ליז טיילור הלכה לעולמה בת 79

אליזבט טיילור הלכה לעולמה

אליזבט טיילור  

קליאופטרה

 

סרטים

הלכה לעולמה בגיל 79

גדלה עם הסרטים 

בסרטים-1

בסרטים-2

מי מפחד מווירג'יניה וולף

חתולה על גג פח לוהט-1  

  חתולה על גג פח לוהט-2 

קליאופטרה

הענק

לסי שובי הביתה-1

לסי שובי הביתה-2

 

רפסודיה קטע 1  מ-4

רפסודיה קטע 2 מ-4

רפסודיה קטע 3 מ-4

רפסודיה קטע 4 מ-4

רפסודיה קטע מרגש נוסף

מוטקה ברק: טלאים למכירה

 

עונת  ההמלטות בעדר הכבשים הסתיימה  . הדיר שוקק חיים  צעירים  ,טלאים וטליות מתרפקים בקש, טלה רעב פועה בקול מה…  ממושך ומקווה שאמו שבמרעה תשמע אותו.הכבשים הממליטות, תהיינה בשדה עד שקיעת השמש, מלקטות את מזונם מבררות את העשב הטעים להן.  ועם שובן לדיר אחרי חליבת הערב תיפגשנה האמהות הכבשים  עם הטלאים . תוך דקות ספורות  אחרי פתיחת שערי מכלאת הטלאים  מתקיים המפגש  בין הטלאים ,משתרר שקט אין פועה ואי ן נשמע קול .כל אחד מוצא את אמו ונהנה לינוק את שארית החלב מהעטין. לקראת לילה מפרידים את העוללים הקטנים מאמם , (שיישאר חלב לכד) ולפני צאת הכבשים לשדה פרידה לכל היום , תהייה פגישה קצרה בין הטלאים לאמם , לינוק את שארית החלב הנותר אחרי החליבה  וכך כחודשים ימים יפגשו הטלאים עם אמותיהם וגדלים באין מפריע.   לאחר מכן, בהגיעם למשקל מתאים,  ייפרדו לצמיתות.  הטליות הנקבות תגמלנה מיניקה ותשארנה לגידול,  להמשך קיום העדר  ואילו הזכרים יובלו כצאן לטבח.אחרי חודשיים הטלה הנולד   גדל והעלה בשר  , ומבוקש בשוק . וכן מחיר טוב מובטח למגדל. היה נהוג להוציא את הטלאים מהדיר בגיל צעיר  בן חודשיים ,בגלל הבשר הטעים  המחיר הטוב, והצפיפות הרבה במכלאה.

 

כשבני ישראל יצאו ממצרים וטעו במדבר סיני בדרכם לארץ המובטחת , עדרי הצאן הלכו והידלדלו, כי היו נוהגים לאכול את  בשר הטלאים והטליות. (ולא נשארו צעירים להמשכיות).  בעודן בחלב אמם כשהבשר עדין ורך . לכן פסק המחוקק : פרשת משפטים לא תבשל גדי בחלב אמו.

 (כל זמן שהגדי נמצא ליד אמו   ויונק חלב  הוא אסור לבישול!  ההסבר שלי לחוק הנ"ל)

 

היינו שולחים את הטלאים לשוק  לתנובה ע"י משאית מקופראטיב גליל- עליון. עם חבר מלווה את משלוח . אני את שלי עשיתי ( הטלאים הגיעו למשקל) , עזרתי להעמיס את הטלאים , ולא התעניינתי יותר. החבר המלווה בודק את החשבון  בזמן המכירה  הגזבר מקבל התשלום עבור "המשלוח" מתנובה.כל אחד עושה את עבודתו.בכנס רועים, שמעתי שיש  תלונות רבות  , לנוהל  מכירת הטלאים והמחיר הנמוך שתנובה  משלמת לנוקדים. רציתי  להיווכח בעצמי על מה מדובר , במשלוח הבא  נסעתי לחיפה. קצת עייף מחליבת הלילה !  חיברתי את היום והלילה , בלי   הפסקה. אבל מאד הייתי סקרן לראות  מה קורה.בשעה מוקדמת הגענו לשוק .  בעזרת הנהג האדיב הורדתי את הטלאים מהמשאית  למכלאה קטנה שבניתי  מחבילות קש שלקחתי איתי.  המשאית נסעה  ואילו אני מחכה בתור למכירה.אני שם לב שמידי פעם עובר סוחר מסתכל על "הסחורה". זאת אומרת על הטלאים,מרים את ידו כמו מנגב את המצח והולך… ועוד אחד ועוד אחד . ושום דבר לא קורה. השמש כבר במרום הטלאים רעבים וצמאים  ומתחילים להראות די מסכנים  הרבה פחות יפים משיצאנו מהבית.זאת  לי פעם ראשונה להתלוות למכירה,  אבל מצויד  בהרבה עצות ,מחברי הנוקדים בחום היום הטלאים נראו זוועה אני עייף וצמא. את מעט המים והסנדבי'ץ  שלקחתי איתי, גמרתי מזמן. היגיע הכרוז!  סביבו ארבעה סוחרים,נשארתי אחרון בשטח עם הטלאים לא יכול לזוז לשום מקום.  הוא מכריז על מחיר ראשוני שתיקה כללית .עוברות כמה דקות כל העסק לא נראה לי. אחד הסוחרים מציע מחיר  שלא מכסה את הוצאות הנסיעה מהגליל לחיפה .יש התלחשויות בין הסוחרים אני מבין שהם עושים יד אחת להורדת המחיר  … כל המכירה תקועה . אני מודיע לכרוז אין מכירה ! את הטלאים אני לא מוכר בחינם .אחד הסוחרים מנסה לשנות את דעתי בהוספת כמה לירות על כל הטלאים יחד. לקנות את כולם ללא שקילה .הודעתי חד משמעית את הטלאים אני לא מוכר במחיר המוצע אני חוזר הביתה עם הטלאים .רכז הקניות שהיה במקרה בחיפה , בא לראות מה קורה .בשבילי זו הייתה פגישת הצלה  כל המאמינים בכוכבים ומזלות כאן מקומם,"לחגוג"הסברתי לרכז הקניות  ,ובקשתי את עזרתו לארגן משאית ,ובינתיים  התקהלות גדולה סביבי דבר כזה עוד לא קרה להם.עוד כמה דיבורים וניסיונות שכנוע להתפשר על המחיר חד משמעית הודעתי שהמילה שלי היא אחרונה את הטלאים אני מחזיר הביתה.ידעתי שהגזבר לא יאהב את כל" העניין "הוא זקוק לכסף. אני לא חוזר בי!

בעזרת כמה אנשים סקרנים שהיו במקום וראו את המתרחש הצדיקו אותי ועזרו להעמיס את הטלאים , למשאית הייבר גבוהה , זה מה שהיה בקופראטיב . הם עשו זאת בהתנדבות בלי לבקש תמורה . היו זמנים…בשעת ערב מאוחרת   הגעתי לגדות . בעזרת השומר הורדתי את הטלאים, הללו קיבלו את הטיפול הדרוש לאחר יום תלאות וסבל .למחרת בבוקר" חטפתי" כהוגן על הראש מהגזבר ,לא עזרו דיבורים  והסברים הוא חיכה לכסף.עבר עוד חודש הטלאים גדלו והעלו משקל , יצאו למרעה עם עדר "היבשות" ( לכבשים צעירות שעדיין לא המליט קראו יבשות )  הטלאים נמכרו במקום, לסוחר מדליית –הכרמל , בא עם משאית ועוזר העמיס את הטלאים לבד, ושילם  מחיר הגון .

 

          מוטקה

     

 

 

 

 

 

גייזי: מסביב ייהום הסער-70 שנה להקמת הפלמ"ח

 

האירוע       עמותת דור הפלמ"ח     מבצעי תש"ח

מוזיאון הפלמ"ח   הביקור במוזיאון

הרעות-להקת הנחל

שבע שנים לפלמ"ח-המילים   בת שבע-שרים הצ'זבטרון

שירי פלמ"ח     הימנון הפלמ"ח-מקהלת הר אדר          

יצחק רבין מספיד את יעקב סטוצקי-בן קרית חיים 

בטכס יום הזיכרון  לחללי צהל, 1995 השנה בה נרצח,מספיד יצחק רבין

את יעקב סטוצקי חברו בחטיבת הראל פורצת הדרך לירושלים.

לקט : גייזי

יורם בר גל: מפגש התלמידים בתיכון קרית חיים

 

בחלקו השני של המפגש, עברו אותם אלה שהגיעו ממחזור תש"כ בין בנייני בית הספר, בדרך למבנה המרכזי – אשכול פיס, בו נערכה תערוכה  של המגמות השונות הקיימות היום בבית הספר. בדרך נכנסו הבוגרים אל מעבדה/כיתת לימוד של רובוטיקה ומכניקה שאת השגייה הציגו התלמידים בתערוכה. בתערוכה נפגשו עם תחומי עשייה חינוכיים אחרים כמו היצירה והאמנות ושוחחו שם עם כמה תלמידות על הנושא אותו הציגו  "דמות האישה בחברה הישראלית".התפתח דיון קצר על המוצגים שהוצגו ומשמעותם כהשתקפות דימויית או אמיתית של דמות האישה בחברה הישראלית. כמו כן צולמו בני מחזור בתמונה למזכרת.לאחר כיבוד קל, נערך סיור בבניינים הישנים של בית הספר – ברחוב ד', שהיו עד שנת 1954 גם משכנו של ביה"ס היסודי א' – ארלוזרוב.בוגרי תש"כ, היו המחזור האחרון של בית הספר היסודי שלמד באותו מבנה לפני שבית הספר היסודי עבר לרחוב כ"ח. אחת התחושות שביטאו הבוגרים היתה השינוי הפיזי שעבר בית הספר: לפני חמישים שנה בין המבנים שהיו מפוזרים הפרידו חורשות קטנות של עצים, שטחי חול וגינה גדולה ומטופחת. כיום הכל הפך להיות "מדבר ביטון" שמזכיר יעד מבוצר עם גדרות גבוהות, מצלמות אבטחה וריצוף אבן בכל פינה. רק הגזעים הגדומים העצומים של הפיקוס שהיה בחצר בית הספר, וסכך על הכניסה המערבית מעידים על אותו עבר שאיננו.

האירוע שחתם את המפגש היה באולם באשכול פיס, בו התכנסו  14 הבוגרים הותיקים ופגשו את מועצת התלמידים של בית הספר המקיף – תיכון קרית חיים. הטקס לווה בניגנה של שני תלמידים ולאחריה הוצגה מצגת שתארה את מבנה בית הספר והשגי התלמידים ותמונות הווי שונות מפעילויות החינוכיות והחברתיות המתקיימות בו. בשם הבוגרים הותיקים דיבר פרופ' יצחק עציון (צווייגי) שהציג תמונות המחזור כפי שצולמה לפני 50 שנה, וסיפר מעט מהווי אותם ימים. בסיום עלה כל בוגר לבמה, וקיבל תעודת כבוד וסיכת בית הספר.

בשולי אותה פגישה יש כמובן להודות ליוזמה הברוכה של הנהלת בית הספר בקיומה כחלק ממסורת שבית הספר מנסה לפתח,
אך לצערנו רצון טוב אינו מספיק, והיתה לחלק מהבוגרים תחושה של החמצה גדולה של המפגש. החמצה נבעה מאיחור רב בהודעה על קיום המפגש,מה שהביא למספר מצומצם של איתור כתובות הבוגרים. כמו כן מארגון הלו"ז במהלך המפגש שלא הותיר לבוגרים זמן מספיק לשוחח, לעלות זיכרונות או לחדש קשרים לאחר יובל שנים.

אלבום התמונות <  (התמונות לפי המספרים משמאל לימין-חונים עם החץ על תמונה רואים את המספר)

תמונה 1 הפגישה הראשונה באולם הספריה. משמאל לימין: נירה,שרה, אילנה,צוויגי ותלמה
תמונה 2: מקבלים הסבר באולם התצוגה. משמאל לימין:נירה,אילנה, אורה,עליזה וחגי. מאחור תלמה, צוויגי, ואברהם
תמונה 3: דיון עם תלמידות המסלול לאמנות. משמאל לימין: עליזה,חיה,אילנה, מורת ביה"ס, תלמה.
תמונה 4: מאזינים להסבר בנושא האמנות. משמאל לימין: אורה, חגי, דניאלה,נירה, חיה ואילנה.
תמונה 5: מאזינים להסבר תלמידי המסלול לרובוטיקה, וצופים בביצועיהם.
תמונה 6: הבוגרים אחרי חמישים שנה. משמאל לימין: חיה, אברהם, יורם, נירה, אילנה, מיכל, אילן, אורה,שרה,עליזה, חגי,תלמה, צוויגי ודניאלה

 

 

 

.
.
.
 

 

 

 

 

פרק ל"ב : קַ רְ אָ ן במקום לֶ קְ ט וֹ ר

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

    פרק  ל"ב                                    

                                                                                                                                                                                                 

   מאת משה ברק-גבת

קַ רְ אָ ן במקום   לֶ קְ ט וֹ ר

 

בשם "לקטור" מכנים בעברית אדם שמקצועו לקרוא ספרים בשלמותם, לצורך בחינה אם רוצים להוציא אותו לאור, להעניק לו פרס וכו'.

למונח זה אין כל קשר לשורש "קטר" ולדקדוק העברי בכלל. מקורו בלטינית, במילה LEG/LEC, חילופי C/G הידועים למשל בשני מונחים מאותו שורש LECTURE – מקראה, הרצאה; LEGENDE – אגדה. בצרפתית זה הצטמצם למילה LIS שפירושה "קורא".

מן המונח LECTURE נוצר LECTEUR, ככינוי לאנשים שמקצועם הוא קריאת ספרים. בעברית העדפנו את ההיגוי האנגלי/גרמני של שם זה LECTOR/LEKTOR וכתבנו "לֶקְטוֹר".

כדי לסלק מן העברית זמורת זר זו, אני מציע ל"לקטור" בשם "קַרְאָן" מהשורש "קרא" במשקל "פעלן" (כתבן, יצאן, פרשן)

מכיוון שזה שני דורות יצרנו ואימצנו שם מקצוע מהשורש "קרא" לפי נחי ל"ה "קַרְיָן" למקצוען  שקורא בפומבי בקול, נוכל להבדילו עתה מעמיתו הקורא בלא קול ספרים לשם בחינתם, בכך שיכונה "קַרְאָן

חנן רותם:העכבר שגרם לשיפוץ דירה

את דירת חלומותינו השנייה קנינו בסכום עצום (שמונה עשר  אלף ל"י), ואכן עד מהרה נקראתי לפקיד השומה כדי להסביר לו איך הצלחנו לגייס הון עָתֵק זה. ההסבר הניח את דעתו, ואני זכיתי בתובנה מדוע את עתירי הממון אין מטרידים בשאלות כאלה: כיוון שפקידי השומה עסוקים בשכירים זוטרים כמוני, לא נותר להם זמן להטריח את הלווייתנים. 

דירה זו, שקנינו בתוכנית חיסכון לבניין, נבנתה ברחוב ההסתדרות שבדרום גבעתיים, וגרנו בה באושר עם שני ילדינו. הכל היה שפיר, עד שרחוב אלוף שדה הפך לציר תנועה מרכזי, סואן ביום ובלילה. חיפשנו אזור שקט יותר, וכך הגענו לדירת חלומותינו השלישית: בשכונה טובה בישוב שטרם הוכרז לעיר, בגוש דן.   

הדירה היתה בקומה שביעית בבית בן שמונה קומות בנוי בבנייה טרומית – עם מעלית. אני מציין עובדה ברורה זאת, משום שמנוע המעלית התעכב בשווייץ חודשים אחדים, ואנו פיתחנו כושר מעולה בטיפוס במדרגות, וכן יכולת תכנון לוגיסטית לנצל כל עלייה וירידה בצורה המרבית.

מתכנני שכונה זו מצאו דרך לחסוך בעלויות חדר המדרגות: תחנות המעלית נקבעו במרחק חצי קומה מכל דירה. מגרעת זו לא הורגשה כשנכנסנו לדירות, אולם במשך השנים התבררה כחסרון ניכר, כשצריך היה להעלות או להוריד עגלת ילדים, כיסא-נכים או סתם להפעיל רגליים עייפות או מוגבלות.

במשך השנים התחלפו חלק מהדיירים, וכך נכנסו לקומה הרביעית זוג ניצולי שואה. הקשר שלהם עם שאר הדיירים (רובם זוגות צעירים והורים לזאטוטים) היה רופף מאוד. הבעל לא נרפא מטראומות השואה, ונוהג היה לשוטט בשכונה ולהביא הביתה כל מיני חפצים – צורך אגירה שאשתו לא הצליחה לבטלו על אף מצבם הכלכלי הסביר.

חלפו השנים, והשניים הלכו לעולמם. מסיבות לא ברורות הורישו את דירתם שבקומה ד' לישיבה. ומה תעשה ישיבה בדירה שניתנה לה במתנה בשכונה חילונית? הימים היו ימי העלייה הגדולה מברית המועצות, ולפיכך עמדה הישיבה והשכירה את הדירה למשפחת עולים בת שש נפשות, בכללן סבתא רבתא ושתי סבתות, מלבד הילד. אבי המשפחה היה אדם חרוץ שעבד ללא לאות, ולאחר שחסך די הצורך, עקרה המשפחה למקום אחר.

איש לא ניקה את הדירה בתום השכירות, והיא נותרה בשממונה, אבל לא לזמן רב: משפחת עכברים בחרה בה למשכן, תוך שהיא מתקיימת לשׂובע על שיירי מזון שנותרו שם. בוקר אחד קראה לנו שכנתנו מהקומה החמישית, מבוהלת ונרעשת: על רצפת מרפסתה נותרו סימנים ברורים שעכבר מקומה ד' ביקר בלילה בדירתה, ומי יודע אם אין זה הסייר שנשלח למטרות התפשטות. הצענו לשכנתנו להביא אליה ליום-יומיים את חתולתנו הטובה והנאמנה כדי להרתיע את העכברים, אבל היא העדיפה לסגור את כל המרווחים במרפסת כדי למנוע את חדירת הפולשים מהחוץ.

מתקין התריסים הוזמן, ובאותה הזדמנות שהוא כבר שם ביקשה ממנו שכנתנו לפרק את הדלתות המפרידות בין הסלון למרפסת. כיוון שכך, מדוע לא לאחד ולחדש את הריצוף במרפסת ובסלון?

דבר גרר דבר, וכעבור כחמישה חודשים של סיוט מתמשך לשכנתנו ואי-נעימויות שונות לדיירי הבניין כולו, היתה זאת דירה חדשה לחלוטין – חוץ מהשלט על הדלת לא נותר בה כלום מהישן. לדירה הזדמנה גם ארכיטקטית פְּנים שהתמחתה בתורת הפנג-שואי. היא הציעה לפתוח עוד כמה פתחים גדולים בקירות הבטון  שבין החדרים, לשיפור זרימת האנרגיות. שכנתנו סירבה בנימוס, משום שהאנרגיות שלה אפסו לגמרי.

במסיבונת שנערכה בסיום מבצע השיפוצים, התפעלו כל המוזמנים מהדירה המרהיבה, שלא היתה דומה לה בכל השכונה. ומי לא הוזמן? – העכבר, שאלמלא הוא, ספק אם המסע הארוך, היקר והמייגע הזה היה מתחיל.

 

נילי פחטר:לזכר בן עמי פכטר

 

נילי פחטר  נכדת בן הדוד  של בן עמי פכטר , ערכה מצגות זיכרון

 של בן עמי פכטר ושל משפחתו  ותולדות מוצא המשפחה בגולה.

לצערי אין באפשרותנו להעלות את המצגת כפי שהיא ובחרנו תמונות

מתוך המצגת , ושבצנו באלבום, בו אפשר לצפות גם במצגת תמונות.

 

מאתר יזכור

אלבום תמונות לזכר בן עמי פכטר ולזכר שורשי משפחת פחטר  

מצגת אלבום התמונות   

השימוש הנכון באלבום   הקידוד הנכון: "תצוגה" > "קידוד" > עברית windows