותהיו לפה לכה רבים שנהנו משמחת החיים שלו כושר המנהיגות, חברותו ואהבת העיר והארץ הקורנת ממנו.

אסיים פנייתי באגדה חסידית: "מסופר על אליהו הנביא (איש הכרמל), שהיה מהלך בשוק של העיר, מתבונן בבני האדם ואין יודע מדוע ולמה; לאחר זמן מה נעמד אליהו לפני אדם צנוע אך מקרין אור ונשקהו על ראשו; שאלוהו. במה זכה? ענה" אדם זה רוקד ומשמח אנשים ולכן יזכה בבוא הימים לשבת להדום רגליו של הקב"ה".ונאמר: "כל יום שלא רוקדים בו ריקוד אחד לפחות הוא יום שהולך לאיבוד".

 

                                                          בצפייה בתודה ובברכה,

 

                                                          ד"ר דן רונן

 

 

נ.ב. מצ"ב קורות חיים והמלצות קודמות שהוגשו לוועדה בשנת 2007.

יונתן גבאי: שדרות הנשיא 60 א', הר הכרמל חיפה 3463
טל: 048312738, 0523300020 ,
[email protected] 

 

 

המגיש: ד"ר דן רונן דוידסון 6, ירושלים 93708, 0772090827 0544311340

            רח' ציפר 26, קרית חיים 048415831  [email protected]

 

                  
 
 

 

אורי כץ על יונתן גבאי ז"ל

UriJonathan

A few weeks ago Nili & I visited Israel. Our friends, Nili, and I got together at the Kirya Beach and Yonatan came by for a few minutes. He told us that he was sick and this was the first time he had been out of the house by himself, but he wanted to see us after so many years. The next day we Ruth & Yonatan got together on the Carmel and reminisced on days gone by.  As a teenager growing up in the Kirya and loving folk dancing, I always looked to Yonatan.  He was our icon.  We miss you.

Shalom chaver and rest in peace.

Uri & Nili Katz

 UriJonathan

יונתן גבאי-איש יקר ויוצר נפלא הלך לעולמו

Jonahan

 

 

Jonahan

 

יונתן,אדם,חבר,ויוצר מוכשר הוכרע ע"י מחלת הסרטן.

 

הלוויתו תיערך מחר, יום שישי, בשעה 14:00 בבית העלמין

 

"גן עדן" בקיבוץ  עין כרמל (דרומית לחיפה)

 

מודעת האבל-יונתן גבאי

 

אלבום יונתן

בדרכו האחרונה     צילומי יאיר מירז 

(הקידוד לפי הצורך > תצוגה> קידוד > עברית windows)

 

מצגת וידאו > על יונתן בתוכנית של מושיק טימור

 

יונתן גבאי ז"ל.  מאת דב אורבך
בצער רב קראתי כאן את הידיעה המרה על לכתו מאיתנו של

האיש הגדול והחביב הזה.פגשתי את יונתן לאחרונה לפני

 כ-3 חודשים במפגש ארגון המדריכים, אז התוועדתי על מצב

בריאותו.אישית, אהבתי אותו והערכתי אותו מאד.

ריקודיו היפים של יונתן הם "נכס צאן ברזל" ואף ריקודי חובה

באולפנים להכשרת מדריכים לריקודי עם.
במעגל: אנעים זמירות (החסיד), ושוב איתכם, ידיד נפש,

מלב אל לב, מלאך סולם יעקב, עוד ישמע, צדיק כתמר, שישו

את ירושלים ושם הרי גולן  זוגות:בית חלומותיי, מישהו הולך

[תמיד איתי, שמחו נא והנה לנו ניגון יש (רבעייה). 
ובשורות: שיר לשלום (שלום על ישראל).
יונתן גבאי – איש יקר ואהוב ואחד מגדולי היוצרים הלך לעולמו.
יהי זיכרו ברוך !

 

יונתן:מאת עלי כהן

יונתן גבאי שלנו – של כולנו – איננו. ידידי ורעי יונתן נפטר מן המחלה הממארת.   יונתן, בן ה-77,  היה דמות אצילה ואהובה – ריקודיו היפים הם מן הטובים שבטובים בריקודי העם הישראלים האהובים, הנפוצים והנרקדים – "ידיד נפש","שימחו נא", "ושוב איתכם", "מישהו הולך תמיד איתי", "הנה לנו ניגון יש", "שם הרי גולן" ועוד – כל ריקוד שלו – פנינה.  לפני חודשיים אמר ליענקלה לוי, מדריך ויוצר מקרית ביאליק, "אתה     תראה-עוד אנצח את המחלה" ולא זכה.   הוא היה אהוב על כל מי שהכיר אותו. בפסטיבל כרמיאל לא "חס על כבודו" וסייע בכל שנדרש וגם ביזמתו.    אשתקד ביקר יחד עם רותי רעייתו בקופנהגן  ובילינו שעות יפות יחד.  עם רותי באבלה ועם כל חבריו, מוקיריו   הן מריקודי העם והן מקרית-חיים – תנחומי האישיים.   

 

עלי כהן, קופנהגן

Kopenhagen

 

 

 

 

 

 

 עם המשפחה באבלה -בשם גולשי האתר-גייזי 

 

ישראל קסטנברג:

נדהמתי לשמוע על פטירתו בלא עת של יונתן ואני משתתף בצערה של משפחתו והרי כולנו הערצנו בחור זה משך שנותיו בקריה. יונתן היה לי חבר בנעורי כאשר  לזמן קצר עבדתי בחברת חשמל בשנת 1947   היה לי העונג לשוב ולפגוש בו אחר שנים בפעילות בקריה יחדיו. אני אזכור אותו  כחבר וכבן נאמן לקריה שלנו,גם כאשר עזב אותה , יהי זכרו צרור בצרור החיים. ישראל

מירלה:אחי הקטן יונתן

אורי כץ על יונתן גבאי ז"ל

 דן רונן : יונתן גבאי ראוי לאות יקיר חיפה