לזכר פרופ' אהוד נצר (מנצ'ל) שהלך לעולמו.

netser

   netser      29.10.10

לזכר פרופ' אהוד נצר (מנצ'ל) שהלך לעולמו.   

אהוד נפצע אנושות ונפטר לאחר תאונה בה נפל  בחפירה ארכיאולוגית ליד קבר הורדוס.

הידיעה הראשונה: פרופ' אהוד נצר(מנצ'ל) נפצע קשה מצבו חמור 

ויקיפדיה:חייו ומותו  

ריכוז כתבות המאתר החופשי שלבני קרית חיים   

קטעי וידאו :  הרצאה מקיפה           נשיונל גאוגרפיק-1          נשיונל גאוגרפיק-2

      קללת הורדוס                                                 

                                                                        יהי זכרו ברוך

בני קרית חיים עם כל עם ישראל וקהילת המדע הבין לאומית-אבלים על מותו

 

                                  ehud

 

 

אורי כץ : לזכר חברי חיים חן

Chaim_Chen

אורי כץ : לזכר חברי חיים חן 

Chaim_Chen  

 In Memory Of A Friend.

Chaim Chen, the name befits the person. Chaim, "life" Chen,

 "Beautiful" that is the best discription I can think of remembering Chaim.

 We met as kids in Kiryat Chaim just about 60 years ago and became

 good friends to his last day a few month ago. Chaim was a good husband, father, grandfather and a friend to those of us who knew him. In my case the distance did not stop our friendship.

Your have departed this world and are in heaven where you probably met Gadi Levitin, Uri Vladislavsky, Alexander Meltzer and others from our group and you guys are reminiscing our beloved Kirya.

Chaim, thanks to the memories.אלבום תמונות   

                                                                מצגת התמונות

     Uri Katz

   24.8.10   לזכר חיים חן  ב- 30  למותו  (קוים לדמותו):   מאת יענקלה דוידוביץ) לזיכרם אתר הישן

שורות וחרוזים-פרק י"ח "אבא אמר עוד לפני שהוא מת…"

 

מאת משה ברק:

 

"אבא אמר עוד לפני שהוא מת", בנוסח בו שרנו אותו בסניף בקריה

השיר של הנזי, שאביו הפועל הוינאי הוצא להורג במרד נגד השלטון הבורגני ב-1934

 ביצוע השיר:"אבא אמר.." ע"י משהברק-גבת   

מצורפת כתבה קצרה על רקע הסיפור, על ההזדהות הישראלית עם פועלי וינה,

ועם קשר דקיק לקרית חיים.

                                                 כתבת רקע  

 

בברכה

משה

 

אבָּא אמר

עוד לפני שהוא מת:

"סַפּרוּ לו להַנזִי

את כל האמת.

סַפּרוּ לו, כי רק

בשבילו בן יקיר,

כָּרַעתי לִפּוֹל

וְגַבּי אל הקיר.

 

אז חָשַב לו הנזי

מחשבה קטנה

אולי זה יִמָּשֵךְ ככה

עוד חצי שנה.

אני אהיה גדול אז

בן שבע סוף כל סוף,

וּכְשֶיֵצאוּ כולם

אצא גם כן לרחוב

 

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס.91

כותרות בזוית אחרת מס.91 

איזה פלא? 20  גולים של פלה    

פלה פלאים ופלאות 

 

פלה בן שבעים.

 

הוא נולד בשם

אדסון ארנטס דו נסינטו

אך מי זוכר שמות כאלה

בשבילנו זהו פלה.

שיחק בעמדות

קשר התקפי וחלוץ

והיה תמיד ברחבה

שהיה נחוץ.

זכה עם נבחרת ברזיל

במונדיאל ב-58 ו-62

והרבה מגינים

עשו "במכנסיים"

כי הוא "התעלל" בהם

ללא רחם

ולא לחינם הוא כונה גם הקוסם.

הוא נושא עימו קריירה מפוארת

ונחשב לשחקן הטוב בתבל.

במהלך הקרירה שלו

הוא כבש מעל 1000 שערים

וכל שער שלו היה בחזקת

שער הרחמים

כי הלב התמלא חמלה

כלפי כל השוערים

ש"אכלו" את בעיטות ה"בננה"

וסיבוביי הקשת

והוציאו את הכדורים שלו מהרשת.

ואחד שכזה

לא שייך לאמרות

שיש לו זוג "רגליים שמאליות"

 

אדסון ארנטס דו נסימנטו

חוגג יום הולדת שבעים

נצטרף כולנו לפזמון החוזר

(לחן עממי) ונשיר לכבודו

 

איזה פלה איזה פלה

רק עם ביצועים כאלה

איחולים ביום הזה

פלא שכזה.

 

כתב יוסי וולך

23.10.2010

בספר השירים של משה שלגי נוספו שני שירים:

בספר השירים של משה שלגי נוספו שני שירים: 

 השיגעון  

 משירי הפוחח-א'     

משירי הפוחח-ב'            

 

  " עֻגַּב לִבִּי" ספר השירים של משה שלגי ז"ל-מורה מחנך ומשורר  >  עֻגַּב לִבִּי  

  (קדוד עבריתwindows)     הדרכה לעיון באלבום

אריק כץ-פגישה בחוף קרית חיים

 אריק כץ-פגישה בחוף קרית חיים

בבוקרו של יום שלישי השבוע, 19.10.2010  זכיתי לחוויה מרטיטה ומרגשת, בעת שנפגשתי ב"חוף נאות" בקריה, בקפה "בלנגה",

עם חברי ילדות, מטיפת חלב, הגן, בי"ס יסודי, תיכון והצבא, את חלקם לא ראיתי שנים רבות מאוד !

הפגישה נקבעה בעקבות יוזמה של אורי לייטנר, שארגן שיחת טלפון בין לימור משה, בתו הבכורה של שלום (שולם) רביב (רנר) ז"ל, -שכני מקריית חשמל, כניסה 4, קומה 4. דלת ממול-

וביני, לאחר  שהביעה בפניו את רצונה להיפגש עמי (הייתי מורה שלה לכדורסל ומדריך פדגוגי בסמינר למורי החינוך הגופני ב"אוהלו", בסוף שנות ה-70) ועם חברים נוספים ולשמוע  קצת "חברים מספרים על אבא"…

לפגישה הגיעו רן (חמול) קם, יעקב רפפורט, אריה (הולנזי) שחר (מורגנשטיין), אורי לייטנר, לימור משה, גיורא פישר, ראובן ברוג, גידי בר (שליווה את שולם במסעו האחרון לפיליפינים

לצורך השתלת כליה והיה צמוד למיטתו בביה"ח במנילה במשך 17 יום)) ומאוחר יותר הצטרפו קטיה קם, אהובה פרידמן (אלמנתו של זמיר ז"ל) ועוד מספר נשים חטובות בגיל העמידה, המתעמלות, צועדות ורצות,

בחוף המקסים ובמתקני הספורט המותקנים בו. בנוסף, השתתפו במפגש חברים נוספים (אלי גבר)  מיושביו הקבועים של "הפרלמנט של בלנגה", שלא הכרתים קודם.

גיורא שמי מכפר-עזה, התנצל על שנבצר ממנו להגיע, אבל העביר ללימור כמה סיפורי עלילה מרתקים על אבא…(על האומגה מגג הבניין בקרית חשמל, ששולם התקין והיחיד שגלש בה לקרקע…השאר פחדו.)

כמו כן התנצלו עוד כמה בנות מקרית חשמל. (בלה שכטר, רוחה וולך, עדינה הרשקוביץ)

בעת המפגש, שוחחנו בטלפון, בשיחת ועידה, עם עוד שתי בנות קריית חשמל, דבורה נהרי, אלמנתו של מרדכי (פופקה) דונייץ-נהרי ז"ל, שופט הכדורסל המיתולוגי  ועם אחותה ה"צעירה", חנה ספיר- קוצר, שהייתה בתקופתה, הקצינה הבכירה ביותר במשטרת ישראל ולימים העוזרת הבכירה של שרת העבודה והרווחה, אורה נמיר.

כשבפינו נימוחים המטעמים והמעדנים ממטבחה של לימור ומקונדיטורית "שמו", השכן שלה, "הפלגנו", במשך יותר משלוש שעות, בסיפורים על תולדותיו ועלילותיו של שולם,  מפקד הבנדה  בחבק"ח, שאף הגיע לביתו של הנשיא דאז, בירושלים, יצחק נבון, במפגש פתוח לציבור ובו הוקראו אחדים משיריו, אותם פרסם בחמשת ספרי השירה שכתב, במהלך חייו.

בעת אחרת ובבוא הזמן, יפורסמו הסיפורים על שולם, שבחלקם סופרו כבר בעבר בהזדמנויות שונות ובחלקם נשמעו לראשונה…

 

חוויה נוספת חוויתי, בפגישתי עם אהובה פרידמן, אותה לא ראיתי עשרות שנים וסיפרתי לה על מגורי עם זמיר ז"ל, באוהל אחד, בשל"ת המוקדם, לפני הצבא, בקבוץ יזרעאל בשנת 1955 ובמיוחד

על החוויה הקשה והטראומטית שעברנו יחד, עת ברחנו בשבת אחת, בהיותנו טירונים בנח"ל, ממחנה 80 ונתפסנו ע"י המ"פ, שדבר תכנון הבריחה גונב לאוזנו והוא יצא נוהג במשאית משערי הבסיס, אותה עצרנו טרמפ, בדרכנו המיועדת לקריית חיים…

הפנטזיות שלנו הסתיימו בחדר המעצר, ליד ה-ש.ג. ובמקום להתפנק אצל אימא ולבלות עם החברה… פקדו עלינו לרוץ את מסלול המכשולים, שנחשב בזמנו לקשה ביותר בצה"ל, 18 פעמים ברצף…ואח"כ, להתגלגל בכביש היורד ממעלה הבסיס ועד לשער הכניסה, פעמים רבות, כשהרובה ב"טול" בין הרגליים…

הסדרה הקרובה, אליה היינו אמורים לצאת למחרת, "שיחררה" אותנו ממשפט וממעצר ממושך. אבל, בכל ימי הסדרה ובכל הפסקה שהיא, ללא יוצא מהכלל, נקראנו למ"פ ובעת בה חברינו נחו, שתו, אכלו ואגרו כוחות להמשך,

"כץ ופרידמן" נקראו למ"פ ועסקו ב"שכב-קום-פול-זחל" לפקודותיו…

 

בהמשך, במקום אחר, ב"חוף נאות", פגשנו חמול ואני, את חברינו הטובים, יונה (ייני) לבינסון ואת דרור שניידר, אותו לא פגשתי כ-54 שנים…

ייני, נשאר חייכן, עם תלתלים לבנים בשפע ודרור, גמלאי "רפאל", נשאר עם התסרוקת כמו פעם והבלורית שלא משה, ונהנה מ"מקום עבודתו החדש", ב-18 השנים האחרונות, הוא "חוף נאות"…

 איתם ישבנו, נהנינו, העלינו זיכרונות -ושאפנו את עשן הנרגילה,של ייני, בארומה של תפוחים, – עוד כשעתיים וחצי…

אחה"צ, חזרתי לביתי בעפולה, בתובנה שמלווה אותי בשנים האחרונות וקבלה חיזוק נוסף:  שאין כמו חברי ילדות…

אריק כץ.

 

אריה רובינוביץ:"באווירה ביתית" – תערוכת ציורים של האמנית מרים הראל ב"אשכול פיס", קרית חיים

 מרים (מירי) הראל, ציירת ופסלת, כעת תושבת קרית חיים, חברה באגודת הציירים והפסלים החיפאית.למדה אמנות במסגרות אוניברסיטאיות  שונות ועיצוב פנים ושרטוט בטכניון.מלמדת עתה אמנות בקריות.למדה רישום , ציור ופיסול בסטודיו של האמן דורון ברדון.במשך שנים רבות למדה רישום וציור אצל האמנית לאה עתיר, מרים מעידה על כך שמהתנסות זו היא שאבה את עיקר הידע וההשראה בתחום האמנות.השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות  בכל רחבי הארץ, בין השאר במסגרת אגודת "סיקלה" (אגודת אמנים שמוצאם דרום אמריקאי) בתערוכה שהתקיימה בבנייני האומה במסגרת "יום ירושלים".עבודותיה הוצגו גם בחו"ל, בין השאר בארצות הברית ובלייפציג שבגרמניה.היא ממשיכה ליצור בתחומי הציור והפיסול והדגש בתערוכה זו  הושם על אובייקטים הקשורים   להוויית הבית והמשפחה.

הזמנה לתערוכה                        

   מרים הראל>תמונות בתערוכה

 גלריית הצילומים הכללית בטור של אריה    

 לקידוד>תצוגה>קידוד>עבריתwindows