אילנה אל נקווה (ובר):בית העם הישן

בית העם הישן

התמונה של בית העם הישן העלתה בי זיכרונות מילדותי הקדומה. הורי, אברהם ומתילדה ובר היו המוכרים בקיוסק של בית העם הזה שהיה שייך לצרכניה, והם היו מביאים אותי לשם כשלא היה להם עם מי להשאיר אותי בבית. הזיכרון הכי מוחשי משם הם השוקולדים הממולאים שאחי,מתי, ואני היינו זוללים שם –כנראה כפיצוי  על כך שהורינו נאלצו לעבוד בלילות. אלו היו חבילות קטנות של שוקולד   "תוצרת חוץ" ממולא במילוי ורוד טעים להפליא שאת טעמו אני מרגישה עד היום.

לבית העם הזה היו מגיעות,נוסף על הסרטים- גם הצגות תיאטרון  של"המטאטא" ו"האהל" והשחקנים קלצ'קין ויעקב אינשטיין (אבא של אריק איינשטיין) היו משתעשעים איתי לפני ההצגה או בהפסקות.

בבית העם נערכו הפעילויות התרבותיות של הקריה וכן החגיגות הגדולות של בתי הספר. כאשר עבר בית העם למשכנו החדש המשיכו להשתמש במגרש האספלט ובבמה של "הקולנוע הקייצי" לאירועים השונים ובעיקר אלו שנערכו בבית ספר  א' הלא הוא בי"ס ארלוזורוב.

דבר נוסף שמתקשר לי  עם בית העם הוא שיעורי הריתמיקה של המורה המיתולוגית צביה הג'ינג'ית והופעות סוף השנה שם.

אילנה אלנקווה (ובר)

 

גייזי : אתמול שלחה אילנה לראשונה   לאתר כתבה ,זו שכאן   ראשית ברכות לאילנה, על הסיפתח.

שנית אני לא זוכר מהקריה את הקטנטונת אילנה אחותו של מתי (תומס)ז"ל חבר קיבוץ ניר אליהו, אבל מכיר את משפחת אלנקווה 

שאילנה הצטרפה אליה בנישואיה, הקיצור קריתית "מיוחסת" מכל צד……אלא מה ?  הבוקר במפגש תיכון של ילידי 1942

פגשתי בשמחה את אילנה לראשונה, ועל המפגש הזה תבוא כתבה בהמשך. גייזי

אורי יסוד: "תופרים חליפה לכל אדם-מתנדבי רפאל למען הקהילה"

ללחוץ > הכתבה מערוץ 10 (אחרי פירסומת קצרה)

"תופרים חליפה לכל אדם"

עודכן 20:47 15/03/2011

מיקי חיימוביץ'

אורי יסוד, גימלאי של רפאל, מנהל את קבוצת המתנדבים פורשי החברה הממציאים ומייצרים מכשירים ייעודיים עבור בעלי צרכים מיוחדים

גיל: 70

מקום מגורים: קריית חיים

גמלאי יחידת הטילים ברפא"ל

אב לשלושה וסב לשלושה

אורי יסוד עומד בראש קבוצת פנסיונרים של רפאל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה אשר למעשה מכתתים חרבות לאתים וחניתות למזמרות. מכונות שפעם ייצרו כלי לחימה מתקדמים ומוחות מבריקים שתכננו והפעילו אותם, התגייסו יחד כדי למצוא פתרונות ייחודים ופשוטים להדהים להקלת חייהם של אנשים מוגבלים בכל הרמות

הקבוצה עובדת עם 45 מוסדות מחדרה ועד קריית שמונה: בתי ספר לחינוך מיוחד, מועדוניות יום ועוד. הקשר מול כל אחד מהמוסדות הוא תחת חסותו של אחד המתנדבים שמרכז את הצרכים ומזמן את האנשים המתאימים לתת להם מענה

הקבוצה בונה גם עשרות מתקנים למפעלים בהם עובדים אנשים בעלי מוגבלויות כדי לעזור להם לעשות את עבודתם בפשטות ובדיוק רבים יותר. רק בשנה האחרונה בנתה הקבוצה כ-300 מכשירים שונים.

אורי: "אנחנו לא בונים שום דבר למדפים. אנחנו תופרים חליפה מיוחדת לכל בן אדם. שני אנשים בכיסאות גלגלים – כל אחד יטופל אחרת. האביזרים מתוכננים בשיתוף פעולה עם המטפלים, המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים. בגלל שהדמיון גדול, צריך הכוונה מדויקת" 

לפעמים המצאה מסוימת היא מוצלחת כל כך שפשוט משכפלים אותה, כמו כיסא רותם שנועד לילדים מוגבלים. אורי: "אם אנחנו גורמים לבן אדם טיפת אושר ושחרור מתלות בזולת זה עושה לי הכי טוב בחיים. זה מחמם לי את הלב".

 

 

גייזי:איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסראפן

גייזי

"איפה הן הבחורות ההן  עם הקוקו והסראפן…"   

אני רוצה להתוודות, כי אני דווקא יודע היכן נמצאות כמה מאותן בנות….

אחת מהן היא שרה שמואלביץ / נובופלנסקי מבנות הקריה הראשונות,עכשיו

כבר גרה זמן רב בירושלים, שרה כבר במחצית השנייה של שנות השבעים, נאה,

חריפת שכל ,דעתנית וכשיש צורך עדיין בועטת..(ראו המאמר למטה) שרה היא

מבנות הקריה  שנולדו 7- 5 שנים לפנינו , והיו מושא קנאתנו על האימונים הנסתרים 

שערכו במסגרת ההגנה, זהו הדור שהיה "מגש הכסף" עליו ניתנה מדינת היהודים.

את הוריה של שרה אני זוכר במעומעם, הם גרו ב-ג' ממול בית העם הישן,הם

היו חוצים את משטח החול ליד צריף בית העם ונכנסים לחצר האחורית של ביתנו

ברחוב ד', אני לא הבנתי הרבה ממה שאימא של שרה דברה, אבל היה לה  הרבה

 מה לומר בכל עניין חשוב של הימים ההם, אבא של שרה היה ליברל אשר הקדים

 את דורו בהרבה,ומצא את עצמו לא פעם נגד הזרם כשעמד על זכות חופש הפרט,

מה שלא כל כך היה מובן בימי הסוציאליזם הראשוני…..

שרה שלחה לאתר כמה תמונות מהימים המעניינים של טרום המדינה, ומעורבות הנוער

בתקופת "המדינה שבדרך". וגם קטע שכתבה לעיתון בימי פינוי גוש קטיף.חשבתי

שהתמונות ושרה מייצגות פרק היסטוריה, ועל כן הוספתי את ההקדמה הזו. גייזי.

 הרשימה של שרה נובופלנסקי-שמואלביץ

 

שרה והחתול

 

שרה וזהבה 

 

"יחידה מובחרת" של המדינה בדרך

 

באימונים

 

שרה בכתה ח' 1942

 

   

להקת סאראפאן

 

יהורם גאון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הגדולים מבין רוכבי האופנוע בקריה

מוטלה קרצ'מן ויחזקאל ניסנוב נחשבו לשולטים בצמרת האלופים

עד שלאחרונה נוסף עלי כהן (לפי עדותו)אלוף החרקות עד גיל 3 

עלי על האופנוע ברחוב ח' 

קטע ארכיון מרחוב ח'

וידאו > מוטלה והמצ'לס

  הרוכבים של ניסנוב בדרך לקונגרס

ניסנוב היה רוכב לעתים קרובות  על האופנוע לאירופה , מתחתן עם

יהודיה בנישואים פיקטיבים ומביא את "הכלה" לארץ  מה שנקרא

פעיל עליה

איך ניסנוב איבד רגל-מאת בתו גאולה 

סיפור מאת יעקב משולם ז"ל > "הרגל התותבת"

 כל הכבוד לרוכבים ! גייזי 

גייזי: פרשת יפרח ליזרוביץ ומשפחתו(מצגת מיורם סתו)

 אלי רביד,שלח לי מצגת שקיבל מיורם סתיו אודות פרשת יפרח ליזרוביץ ומשפחתו שנרצחו ע"י הכנופיה של אבו דורה  בתקופת המרד הערבי .(הכנופיה הזו השתתפה במרי נגד השלטונות הבריטים,אבל ברוב  פעולותיה ניגפה ע"י הבריטים, לבסוף חיפשה טרף קל יותר והתקיפה מטרות אזרחיות    יהודיות ובעבור מעשה רצח שביצע  נידון אבו דורה למוות.)

מכתב קודם הקשור לנושא שיורם  שלח לי שובץ בכתבה הבאה:  

   שיפל'ה ז"ל  

  המצגת האחרונה  שנשלחה ע"י יורם סתו  

   קישור למצגת נוספת, נשלה ע"י פרויקה :פרשת ליזרוביץ 

    על הפרשה מויקיפדיה             

על יפרח במוזיאון הפלמ"ח    

"הדרומי" :הערות לגבי מבנה אגד הישן בחיפה

המבנה של תחנת אגד הישנה בחיפה

"הדרומי"(שהוא אינו אלא אחד הנכדים של לאה ויהודה שליצקימרחוב א')

טוען מפי מאיר שפירא:

הבנין משמש כמסעדה.  קצת מוזנח אבל קיים.
נראה לי שהבעלים לא מכיר בערך ההיסטורי של הבנין,

ובכל פעם שהייתי שם המקום היה סגור,

אילו אני בעל הבנין, הייתי משחזר אותו לפי הצילום

עם כל הכתובות ועושה ממנו אטרקציה היסטורית.
 
זה מה שסיפר לי מאיר שפירא   על המקום.   ארז

 

גייזי: פתיחת התחנה במרץ 1936