העברות לאתר החדש

העברות לאתר החדש :

הקטעים המובאים כאן במיקום הקבע שלהם באתר הישן הם מוצגים הייטב,

אבל במקומות שם הם מוצגים כקישור מכתבה אחרת חל בהם שיבוש, אני מעביר

אותם למדור המקביל באתר החדש.   גייזי

 

2.9.09   מאיתן הלפרין  :  זיכרונות  קרית חיים 

 היו כאן כמה כתבות המזכירות את ד"ר מנצל מאלפת הכלבים הנודעת .אני זוכר אותה היטב עוברת ברחובות מאלפת את הכלבים ואחר כך ביחד עם העיוורים מאמנת אותם בבטחה. הייתה לה תלמידה אישה מבוגרת קראו לה ריטה. ריטה הייתה דיירת בביתנו .אישה נעימה עדינה מאוד ומסורה לעבודתה ללא גבול.אמי ז"ל חיבבה אותה מאוד והן היו ידידות קרובות.זה היה באמצע  שנות החמישים,אחדים מהמטופלים שלה נפגעו במלחמת השחרור.דאגתה ומסירותה למטופלים הייתה יוצאת מהכלל. היא באה מהונגריה אני חושב שהייתה ניצולת שואה .ואולי עסקה בעבודה עם בעלי חיים גם לפני כן.יום אחד היא קיבלה מכתב מהונגריה .המכתב כמובן נשאר בידה, אבל את המעטפה נתנה לאימא שלי. עליה כתוב : "דבר דואר זה שרד ממטוס אל על שהופל בשמי בולגריה". 

 

 

מהכתבה של אבישי ברק : "התחנה לאימון כלבים של הד"ר  רודולפינה מנצ'ל", על גבולה הדרומי של הקריה, היקית נמוכת הקומה, אימנה כלבים לצבא הבריטי, להגנה ולצהל, טיפחה את גזע הכלבים "הכנעני" , ויותר מאוחר הקימה בית ספר לאימון כלבים לנחיית עיוורים,

את טכס הנחת אבן הפינה כיבדה בנוכחותה הגב' הלן קלר, (הסופרת החירשת-אילמת   מארה"ב)

כיום כבודו של המקום נשכח, וכמו מקומות אחרים בקריה,שכבודם נרמס בשכחה, עזובה ולכלוך ,        איתן

 

אתרי הזבל       

 

 אורה יוליוס על רודולפינה מנצ'ל

 

 

וידאו > יוסי מנדלבוים מספר על בית הספר לכלבי נחייה    

 (אותו הוידאו בפורמט  אחר)

צועדים עם כלבי נחייה-מ-ynet     

נילי פחטר מחפשת את מרדכי רוזנברג ניצול שיירת יחיעם

  שלום גייזי

שמי נילי פחטר ,אני בת דודו של בן עמי פכטר (יותר נכון סבי היה). אני מחפשת את מרדכי רוזנברג, הניצול היחידי מהטנדר בו נהג בן עמי בשיירה ליחיעם.בחיפושים נתקלתי במודעה שאתה מחפש אותו. האם מצאת אותו? נתקלתי גם בהתכתבויות שלך עם חבר'ה מהקריות בנושא שיירת יחיעם.יש באפשרותך לשלוח לי את מה שכתבו? לצערי הרב קשה לי למצא את המכתבים כשאני מחפשת באתר עצמו. יש עוד מידע על השיירה שתוכל להעביר אלי? כמו כן מצאתי באחד האתרים בו ריאיינת בחור בשם מוטי זינגר בו הוא סיפר על ניפוח הכדור שלו באויר הגלגלים מהטנדר של בן עמי. כתוב שם שבן עמי עבר לגור ברחוב שלו – רח' כה   .בעדיות שסיפר נהג פורץ המחסומים של השיירה,  ראובן ויצריבר, הוא מספר שהם נפגשו במפקדה ברח' ה' בקרית חיים לפני היציאה יום קודם כשהם יצאו למצובה איילון וחניתה.

 יש לך מושג אם הכוונה לאותו הרחוב? מה ידוע לך על כך?

 מיליון תודות

נילי פחטר

 

   עוד על שיירת יחיעם :  ממיכה עמית

שלום גייזי.

תודה על המגזין השבועי, המעשיר בכל פעם מחדש. יישר כוחך!

א. בקשר לסיפור המרגש על מזיאד, הקשור לשיירת יחיעם: לפני כעשרים שנה שודרה תוכנית שבועית בגלי צה"ל בשם "עושים מדינה". את התוכנית ערך והגיש דודו דיין. בכל שבוע הובא סיפור מרתק על האירועים ש"שעשו" את מדינת ישראל. אחד הפרקים סיפר על קורות שיירת יחיעם. אני זוכר שהתכנית הייתה כל כך מרגשת, שהאזנתי ודמעתי.

עם תום התכנית (שמדהים כי גלי צה"ל לא חזרו ושדרוה), הוציא דודו דיין את הספר, הנושא אותו שם "עושים מדינה". אני מצרף את הפרק המספר על שיירת יחיעם. כך שאם הספר אינו ברשותך, תוכל לקרוא את הסיפור.  מיכה

 

עמוד 1 >  http://www.pbase.com/geyzi/image/94780194/original  

עמוד 2 >  http://www.pbase.com/geyzi/image/94780196           

עמוד 3 >   http://www.pbase.com/geyzi/image/94780198

 

תודה למיכה. גייזי

 

12.11.07 " תמונת מצב על שיירת יחיעם" : מסיפרו של אל"מ (מילואים) מזייד יגאל עבאס :   

                                               תמונת מצב>  http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/1976644719/in/set-72157602249003224 

 

                                              אלבום הקטעים מן הספר > http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157602249003224

 

4.3.07   59 שנים לקרב שיירת יחיעם. מאת גייזי שביט

שיירת יחיעם נקלעה למצב חסר סיכויים, אבל בניגוד לכל הסיכויים המשיכו הלוחמים הנצורים להלחם בגבורה עד מותם. מעטים שרדו את הקרב: המשורין פורץ המחסומים הגיע תוך קרבות אש עזים מעבר למחסומים שפרץ והמשיך עד יחיעם, במשוריין נהרג לוחם אחד,איתן זית מפקד השיירה , ראובן ויצריבר נהג המשוריין מספר את סיפורו בקטע הוידאו המצורף.

ניצולים נוספים היו אלה שהצליחו להסתובב לאחור ולסגת  מגיא ההריגה. אוטובוס הלוחמים והרכבים האחרים נפגעו טוטליתוהלוחמים ניהלו את הקרב עד מותם. על סיפור הגבורה  של עמיקם כספי שנחלץ מהאוטובוס והגיע תשוש ופצוע ליחיעם בסרט הוידאו המצורף.   47 לוחמים נפלו בקרב , ביניהם 17 מבני קרית חיים, האסון הכבד הכה בהלם את אנשי הקריה, המשפחותוהחברים, אבל הייתה זו רק תחילת הדרך לעצמאות, עליה שילמה הקריה במחיר מיטב בניה.  יהי זכרם נצור ושמור בליבותנו.

        יהי זכרo ברוך.

 

 שרדו את קרב שיירת יחיעם       שמע וכתב גייזי.

ב1948 הייתי בן 14 שנים ולמדתי בבית הספר, בן כתתי שלמה אפשטיין אשר היה המבוגר מבני כתתנו, בן 16 שנים  הצטרף אל אחיו

 צבי כלוחם והיה בין אנשי שיירת יחיעם. צבי נספה בקרב ושלמה ניצל.לוחם אחר הוא עמיקם כספי, אחיו גיל היה בן כתתי ואילו עופרה

אישתו חברתה  של אישתי יעל.  עמיקם נתקע עם השיירה ולחם בגבורה וכאשר פסו הסיכויים לשרוד וסביבו נשארו רק גוויות

 ההרוגים, גילה תושיה רבה ונחלץ בכוחות עצמו והגיע ברגל  ליחיעם .

כאשר שוחחתי עם צבי אחיהם הבוגר של 2 בני מצקביץ אשר נספו בקרב, הוא הזכיר לי את ראובן ויצריבר, כמי ששרד אף הוא את קרב השיירה. השם ויצריבר היה מוכר לי מן הכנס של ילידי 32-36, כי אחותו הצעירה של ראובן אשר הייתה בגן בת שבע יחד עם אישתי ובכנס הן נפלו אישה לזרועות רעותה בהתרגשות ושמחה (התמונה בין תמונות הכנס)  ראובן מן הצד השני , הכיר היטב את אחי דוב לוחם בפלמ"ח אשר נפל בגליל. הכיר את אחותי שולה החיה בקיבוץ עין שמר, וכך את כל שכני מרחוב ד' השיחה עמו הייתה מאד מרגשת,

 אבל כאן אני שם מאוחר לפני המוקדם ועכשיו נחזור לעניינינו : ראובן היה הנהג של פורץ המחסומים אשר נסע בראש השיירה,עיקר האש

ניתחה עליו , אבל מאחר שהערבים לא הבחינו כי מדובר ברכב עם הגה ימני,רוב האש ניתחה לכיוון היושב לצידו, מפקד השיירה אשר לבסוף נהרג, במחסום האחרון הערבים הבחינו ב"טעותם" והיטיבו לכוון את האש אל ראובן הנהג, ראובן מיהר לסגור את המדפים שלידו, וכאשר שלח את היד אליהם הוא נפצע אנושות ,אבל המשיך לנסוע ליחיעם כשהוא משוכנע כי השיירה מאחוריו רק מאוחר יותר הבחין בגודל האסון. כיום ראובן תושב קרית מוצקין ומתגעגע לקריה ....

 

סרט וידאו  עמיקם כספי מספר >> http://video.google.com/videoplay?docid=2955753915460090572

סרט וידאו ראובן ויצריבר מספר >> http://video.google.com/videoplay?docid=-6325105468295492366    < מזכיר את בן עמי פכטר

 

מויקיפדיה            

 

אודות שיירת יחיעם

 

שלום גייזי

ידיד משפחה שלנו הוא  אריה צהנר  ניצול המשורין הראשון שהצליח להגיע ליחיעם הנצורה.

הוא גר ברוממה רח ההפלמח , 6 ומספר הטלפון שלו  8110158   הוא   

זהבה שינפלד

 

 

מוטקה ברק : סיפור הרפתקאות – אל תעשו זאת

   מוטקה ברק סיפור הרפתקאות –אל תעשו זאת !

 

  מוטקה  ברק= לטפס על "העמוד"

                                                   תמונת העמוד

היינו בסיור ניווטים בעמק כינורות , קבוצת חברים , המונה 12 איש, מלוכדת סביב טבע ונוף, מחנאות ושדאות. יצאנו מחורשת  עצי אקליפטוס ליד קיבוץ גנוסר, שם היינו במחנה. הלכנו מערבה כשמשמאלנו    נראה בכל הודו מבצר הארבל  וממולנו הר חיטים. שעת בוקר מוקדמת ,עדיין לא מרגישים את חום השמש, יודעי דבר אומרים יהיה חם היום כדאי למהר, ולהגיע לנחל "עמוד" לפני שעות החום,להנות מצל המצוקים ולשקשק במימי הנחל הזורמים אל הכנרת.עברנו ליד מערות האדם הקדמון שחי בהם לפני שנים רבות, ומשמשות כעת משכן פרות ועטלפים.(אין להכנס למערות אלו מחשש קדחת- המערות). נשר גדול מידות חג מעלינו,אנו חוצים את מטע הבננות. ואחרי שעת הליכה מאומצת נכנסנו לנחל "עמוד".בדרכינו אנו  הולכים ליד שיחי ההרדוף הגדלים על גדת הנחל שופעים פריחה צהובה וורודה, ומימי הנחל  זכים ושקופים זורמים לכנרת.

מצוקים מימין ומצוקים משמאל נישאים לגובה רב שהעין לא מגיע לסופן., מעשי בראשית! אנו מרגישים קטנים קטנים  אל מול המצוקים הגבוהים  שממולנו.

הגענו אל "העמוד" סלע בודד המנותק מהמצוק.באמצע הנחל , המזדקר לגובה בערך  כ-30 מטר. ישבנו לנוח למרגלותיו  לארגן בתיקים את אוסף הפרפרים וצמחים להגדרה שאספנו בדרך.לאחר ארוחת בוקר  שהכילה תמרים ותאנים,וכוס קפה שבישלנו על מדורה.התרחקנו מעט מ"העמוד".

יחזקאל אומר:,"אתגר בלתי רגיל יהיה  לטפס על העמוד ולמתוח חבל אל המצוק ממול ולעבור לכיוון קיבוץ חקוק שזה היעד שלנו, מבלי לעקוף בהליכה של כמה שעות בתוך הואדי."נתפסנו" לעניין ברצינות.חזרנו למחנה להתארגנות :הצטיידנו בחבלים וכל הדרוש לטיפוס  ואנו נחושים למשימה לטפס על העמוד.ולעבור בהליכת "זיקית" אל המצוק שממול.

בשעת בוקר מוקדמת הגענו אל מרגלות ה"עמוד "מצוידים בכל הדרוש!אחד הבחורים, הצעיר שבחבורה הודיע שהוא מוכן לעזור בכל אבל  על העמוד הוא לא מטפס,חבר אחר קיבל כאבי בטן חזקים,ונשאר שוכב בצל "העמוד".וכל השאר מוכנים לטיפוס עודד מחפציבה קל רגלים ,ובעל כושר גופני מעולה ,החל בטיפוס  הראשון ,ונעזר בהדרכה מלמטה מלווה בקריאות לכאן ולכאן,  לבחור את טוואי הטיפוס , ונזהר לא להשתמש בשרידי חבל שהשתלשל ממרום הסלע.(בשום אופן אין לסמוך על חבל ישן  שנמצא במקום זמן בלתי ידוע) ! לאט לאט בצעדי שממית שנאחז בכל זיז . היגיע למרומי הסלע התלול  והוריד חבל שלקח איתו.  בו נעזרנו אחר כך כולנו !כל אחד לבדו בצעדים איטיים ובטוחים היינו כולנו למעלה עומדים צפופים  במרומי הסלע .בין שמים וארץ מסתכלים על הנוף המרהיב  ממעוף הציפור  שכל היקום פרוש לפנינו.רגעי ההתרגשות עוברים חולפים …  משימה שניה לפנינו! לעבור לצד שני אל המצוק ממול.את חבל הסיירים העלנו בכוחות משותפים שאנו מושכים  יחד  ומעלים את החבל הכבד, אורי שנשאר למטה ולא עלה, קשר את החבל העבה, אל החבל שבו נעזרנו בטיפוס,וכך שהחלטתו לא לעלות הייתה לנו לעזר רב .כעת נשאר לעגון את החבל אל הסלע, ולהעביר את קצהו לצד שני של המצוק.לכאורה נראה מסובך , אך עם מעט תושיה ומחשבה נמצא ה דרך פשוטה, וכך עשינו.יגאל עם אורי שלא עלו , נסעו מסביב הגיעו אל מול ה"עמוד" מצד שני של המצוק ,שלשלו חבל דק עד למרגלות העמוד ,וקשרו אליו את חבל הסיירים שהורדנו ממרומי ה"עמוד" ,. (ברכב שהיה ברשותנו) נסעו לצד השני של המצוק העלו את החבל, הקימו "מעגן טמון "אליו קשרו את חבל הסיירים.

החבל מתוח .מטיילים שעברו  בנחל, עמדו פעורי פה ולא יכלו להבין מה קורה ונעלמו חיש קל. המא"ז של חקוק בא לראות , נשאר במקום מרותק ללא אפשרות להזיז את רגליו ,והודיע שישאר עד סוף המבצע, חלילה אם יקרה משהוא!בצעדים ארוכים ואיטיים בהליכת זיקית, יד מול רגל מתקדם חנן  הראשון מבין העוברים, בעל כושר מעולה זה עתה השתחרר מהצבא מגיע לאמצע המרחק ,החבל מקבל קשת אך הכל נראה סביר והוא בצד שני .ואחריו הולכים מעל התהום שני ושליש. היגיע תורי , וכשאני נמצא כמעט בצד שני עוד כ' 10 מטר לפני אני שומע קולות , תמשיך תמשיך אל תאט . הידים קצת כואבות לי  והעומס על הרגליים מכביד . ואני בצד שני על  המצוק יורד מהחבל  לקרקע מוצקה

יחזקאל מודיע שלא עוברים יותר! נתגלתה תקלה בחבל העבה שחשבנו אותו לכל יכול ! בגלל התנודות של החבל אל הסלע  שאליו היה קשור  נקרע גדיל אחד מהחיכוך בסלע.  בזמן היותי ממש באמצע המרחק, שהעומס על החבל הוא רב ביותר. תפשו הארבעה הנותרים מאחור והחזיקו בחבל שלא יקרע. (למדנו לקח בדרך הקשה שיש להגן על החבל בכל מקום שהוא נוגע בגוף זר) וכך עברתי בלי לדעת שחברי מחזיקים אותי בידיהם  מעל התהום הפרוק היה קל, את חבל הסיירים הכבד שחררו כלפי הואדי   (לא משאירים חבלים בשטח) . ובקשר מיוחד באורך כפול של המרחק הניתן להתירו במשיכה מרחוק ירדו מהמצוק. השלושה שלא עברו לצד השני על החבל   המתוח מעל התהום..

צריך להיזהר מאוד שיורדים בחבל כפול  לא להחליף חבלים בשעות הערב ישבנו ליד מדורה . שותים קפה שחור , ומסכמים את חוויות היום

קול מונוטוני של ינשוף!  או או  בקצב  אחיד ובהפסקות קבועות הפר את  שקט  לילה.

 

                                                                                                        מוטקה

.

 

נילי דיסקין: צעירים לנצח –לזכרו של עודד ברונשטיין

 

נילי  דיסקין: צעירים לנצח לזכרו של עודד ברונשטיין

חזרתי אתמול בלילה מביקור אצל בתי בגרמניה אל הידיעה העצובה על פטירתו

של עודד. לא הייתי בעדת תקומה ,אם כי ה"רוח" המיוחדת של העדה הזאת עברה

אלי דרך המדריכים שלי, מוישה אלוני, וירדנה פרלמוטר, כולל זכרון של כמעט כל

מילות הדיקלום הדי מטומטם "די, אי מי עקד על גבי הפסים….. וכ"ו וכ"ו  ,   את עודד

הכרתי באמצעות האתר. הוא אסף אותימהרכבת כשערכנו סיור ברחוב ילדותי,   עבר

איתי על פני תחנות ילדותי בקריה,הצטרף אלינו לסיור. ובעצם, רשמית – זה הכל

לא ראיתי אותו מאז. אבל, לפעמים אתה פוגש מישהו, נוצר לך איתו קליק, עד כדי כך

 שמדהים לקלוט שבעצם נפגשת איתו רק פעם אחת!   עודד היה אחד מ 3-4 אנשים

יחידים שלהם נתתי את כתובת המייל שלי, מלבד ילדי . יש לי הרבה חברים, ולא לכולם

יש הכתובת  . הייתי מקבלת ממנו מיילים  שכל אחד מהם היה איכותי, ומעניין. אהבת

שירי ארץ ישראל, עניין בכל מה שקורה בה ובעיקר בחלק הצפוני שלה, בהיסטוריה שלה

כל זה איחד אותנו – בלב.   אני מרגישה שאיבדתי חבר. וכל  עובדות המציאות  הכרות

ופגישה חד-פעמיים כפי שנאמרלא יכולים  לה,להרגשה הזאת.     עד כדי כך היה נורא

לשמוע, שאפילו לא המשכתי לקרוא את המיילים שהצטברו לי או את הדברים החדשים

באתר של גייזי. אל "זמן הנחיתהמצטרף כרגע הצורך ב"זמן עיכול הידיעה המרה

הזאת"–    שלום לכולם. להתראות בשמחות. נילי דיסקין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האנשים הטובים מקרית חיים

 

https://www.youtube.com/watch?v=Yd08V1CLZL8

 

 ילדה מאפיקים רשמה ב-1948 ביומנה :"לאחר 12 שעות נסיעה התברר ששערי  חיפה היו סגורים, ומפנים אותנו באמצע הלילה לקרית חיים.  ושם התושבים לבושי פיג'מות וחלוקים  מחכים לנו ליד בית העם ולוקחים אותנו זוגות זוגות לבתיהם…"

 

יאיר מירז:לזיכרו של אהוד נצר/מנצ'ל

מיאיר מירז:  

 לזכרו של אהוד נצר (מנצ'ל):

עולה בזיכרוני בחור תמיר המחייך תמיד.

מקפץ בחדווה בלהקת הריקודים של התיכון

בכנס ריקודי העם בדליה  1951.

נהנה לטייל ולהסביר לנו נפלאות מצדה בשנות השישים…

בהזדמנות זו אני נזכר באביו-הד"ר מנצל

מנהל התיכון בקרית חיים והמורה להיסטוריה.

באימא-ד"ר פועה מנצל- המורה הנמרצת לביאולוגיה

(וגם המורה לעברית של הסופר פרנץ קפקא)

ומיסדת התיכון בבאר שבע.

יהי זכרם ברוך

יאיר מירז – מיזיריצקי