זהבה ונדרהורן מברכת את נינתה הראשונה טובי ואת בנה גדי בן ה-60

זהבה ונדרהורן מברכת את נינתה הראשונה טובי ואת בנה גדי בן ה-60

מצורפת תמונת ארבעת הדורות: זהבה ונדרהורן דריזין+גדי ונדרהורן+ענבל קלייטון(ונדרהורן)+טובי קלייטון (הנינה)     

תמונת-4 דורות          סוניה ומשה דריזין ההורים של זהבה-ממייסדי קרית חיים       

   

 

ברוכים הבאים למסיבת הולדתה של נינתי טובי. טובי היא דור חמישי להורי,מייסדי קרית חיים ,נינה לזהבה וליונתן ז"ל,נכדה לברכה ולגדי, בת לענבל ולשון.

הכרתי את טובי,תחילה מן התמונות,ומיד התאהבתי בה, בינתיים טובי הספיקה להשתתף בקורס שחיה, וליהנות משפע סיפורים מפי הוריה.לענבל ולשון אני מאחלת שתזכו להרבה נחת,תגדלוה לחופה ולמעשים טובים-כפי שנהוג לומר אצלנו. לסבתא ברכה ולסבא גדי,גם לכם רוב נחת ושמחה, עם בואה של טובי הנכדה,שהיא גם נסיכה. (כן ירבו)

 

אינני יכולה להתעלם מכך שלפני יומיים בני גדי חגג יומולדת 60 . כמו בן טוב של מורה, גדי נולד ב-1 לספטמבר יום פתיחת שנת הלימודים, היה זה בשנת 1950 בשלהי מלחמת העצמאות,מצב המדינה היה בכי רע-גדי נולד לתקופת "הצנע",הממשלה חילקה הכול בהקצבה, לבוש, מזון, הכול…לא זכור לי שהיישוב התמרד או התלונן. כפי שאני רואה את הדור שנולד אז, אף אחד מהם לא ניזוק. גדי עבר ילדות ונערות בקרית חיים בבית ספר ארלוזורוב בו למדו גם אחיו יואב וצליל ואח"כ גם ילדיו ,ענבל ועופר. גדי שרת בצבא כמו כל נער בישראל, ואח"כ צריך להתפרנס, גדי ניצל את המקצוע שלמד בצבא, והקים יש מאין מפעל משגשג להידראוליקה. הקים משפחה עם ברכה בת קריית ביאליק,נולדו ענבל ועופר,ומכאן הנכדה טובי שהגיעה כמתנה לגדי ביום הולדתו.

 

ובכן ברכות מכל הלב,לאימא ולאבא,ענבל ושון, לסבתא ברכה ולסבא גדי,

היו ברוכים  ורוו נחת מטובי הנכדה. ולכל אורחינו,תודה שבאתם להשתתף בשמחתנו,ממני סבתא רבתה זהבה. חג שמח ושנה טובה.

 

 

"מבצע ארנונה"-מאת אשר רון

" מבצע ארנונה"  מאת אשר רון   

 

" מבצע ארנונה " התרחש בקריית חיים בתקופת מלחמת העולם השניה .

יש כאלה שעדיין זוכרים מטוס גרמני או איטלקי המגיח לאזור מפרץ חיפה .

בדרך כלל היה זה בשעות לילה חשוך . מטרת הטייס היתה להפציץ

את בתי הזיקוק , מיכלי הדלק ואת נמל חיפה . בהתקרב המטוס לאזור

חיפה , פרוז'קטורים של הבריטים היו " לוכדים " את מטוס האויב

באלומות אור שהיו מגיעות ממספר מקורות . היו יורים לכיוון המטוס

אבל מהקרקע קשה היה לפגוע בו . מספר פעמים ניסו הטייסים להפציץ

את בתי הזיקוק ואפילו הצליחו לפגוע . גם את תל אביב הפציצו הגרמנים

והאיטלקים . שם היו פגיעות קשות עם הרוגים ונזקים כבדים . אבל , ההפצצה

על ת"א איננה קשורה למבצע ארנונה ולכן לא נדון בה הפעם הזאת .

 

       זכור לי לילה בו נשמעה אזעקת אמת . השכנים מיהרו למקלט

המשותף שהיה בחצר הסמוכה של משפחת קלצ'קו ברחוב י"א .

התושבים ישבו בשקט על ספסלים ארוכים שלאורך קירות המקלט .

התושבים היו כבר מורגלים ורגועים . את השקט והשלווה

פילחו הצעקות והבכי של תינוקת כבת שלוש . הריצה למקלט

שברה לתינוקת את השינה . לא הצליחו להרגיעה ולהרדימה ולא הבינו

מה מציק לה . אני הייתי כבר ילד גדול , אולי  בן ארבע או חמש , המבין

לנפשם וצרכיהם של תינוקות .

 

      יצאתי בריצה לבית משפחת חיון הסמוך . נכנסתי לחדרה של

ארנונה ( בתקופה ההיא לא נעלו דלתות ) והבאתי משם את סמרטוט

המציצה שלה או בעיברית  צחה – " מצצונה " .

תחשבו כמה פרימיטיבים היינו שאפילו המוצץ טרם הומצא .

המבצע נמשך מספר דקות שלאחריהן השתרר שקט מוחלט במקלט .

מתברר שאף אותי חיפשו וזכורה לי קריאתה של אימי : לאן נעלמת ?

לאחר מכן שמעתי  מחיאות כפיים המהדהדות באוזניי עד עצם

היום הזה .  

 

נ.ב.  לאחרונה , קיבלתי ד"ש מארנונה , אותה לא ראיתי כשישים שנה .

       היא ודאי לא זוכרת ואולי לא יודעת על המבצע ההרואי של חרוף נפש

       הקרוי על שמה . היום היא תגלה זאת באתר הקרייתים  , אולי

       כן ואולי לא . אחותה הבוגרת , תמרה חיון , החתומה על האתר , בודאי

        תעדכן  אותה .

 

שבת שלום

אשר רון / בחמוצקי

כותרת בזוית אחרת מס.88

????? ????? ????  ??.88

???  ???? ????

 

?????:???? ???? ???? ????? ?? ???? ??????

???? ???????? ?????? ????? ?????

????.

 

???? ???? ??? ????

???? ????? ?? ?????.

??? ???? ????? ????

?????? ????? ????? ?????.

?????? ??? ??

?? ???? ????

??? ?? ??? ????

????? ??  ??????

????:

????? ????? ??? ?? ?????

???? ????? ?? ????

?????? ?? ????? ???.

??? ???? ???????

???? ???? ???????

?? ????? ??? ????

?????? ??????

??????? ????.

???? ??? ?????? ?? ?????.

???????? ?? ??? ?????

????? ?????? ?? ????

?????? ???? ??? ?????.

???? ???? ??? ??? ????

????? ???? ???? ??????.

????? ?? ?? ?????

???? ??????

???? ??? ???

?? ??? ??????

???? ????? ????

?'????? ???…..

 

?????

?? ??? ???? ????

??????? ?? ????

?? ????? ?? ???

?????? ?? ????.

 

??? ???? ????

?? ????? ???

22.9.2010

 

מוטקה ברק=ארוחת בוקר : אפרוחים בלול

 

הקדמה לסיפור האמיתי: 

אמרתי לכם תאמינו זה באמת לא דמיוני  וכך כובתה הדלקה 

חג שמח וניעור הלולב יעורר  לעשות סקנדלים רוצים לראות את שליט חי.

 

תמונה > תרנגול  כפרות 

סיפורי מוטקה ברק –קיבוץ גדות

 

ארוחת בוקר –אפרוחים בלול

 

חדר-אוכל כמעט מלא. חברי הקיבוץ מתאספים כרגיל  לארוחת הבוקר  .בשולחן  האחרון ליד הכניסה , עדיין  יש עוד כמה מקומות פנויים. עובד חדר- אוכל ,מכריז מידי פעם  :

"אבקש למלא שולחנות " יושבים שישה בכל שולחן, על ספסלי עץ ללא משענת.ארוחת הבוקר עוד מעט תגיע. מחכים בסבלנות לעגלה ובינתיים אפשר לשתות תה והחרוצים מכינים סלט. בעלי יוזמה נכנסים למטבח לקחת קצת שמן לסלט שמן הוא מצרך נדיר.(שמעתי את האקונומית אומרת "אם תיקחו עכשיו שמן לסלט  לא יהיה לי שמן לטגן קציצות לצהרים.)

תורן ההגשה יוצא עם עגלה , עמוסה מכל טוב,  עובר בין השולחנות ,ומציע את "מרכולתו" אפשרות בחירה :ביצה קשה ,או ביצה רקה ,"ובמקום" יש  פרוסה דקה של גבינה צהובה.  ל"במקום"  היה מעמד מכובד מאד בתפריט, גיוון רב בהרכב סל המזון .על השולחן ,קומקום תה ,וקומקומון קטן עם מתק, (סוכר מהול במים )  כדי להמתיק את השתייה . הסוכר היה מצרך יקר  . בראש השולחן , יש  צלחת שקראו לה לחמיה,  לחם פרוס , ובצלחות שהיו מחולקות באופן מסודר מוגשת חצי עגבנייה ,   וכלי מיוחד   לשאר ירקות ,צנון ובצל.  ועוד לפינוק, צלחת קטנה עם ריבה .   היה גם "כולבויניק ומאפרה  אבל זה סיפור אחר. סכין אחד לכל שולחן !  סכין , מצרך נדיר  ו- 6 . מזלגות במרכז השולחן . שתיים או שלוש כפיות  לכל שולחן..גם כפית משהו נדיר .

 

מספרים שיום אחד הודיע הנציב העליון על ביקורו בקיבוץ דגניה. וכדי לערוך שולחן מכובד, נסעו לטבריה לקנות כפית להשלמת  הסכ"ומ…. תמיד היה מחסור בכפיות וסכינים , וליד הצלחת של הנציב שמו מזלג סכין וכפית.  מערך מושלם.בגמר הארוחה המזכיר שישב ממול כבוד הנציב.  לוקח כפית  סוכר מהכלי שם בכוס  הופך את המזלג ובוחש… מרכז המשק שדאג וטרח שהפגישה תהיה טובה העלה בפני הנציב בעיות שונות לוקח סוכר  בכף, הופך אותה ובוחש. הנציב לוקח כפית סוכר הופך אותה ובוחש … בתום  הארוחה שואל המזכיר את הנציב למה הפכת את הכפית כדי לבחוש את הסוכר והלה משיב לו "ראיתי שאתם הופכים את הכף והמזלג. כדי שלא ארעה שונה גם אני הפכתי…

 

אוכלים ושותים, כולם מרוצים ואין טענות.בגמר האוכל קמים והולכים  במקרה הטוב מרכזים את כלי האוכל בראש השולחן. אין צורך להוריד כלים זו עבודתו של תורן חדר-אוכל.

בוקר אחד   , ארוחת הבוקר בעיצומה , חדר האוכל מלא , מגיעה בריצה הלולנית  נושמת ונושפת כל עוד רוחה באפה, ובקול רועד ,מכריזה "בלול התהפך "ברודר" , הלול מתחיל להידלק  בואו מהר לעזור בכיבוי השרפה !  האפרוחים שהגיעו רק השבוע ישרפו". !ומי שהסתכל בלוח ימי השנה  , קם והודיע "אין מה להתרגש אפשר להמשיך בשקט לאכול. היום

 "אחד באפריל "  פתי מאמין לכל דבר … יום מתיחות וסיפורי בדים . עומדת הלולנית  נרגשת, חסרת אונים , בפתח חדר-האוכל  חוזרת ואומרת  בקול מתחנן :

" הלול בוער זה לא אחד באפריל ".  החברה יושבים ואין תזוזה . עוברות כמה שניות של שתיקה וזו אומרת" בחיי בואו מהר אפשר עוד להציל את האפרוחים…

יש התעוררות ! חברים מוחלים על כבודם , אולי זה באמת!  ולא סיפור של אחד באפריל . כמה חברים קמים עוזבים את הארוחה יוצאים בריצה ללול .ואכן אמת. להבות האש  נראות מרחוק  אוחזות בחדר אחד  בלבד .. הזבל בתחתית הלול נדלק יש עשן רב , עוד ועד חברים עוזבים את האוכל , מגיעם ללול.

במאמץ משותף באמצעים פשוטים שקים רטובים דליי מים  כובתה הדלקה , הנזק לא  היה גדול, בזכות התושייה של הלולנית . שידעה  להזעיק את החברים .

 החברים חוזרים לסיים את ארוחת הבוקר ,  מי היה מאמין  לצרוף מקרים.

 

                                                                                                                    מוטקה

 

 

 

 

 

אשר רון: רק חול וחול

מאשר רון

 

בין החגים יש גם כמה ימי חול .

אמרת חול וזה מזכיר לי את קריית-חיים .

ברגע שתעלם פיסת החול האחרונה הרי שזאת לא תהיה אותה קריית חיים  שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי של הקרייתים . 

טוב שאינני עד לשנויים בקריה של הילדות אבל טוב שהזיכרון של המחשב עדיין פועל . כדי שלא ישעמם , הוספתי צילום מהנגב .

לפי הסגנון , זה צריך להיות עוד פסל סביבתי

של עזרא אוריון  . 

 

חג סוכות שמח 

 

אשר  

 

                          אוהב  חול ? – שמור  על  הדיונות ! *

 

בימי הכוננות , טרום מלחמת ששת הימים  , באתי לבית אבי  בקריה . ארגנתי סדור האפלת חלונות עפ"י דרישת הג"א .  בחצר ,  חפרתי שוחה להתגוננות בסיסית כנגד הפצצה . המקלטים ממלחמת העולם השניה וממלחמת השחרור כבר פורקו מזמן .כאשר סיימתי את החפירה בחול הידידותי , נכנסתי הביתה והודעתי לאבי על השוחההמוכנה בחצר למקרה של הפצצה . אבי חייך אלי ואמר : " אושרקה  , בגיל שלי כבר לא רצים  לשוחות " .  גילו אז כגילי היום  . השנים  חולפות – המלחמות  לא  !

          

         במלחמת יום  כפור , שלפו קבוצת חיילים  מהגדוד לצורך מארב  נגד טנקים . חפרנו במהירות , באדמת הטרשים  "שוחות שועל" . לא היה צורך בפקודות , הפגזים ברקע " הקלו מאד " על החפירה . המארב  מוקם  על ציר הנפט באזור ג'וחדר . לאחר שהתארגנו בשוחות  , מצויידים בטילים  נגד  טנקים , שאל המגד לפני עזיבתו , האם יש שאלות . כן המפקד , מהי דרך החילוץ לאחר סיום המשימה ? המגד  , עזרא אוריון , השיב בקול  מאופק , איטי  ומגמגם ( זהו אופן הדבור של בני רמת יוחנן . טוענים שזה בגלל הגננת ) " תפקידכם לעצור את חמשת הטנקים הראשונים  של

הסורים  ,  כך נעצור פריצה נוספת של טור השריון " . החייל  מתעקש , " בסדר  המפקד , אבל  מהו אופן החילוץ   ? "  ועזרא אוריון בשלו " מספיק לי אם תפגעו ותעצרו את ארבעת הטנקים הראשונים " . החייל אינו  מרפה  : " המפקד , בכל פעולה של צה"ל  יש  להכין דרך מלוט . מהי דרך המלוט במקרה שלנו ?" החייל המשיך עד  שהמג"ד  הגיע  לזה שהוא מסתפק בכך שנפגע ונעצור את הטנק הסורי הראשון בטור המתקדם . המג"ד עזב את  המקום  מבלי לתת תשובה לאופן החילוץ .

לימים  פגשתי את עזרא אוריון . למרות שחלפו שנים רבות , התאים האפורים לא שוכחים . לא שוכחים את המג"ד  ולא שוכחים  את המקרה  המיוחד .

לא שוכחים את הופעתו הסמפטית ואת אופן דיבורו בעת חוסר האונים  לשאלת החייל .היה  אז חוסר אונים  לא רק  שלו .

       עזרא אוריון , הוא פסל מוכר בנגב . עם  פסליו הסביבתיים , הגיע  עד הרי  ההימאליה . הוא  סיפר לי שהגיש  לנאס"א , הצעה  לפסל  סביבתי  על  שפת  מכתש  שעל  הירח  . פגשתי את  עזרא כשהוא יושב  אצלי כטרמפיסט בדרכנו לאתר הנצחה  לנופלים  במבצע"הר  געש " ** .  אני מזכיר לעזרא את ספור המארב בצומת ג'וחדר . עכשיו , תאמר לי עזרא , מהי תשובתך לאופן החילוץ של כח המארב ?  חשבתי  לתומי , עכשיו  ברכב  , אולי  אצליח  לקבל  תשובה . גם  הפעם  לא  קבלתי תשובה . הוא  היה  בעולם  אחר . הוא היה שקוע , כנראה , בהעמדת עוד טרקטור או שרשרת  של  טרקטור , כפסל  סביבתי  , באחת הכניסות של העיר  באר-שבע . הבנתי , העסוק  בפסול סביבתי בנגב , בהרי  ההימאליה  ועל  הירח – זאת  תשובתו  לאותם  ימים .

החפירה  האחרונה להיום  :

לפני מספר ימים  התפוצץ  צנור במערכת ההשקייה  שבחצר . דרוש היה לבצע  חפירה בעומק של  כ  80  ס"מ . הפעם  ניתקלתי  בבעיה לא  פשוטה . אדמת הלס  בנגב , היאקשה  מאד  לקרייתי  המורגל  לחול  הידידותי . לאחר  מחשבה  מאד  יצירתית  מצאתי את  המחפרון  האולטימטיבי .  היה זה  סיני  צעיר , קטן  וזריז , כמוהו  יש  עתה בשפע  בעיר  השכנה . נראה כי במלחמה הבאה , לא  עלינו , ניזדקק  לסינים  לצורך  חפירת – " שוחות  שועל ".כתרגול , אולי נעזר  בהם  לצורך  חפירת  מנהרה  לאורך  ציר  פילדלפי  . מנהרה  כזאת  , בתוספת מי-ים  , תעשה  סדר במנהרות  של  בני  דודינו . חבל , חבל שגבי אשכנזי הוא לא קרייתי והוא לא  מנוי של אתר הקרייתים  . 

 

ויש  השואלים  , מה  הקשר  בין  השרבוט  הנ"ל  לקריית  חיים  . החול  , החולות  , רכיבת אופניים  על  הדיונות  לאחר  יום  גשם . את  זאת  לא  שוכחים חביבי . לא שוכחים  אפילו  אם  מרחיקים  נדוד לבאר  שבע  . ועשו לי  טובה , אל  תזכירו לי את  הים  של  קרית  חיים  ,  זה כבר גובל  בהתעללות . החול  והים  מזכירים  לי  את  קרית – חיים . החול והים  מציפים ומזכירים את דמותה של חנה סנש אשר הוצאה להורג  ב  7.11.44  על ידי הנאצים ימח שמם . 

  

מאחר  והזכרתי  " מחפרון  סיני " , אסיים  במשהו  הקשור  לסין . בכנס  כלל  עולמי , של   מכבי –אש ,  פנה  הנציג  הסיני לנציג  הישראלי .

"  כמה  אתם  בכלל , שם  בישראל  ? " שבעה  מליון  – השיב  הישראלי . מעניין  , אומר  הסיני  .  גם  אצלינו  במכבי – אש  ,  יש  שבעה  מליון  . 

 

שבת  שלום         

   אשר  רון                                 7.11.2007                 

 

*  הכתבה  הופיעה  באתר הקרייתים  (הקפוא )  .

** ראה ויקיפדיה  .

לוטה : צילום פסל סביבתי של עזרא אוריון   > הפסל