מגייזי הודעה חשובה

שלום חברות וחברים יקרים,

מסיבות שהגיל גרמן ,אנו שנינו יעל ואני עסוקים בענייני בריאות וגריאטריה.

 אי לכך איני יכול להמשיך לקבל ולהכניס חומר לאתר. בינתיים האתר ימשיך להופיע.

 החומר החשוב עד 2015 נשמר וגובה ונמצא אצל מספר גולשים.

כל זמן שהאתר מופיע אני מציע למי שמעוניין להוריד לקבצים גרפים או וורד, את מה שחשוב לו  בעיקר במדור לזכרם ובמדור ארכיון. כך אם ימצא משהו או משהם שירצו לחדש אתר החומר יעמוד לרשותם.

כל טוב לכולם ותודה על הסיוע ושיתוף הפעולה.
מיעל ומגייזי

ארכיון:בין רותם לברק

 

23.1.10   חנן רותם:  לאחר שנפתרה במלואה שאלת מילותיו (ולחנו) של השיר עלי באבא/בבה, אני רק שאלה. אולי מישהו זוכר את השיר שבו היו גם המילים: "אביו של כץ טבע בים, ימה ימה שווה. אמו של כץ טבעה בים, ימה ימה שווה".  (אינני יודע מה משמעות המלה שווה, אבל שרנו אותה כהיגוי השם הפרטי טובה) השיר הושר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כך שיסלחו לי כל הכצים והכ"צים החיים עימנו היום – הכוונה איננה להם או לקרוביהם.

חנן

 

 

23.1.10  ממשה ברק-גבת לחנן רותם:   "יַמָּה יַמָּה שוֹרְבָּה" אחד משירי ההורה שאילתרו בסוף ה-30 ראשית ה-40. משפט בערבית, שצחק על חיילים (בריטים ) במלים "אסקר אסקר טוּ טוּ טוּ יַמָּה יַמָּה שוֹרְבָּה", שפירושו בעברית "חייל חייל טו טו טו (תקיעת חצוצרה)  אמא אמא, (תני) שתיה". כחיפאים לשעבר הבנו אז את הפירוש. אך אני זוכר שהחלו להוסיף משפטים שונים כפי שמובא בהקלטת ההורה     במדורי "שירי הרחוב השכונה…" בתוספת על "תימני שהיו לו בנות" ועוד. כך צריך לבדוק בקריה, מאין בא שמו של כץ, במחצית השנייה של   שנות ה-40. אך שנתונים אלה שגרו בישובים עבריים שלא ידעו ערבית, ויתרו על "אסקר טו טו טו" ומ"ימה שורבה" עשו משהו "עברי"  יותר "ימה שווה"        

        משה ברק-גבת

ערן גרף : ממשלה חלולה – מכשלה!!!

אהובי, יקירי, קוראי וגם תוללי,

טובלים אנו במרוץ העִוְוִעים של נתניהו אל מחוזות הנצח של שלטון-עד, עולם קסום של שררה, כוח, תככים, תפנוקים ולהיות מושא להערצת חסידים מסומאי עיניים.  

בבית הילדים בקיבוץ, בימי המחסור של מלחמת העולם השנייה, הוגשו לנו לארוחות זוועות מטבח שלא מעלמא הדא. את מי שמאן לכלות את מנתו, דנה פרומה המטפלת הכל-יכולה לשוב ולקבל את אותה צלחת קישואים רירניים גם בארוחה הבאה, ואם עמד בסירובו גם בארוחה שאחריה וכן הלאה והלאה.

כך נתניהו בשיגיונותיו:

"תלכו לבחירות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שאֶבָּחֵר, והפעם לכל ימי חיי!"

יקומו מְחַשְׁבֵי ההסתברויות ולוחכי האלגוריתמים ויאמדו כמה מערכות בחירות מיותרות ומשכה של  תקופת בוקה, מבוקה  ומבולקה בפניהם אנו עומדים, וחלילה ימשיכו וירדפו גם את עתידם ועתידם הקיומי  במולדת של ילדינו ונכדינו.

ד"ר ערן גרף

 

ממשלה חלולה – מכשלה!!!

אַקְטוּ-אַלְיָה וקוֹץ בה 250# ‏‏כ"ט תשרי תש"פ ; October 28, 2019

כשהעולם היה תמים

(טרם נברא עוד אלוהים),

סברו כולם, שֶׁכְּמוֹ פְּנֵי-לוּחַ

צורת עולם: אופקי, שטוח,

והוא מוכתף, ליציבה,

על-גב פילים – כחצובה,

שכל ארבעתם יחדיו

עומדים איתן על גב של צב..

 

האם חזרה תפיסה קַמָּאִית

וְהִשְׁתַּכְּנָה לנו בבית?

 

מושלת בנו ממשלה

חִדלַת-אישים וַחֲלוּלָה.

בגבורתה והישגיה

מי מְסַפֵּר? – רק מנהיגיה!

במשנתם, היא בְּלִיל דָּלוּחַ

יָצְרוּ לנו עולם שטוח.

 

הנתינים הָאָמִינִים –

הנם ציבור מאמינים

אשר תולים את משגבם

כמו באותו צב מפורסם.

הצב, שהוא  בן-נפילים,

עליו עומדים אותם פילים –

הוא ביבי, שנושא על גב

עולם שטוח, מעוצב,

מושתת עלי תרבות הבלוף,

דרכיו, אובדן שאין לו סוף,

 

מונע בדחף אובססיבי

נוקט בכל תכסיס מאסיבי,

לְשַׁעְבֵּד כאן את כולם,

שלא יִתַּמּוּ לעולם –

שררה אדנות והגשמה

של כל מֶחֱשָׁק וכל גַּחֲמָה,

מקום תוֹבֵע – בין אֵלִים

כי הוא אחד מֵאֶרְאֵלִים!

(אֶרְאֶל – מלאך, בין תפקידיו,

קַשֵּׁר בין איש לאלוהיו).

 

לרוב נהוג, דרך אגב,

שֶׁעָם בוחר את מנהיגיו,

אִיפְכָא מִסְתַּבְרָא, מן הסתם –

אצלנו,  לא כִּשְׁאַר-עולם

בחר הוא בָּנוּ, עָם מתאים

כִּנְתִּינָיו הנרצעים.

כדי ציבור ישקע בְּאֵלֶם

הפך המדינה לְחֶלֶם

והוא צבר כוח אדיר

על צוארינו – כְּוַמְפִּיר.

 

בין ביבי לִיעדיו ניצב,

כמו הפילים – על גַב הצב,

תיק אלף, שניים, ארבעה,

שבגינם צפויה תביעה,

(בינתיים תיק הצוללות

עודו שקוע במצולות).

 

פתאום חושיו הנכונים

לַפְּסִיכוֹלוֹגְיַת הֲמוֹנִים,

כבר לא לגמרי יעילים

לעבודת האלילים.

שלטון חסר-מעצורים

נקלע אל בין המיצרים.

כשחסינות כבר לא מובטחת,

ביבי עכשיו נתקף בפחד

שמא מולו יצוצו כבר

שֵׁדִים שְׁחוֹרִים מן הֶעָבָר

אשר מולם הוא יעוּמת

עם מערכת המשפט.

ובעיניו, נורא מכל:

את שֶׁבִּשֵּׁל – גם לאכול!

על-כן, בדרך לוחמנית

מול מערכת משפטית

פתח קמפיין, גס, לוחמני,

כמו טריבונל מהפכני.

את רְשׁוּיוֹת לגליזציה

רודף לדֶה-לגיטימציה.

 

ולשם כך, כָּשֵׁר הכל:

סַמֵּא עינים, כמו בְּחוֹל;

עָצֵב כל אוזן כִּכְרוּיָה

לכל דברי לְזוּת, בְּדָיָּה.

באפיקי שלטון, נוזלים

הַנְּכָלִים כִּנְחָלִים.

כל זאת, ועוד, הכל נועד –

החזק ברסן השלטון לָעַד.

הכל מוקדש למענו

ולשותפיו לִמעונו.

 

ראוי לו לְשֵׁם כך לִשְׁחוֹק

עֲדֵי כַּלּוֹת, שלטון החוק,

במקום מומחים נושאי משרה

שפועלים הם ביושרה,

בכל תפקיד הציב בְּחִירוֹ

מסריסים בחצרו.

 

וכך מַגְשִׁים משאלותיו:

להיות שליט עד סוף ימיו.

הוא מובילנו עוד ועוד

לעוד בחירות מיותרות

כדי אותנו להתיש,

שנהיה ציבור אדיש,

בעוד קְהַל חֲמוּמֵי שְׁפוּטָיו,

ימשיך שְׂאֵתוֹ עלי כתפיו.

 

 

ד"ר ערן גרף

עורכת התוכן – יעל גרף

יועצת אסטרטגית – ימימה גרף

 

 

הדרה-העברה : על שוברים שתיקה

 

חברות וחברים יקרים,
לפני עשר שנים נשיא ארצות הברית היה ברק אובמה. בישראל נפלה ממשלת אולמרט וממשלת נתניהו השניה החלה לעשות את צעדיה הראשונים. ישראל ועזה עדיין ליקקו את פצעי "עופרת יצוקה". לשבור שתיקה היה תהליך לא פשוט, אולם מסע ההסתה והדיבה נגד הארגון רק החל להראות ניצנים ראשונים. זו התקופה שבה קיקה קירשנבאום, צלם עיתונות שעובד עם מיטב העיתונים בעולם ומלווה את "שוברים שתיקה" מתחילתו, החליט להתחיל לצלם פורטרטים של חיילים לשעבר שמסרו עדות לארגון.
 
עשר שנים עברו. שלוש ממשלות, כמה וכמה מערכות בחירות, שני מבצעים נוספים בעזה ומי בכלל יכול לספור כמה סגרים, כתרים, פלישות לבתים, מחסומים וכמה חיילים נכנסו ויצאו דרך המכבש הענק הזה על האוכלוסייה הפלסטינית שנקרא "שגרת פעילות מבצעית". וכל הזמן הזה קיקה היה שם. מדבר עם עדים, שואל אם הם מוכנים להסיר עבורו את מעטה האנונימיות ולעמוד, בפנים חשופות, מול המצלמה שלו. עשר שנים. עשרות עדים שמתוכם בחר קיקה 52 תמונות. 52 עדים כנגד 52 שנות כיבוש

https://www.facebook.com/events/2552628004966384/

 

אם הייתם שואלים אותי לפני עשר שנים, לא הייתי מדמיין שאתרגש כל כך להזמין אנשים לתערוכה. אבל אני מתרגש. התערוכה שלו מציגה אנשים שאני מכיר, שעבדתי או התנדבתי איתם וראיתי גדלים ומשתנים בעשור האחרון. היא מציגה גם אנשים שלא פגשתי, עדים שהסכימו להיחשף. וגם אני שם, צעיר בכמה שנים. לכל אחד צילום דיוקן וטקסט – הסיבה שהוא בחר להעיד.
 
לא אלאה אתכם בניתוחים אמנותיים. אומר רק שהתערוכה הזו, עבורי, היא יותר מהפנים שמאחורי העדים של "שוברים שתיקה". היא הפנים של מי שראו מקרוב איך נראית השליטה שלנו בשטחים, ולא היו מוכנים לעבור על זה בשתיקה, וחלקם אף שילמו על כך מחיר אישי וגאים לחשוף את עצמם ואת מה שעשו בשטחים, שוב ושוב.

אז כן, אני מתרגש להזמין אתכם לתערוכה הזו, ומרגש אותי שבקרוב תוכלו להתבונן בחלק מהאנשים האמיצים והמרשימים שיצא לי להכיר.

התערוכה מוצגת ברחוב רבנו חננאל 5, תל-אביב יפו. ערב הפתיחה הוא ב-14 בנובמבר, יום חמישי, ב-19:30, אבל התערוכה מוצגת עד ה-5 בדצמבר. אשמח לראות אתכם שם.
 
אבנר גבריהו