שלום,

אני אחראית מורשת במכון וולקני, ובימים אלה אני כותבת מאמר על חוות החולות ששכנה בקריית חיים.

האם יש לכם חומר היסטורי על החווה? למשל, שנת ייסוד, תמונות וכל מידע נוסף.

בארכיון העיר יש מידע משנות השמונים והתשעים, ואני מעוניינת כעת במידע בעיקר על העשור הראשון.

בברכה,

עידית סופר

אחראית מורשת במכון וולקני

פרטים נוספים הידועים לעידית סופר, אחראית מורשת במכון וולקני :

מדובר ב"פס הירק" שליד מכלי הדלק, בסמוך לאצטדיון (רחוב האצטדיון).

ד"ר דוד צוריאל ניהל את החווה לייצוב חולות (בעזרת צמחי חולות).

בשנות השמונים והתשעים הגיעו לשם תלמידים מבתי הספר בחיפה.

להלן קטע ממכתב:

בברכה,

עידית סופר

שלום אלי,

תודה על המאמץ.

אני מנסה להגיע לתאריך או לפחות לשנה מדויקת של הקמת החווה.

זה אמור להיות כנראה בשנת 1949 או 1950. יש ברשותי מסמכים שונים, אך הם סותרים זה את זה.

כנראה ד"ר הוגו בויקו הקים תחנת תצפית, ובשלב כלשהו הצטרף דוד צוריאל.

לא ברור לי מתי תחנת התצפית הפכה ל"חוות החולות".

בברכה,

עידית סופר

אלי רביד , ליישי : נשמח לקבל כל מידע ותיעוד אודות " חוות החולות ",מכל מי שהנושא מוכר לו , סגל עובדים , תלמידים וילדי גבעות החול , הסמוכים לחוות המכלים IPC, במיוחד מהעשור הראשון ותחילת פעילותה.

ביום 5.11.2006 אבישי ברק כתב באתר זה אודות המקומות המוזנחים בקרייה. בין היתר כתב אבישי אודות " חוות החולות ": החווה לגידול צמחים עוצרי חולות : החווה שכנה ליד חוות המכלים של אי. פי. סי. ומול האצטדיון , במקום נעשתה עבודת מחקר וניסוי בראשותו של הד"ר צוריאל, אשר בחזונו ראה צמחיה ועצי קוקוס למיניהם ,המייפים את החופים ועוצרים את נדידת החולות לעבר הישובים, החלום נגוז כאשר התברר שמבני בטון  מכוערים עוצרים הכי טוב את החולות… המקום גובל כיום בגן עירוני מטופח…. אבל הוא עצמו מוזנח ומכוער.

              צילומים גייזי שביט     , נובמבר 2006.      

תמונות מתוך אוסף " ישראלינה "

אני מודיעה בשמחה על עליית האתר שלי לאוויר. הכתובת היא –   

              https://ruthkadari.com/                                                                 אם רוצים לראות את הציורים המצולמים בגודל של כל המסך – צריך ללחוץ עליהם ואחר כך על הריבוע הקטן שבצד שמאל למעלה שמסמן הרחבה. ליציאה – לחיצה על escape. יש באתר 3 מדורים, ואתם מוזמנים להיכנס לכולם.

רות קדרי בנדלה

רות קדרי, בנדלה ,צפת השוק הישן 2018.

רות קדרי – אודות

ילידת קריית חיים – חיפה.
לימודים יסודיים ותיכון בקריית חיים
שירות צבאי בנח"ל
בילתה שנה בקריית ענבים
הייתה בין מייסדי קיבוץ עין גדי וחברה בו
כיום מתגוררת במושב גן חיים. שבדרום השרון

העברה מספרו של פרופסור יהודה לפידות : " האצ'ל בחיפה האדומה ".

ביום חמישי, 2 בינואר 1947, יצאו 10 לוחמים לתקוף את מחנה הצבא ליד קריית-חיים, במטרה להעלות באש מספר רב ככל האפשר של כלי רכב צבאיים. הלוחמים נחלקו לשלוש חוליות: האחת נועדה לתקוף את השער הראשון של המחנה והשנייה נועדה לתקוף את השער השני. חוליה שלישית הייתה במכונית עם הלהביור. ליד ההגה ישב משה לוי ("יריב") ומאחור היו חיים וייספיש ויעקב חזן, שאמורים היו להפעיל את הלהביור. בנוסף לשלוש החוליות, נשלח משה בן-בסט להניח מוקש על הדרך המקשרת בין קריית-חיים ומחנה קורדאני, וזאת כדי למנוע זרימה של תגבורת בריטית למקום הפעולה. המכונית נסעה ליד הגדר, קרוב ככל האפשר אל המכוניות שחנו במחנה. את אשר אירע אחר-כך מספר חיים וייספיש: ⁸כיוונתי את הלהביור אל המכונית הראשונה ולחצתי על ההדק. פתאום נפלה טיפת אש על הרצפה וכל המכונית שלנו התלקחה. (מאוחר יותר התברר כי בשעה שהלהביור הועמס על המכונית, ההברגה של אחד המכלים לא הייתה סגורה היטב והייתה נזילה של דלק, וכתוצאה מכך נספגו הצמר והסמרטוטים בדלק). הספקתי לזרוק את הידית ושנינו קפצנו החוצה. הבטלדרס שלי עלה באש ונכוויתי בפנים. יעקב חזן חברי נכווה בידיו. התגלגלנו על האדמה והצלחנו לכבות את האש שאחזה בבגדים. נסוגונו לאחור ואמרנו ליתר החוליות שיתפזרו. צעדנו לעבר קריית מוצקין, שם קיבלנו טיפול מרופא שהיה אוהד הארגון. בדרכנו שמענו התפוצצות וראינו חלקים מהמכונית עפים באוויר והיינו משוכנעים ש"יריב" נהרג. בשעה ששני הבחורים קפצו מן המכונית, המשיך משה לוי ("יריב") בנסיעה: ²⁹לפתע הבחנתי בלהבה הבוקעת מאחורי. נוכחתי לדעת שהאש אוחזת במכוניתנו. המשכתי לנסוע לאט, כשמחשבותיי נתונות לשני הלוחמים היושבים מאחור. לא רציתי לסכן אותם, לכן החלטתי להתרחק מהמקום כדי להורידם במקום בטוח יותר. גם המחשבה, שהאש תאחז בארגז המכונית ולבטח תפוצץ את רימוני היד ובלוני הדלק, הדאיגה אותי מאוד. הלהבה על המכונית כבר הייתה גדולה מאוד והאירה את כל הסביבה כבאור יום. לפתע פרצה אש חזקה מתחת לרגלי ועד מהרה אחזה במכנסיי, ומשלא יכולתי לשאת את החום הנורא, קפצתי מהמכונית וצעקתי בקול גדול לחברי לנטוש את המכונית ולברוח. רצתי כמה מטרים והסתתרתי מאחורי גדר אבנים, ממתין להתפוצצות שתבוא. לא ראיתי איש מחבריי קופץ אחריי, והייתי משוכנע כי הם נשרפו חיים בתוך המכונית. לפתע אירעה התפוצצו אדירה שהעיפה את המכונית באוויר. למחרת היום נפגשו בחיפה שלושת חברי החולייה שהיו במכונית, ולאחר שהתחבקו, סיפר כל אחד את חוויותיו. בפעולה השתתפו גם הלוחמים הבאים: אהרון "השד", פנחס בל, מרדכי מזרחי, ישראל הדני, חיים וייספיש, יעקב חזן, משה לוי, משה בן-בסט ועוד שני לוחמים.

חיילים במחנה צבאי בריטי. העברה מ" הבית לצילום ". באדיבות נדב מן , ביתמונה.

אלי רביד , ליישי:

הפעולה הצבאית של האצ'ל המתוארת כאן הייתה בלילה 2.1.1947. חוליה אחת ,המכונה כאן כחוליה הראשונה ,התמקמה בחצר הבית שלנו {רחוב ט מספר 2 פינת רחוב כ' ,היום רחוב בילינסון 2 פינת רחוב בן צבי }ותקפה את עמדת המקלע ושער הכניסה הראשי למחנה הבריטי. { השער המזרחי , הקרוב יותר לבניין המשטרה , היום "משטרת זבולון ".} היו חילופי אש עזים .סימני פגיעות הכדורים מאש החיילם הבריטיים נותרו על קיר ביתנו שנים רבות. איש מבני משפחתנו לא נפגע. הייתי אז ילד בן 9 וזו הייתה טבילת האש הראשונה שלי בפלשתינה א'י ,כשנה וחצי לפני הקמת המדינה.

נעמי שמר כתבה הלחינה מנגנת ושרה " נומי נוגה " לנכדתה נוגה

העברה מ" שירונט " ומהתקליט לילה טוב ילדים.

נומי נוגה נעמי שמר מילים ולחן: נעמי שמר רוח קל עובר בלילה, על גבעת הכרכומים, בכנפיו יביא בשורה טובה וכל מיני בשמים. נומי נומי, נוגה נוגה, נומי נומי יקירה, מעלייך בשמיים כוכבים אומרים שירה. מעלייך בשמים כוכבים במסילותם זה לזה ישמיעו זמר, שלנצח לא ייתם נומי נומי… כל הדשא כל העשב, הגדל במדרונים יתכסה גם הוא הלילה בשמיכה של עננים נומי נומי… עייפים עצי האשל העומדים על הירדן אמא ללי לך לוחשת זה הזמן להירדם נומי נומי…

נעמי שמר והפסנתר. צילום: יעל רוזן.{ העברה מאתר נעמי שמר }.

העברה מ" היסטוריה ושימור בישראל " בעריכת אליעד אלון. פורסם 16.6.24.

..מי רצח את ארלוזורוב? 91 שנים היום מולאים לתעלומה הציונית מי ירה למוות בחיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב הבולטים, בליל ה־16 ביוני 1933עת יָצָא לָשׂוּחַ עם רעייתו סימה בחוף הים בתל אביב, ומדוע? כשאנו כבר בעשור העשירי מאז הרצח, הוא נותר לא מפוענח. מה שגלוי וידוע מעדותה של סימה הוא שארלוזורוב נורה על-ידי שני גברים, אחד גבוה ושני נמוך כשהגבוה מבין השניים שאל פעמיים כמה השעה? תרגום נפוץ וישיר מיידיש שהיה מקובל בזמנו, והנמוך שלף אקדח וירה בארלוזורוב. ואולם זהותם לא הובררה עד היום. כך גם לגבי המניע לרצח. עשרות תרחישים אפשריים, קונספירציות, ספרים, סרטים הצגות תיאטרון ואפילו מחזמר – ותשובה ברורה וחותכת אין.רגע מכונן בקונפליקט ביישוב היהודי בארץ ישראל טרם הקמת המדינה שאדיו תדלקו במשך עשורים את היריבות העוצמתית בין הימין לשמאל. מנהיג צעיר ומבטיח שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וממנהיגי מפא"י. ותעלומה מסקרנת שהצליחה להאפיל על פועלו עד כי מטבע לשון נטבעה לה: "תכף תאשימו אותי גם ברצח ארלוזורוב". עד כמה ההתנקשות הזאת מעוררת עניין גם אחרי כל כך הרבה זמן תעיד העבודה שהוא שוב מצא עצמו לפני קצת יותר משנה בלב ספר חדש של ג'ונתן וילסון"The Red Balcony""המרפסת האדומה", שעוסק ברצח ובפוליטיקה, סקס ובגידה. אף שהיו כאלה שהפנו אצבע מאשימה ללאומנים ערבים –ואפילו לשר התעמולה הנאצי יוזף גבלס –ענן החשדות התמקד קודם כל בתומכי זאב ז'בוטינסקי. ימים לפני הרצח חזר ארלוזורוב מברלין, שם סייע לתווך בהסכם הטרנספר השנוי במחלוקת עם ממשלתו החדשה של היטלר, שמטרתו הייתה להביא את רכוש יהודי גרמניה הנאצית לישראל. ההסכם אפשר ליהודים בגרמניה למכור את נכסיהם ולהעביר תמורתם לפלשתינה סחורות מגרמניה ובכך לשמור חלק מהפדיון, מה שאמור היה לאפשר להם לשמור על חלק מהונם בעת הקליטה בארץ. ז'בוטינסקי – מנהיג התנועה הרביזיוניסטית – ואנשיו התנגדו בכוח להסכם, שנתפס כשיתוף פעולה עם השטן, כמו גם הפרת החרם הבינלאומי על המשטר הנאצי. ארלוזורוב הותקף על־ ידי הימין באלימות וסומן כבוגד. ערביי ארץ ישראל, מצדם, תפסו אותו כאדם שסתם את הגולל על הסכם שעשוי היה לפתוח את שערי ישראל לפליטים יהודים. בראיון על הספר הסביר וילסון מדוע בחר לעסוק ברצח שהתרחש לפני 90 שנים. "מכל האירועים הפוליטיים, הקנוניות, המהלכים וההתנקשויות שאירעו בתקופה הזאת –הרצח של ארלוזורוב היה כנראה המשמעותי ביותר". הרצח עדיין חשוב ומהדהד בימינו." יש לו עדיין תפקיד משמעותי במודעות הפוליטית הישראלית", אומר הסופר הוא אף סבור כי זה היה האירוע הפוליטי" שקיבע את הפערים בין הימין לשמאל, שעדיין קיימים היום". אחד ה"זרזים" שהניעו אותו לכתוב על הרצח היה רצח יצחק רבין. בזמנו, הוא זוכר, דיברו הרבה על הייחודיות של הפשע –יהודי רוצח יהודי מסיבות פוליטיות –אף שזה כבר קרה, כמו במקרה של ארלוזורוב."יש תקדימים – ואותה ההתפלגות" הזעם וההתפרעות נגד רבין, התרת הרסן בכיכר ציון [דומים מאוד לזעם נגד ארלוזורוב ב־1933.העתיד מצוי בעבר במידה מסוימת". וילסון מאמץ גישה דומה בנוגע לגורמים הפוטנציאליים מאחורי הרצח. בספר הוא משתמש בפיתולי עלילה רבים הקשורים ברצח.אשתו של ארלוזורוב, סימה, למשל, טענה בהתחלה שהרוצחים היו ערבים. אחר כך שינתה את דעתה. הטענה של ההגנה, שארלוזורוב נרצח במהלך תקיפה מינית כושלת של אשתו, זכתה לחיזוק מצד ערבי צעיר שסיפק וידוי מפורט. אולם, הגבר –ששהה בכלא בגלל אישום נוסף ברצח, משך בהמשך את וידויו ואמר שקיבל שוחד מסטבסקי ורוזנבלט שהועמדו לדין באשמת הרצח ולבסוף זוכו . בספר גם נרמז כי גבלס –שמוזכר בצורה שולית –הזמין את הרצח, בגלל שמועות על מערכת יחסים קצרה בין אשתו, מגדלס, למנהיג הציוני, כשזה עוד גר בברלין. גם ועדה שהוקמה על ידי מנחם בגין כדי לחקור את הרצח –כשראש הממשלה דאז קיווה לזכות את הרביזיוניסטים –לא הצליחה להגיע למסקנה בנוגע לזהות הרוצחים האמיתיים."לכל איש יש דעה בנוגע לזהות הרוצחים –בלי יכולת להוכיח אותה" מסביר וילסון התעלומה כנראה תיוותר בלתי פתורה אבל הספר מנסה להאיר את פלשתינה – ארץ ישראל המנדטורית -בדרך קצת שונה ממה שרבים מייחסים לה: מאחז מיניאטורי של האימפריה הבריטית". היא הייתה רבה יותר מזה, לדעתו: "תערובת מרתקת של דמויות, אנשים, דמויות היסטוריות ונרטיבים מתחרים".הארץ שעדיין לא הסתדרה, עדיין לא התיישבה. "שום דבר לא היה קבוע, הכול היה באוויר, מי שתופס – תופס ".לאנשים שונים היו תפיסות שונות לחלוטין לגבי העתיד, לאן כל זה הולך, איך הדברים יעבדו ואיך תיראה המדינה". מה שכן, ימין או שמאל תפיסה כזו או אחרת, בערכים ובעתידה של המדינה היה מדובר ולא בעתידם, ממונם וכיסאם של הפוליטיקאים.

חיים דגן. הספר המיתולוגי , כביש ראשי { אח'י אילת }, קריית חיים { מתוך "זיכרונות ילדות קריית חיים " 26.5.23 -יעקב זינגר }

העברה מ" זיכרונות ילדות קריית חיים " – איציק שביט 24.5.23 אוסף : יוסף פריזם.

העברה מניוז חיפה קריות, 30.3.2022. מאת : דורון גולן.

צילום: דוברות עיריית חיפה

כחלק מהעבודות שמבצע אגף החופים של עיריית חיפה לשיקום חוף נאות שנפגע בסערות החורף, יחלו מחר (ה׳ 31.3) עבודות להזנת חול ברצועת החוף בקרית חיים.

במסגרת העבודות, שצפויות להימשך כחודש ימים, יועבר חול ים נקי להזנת רצועת החוף, בדגש על חוף הרחצה נאות. ההזנה תוכננה טרם פתיחת עונת הרחצה במטרה לאפשר למבקרים בילוי בטוח ונעים.
העבודות מתבצעות על ידי חנ״י, כאשר תחומי אזור ההזנה בחול, כמויות החול ושיטת הפיזור נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה.למען בטיחותם של כלל התושבים הנמצאים בחוף, וביניהם נופשים, שחיינים, גולשים, צוללנים, דייגים ומשיטי כלי שיט – יש להימנע מלהתקרב לאוניה ולצינור ההזנה שיוצב בסמוך לחוף. מנהל אגף החופים, יחיאל (חיליק) אמסלם: ״הזנת רצועת החוף מתבצעת כחלק מפעולותיה של עיריית חיפה לשמירת הסביבה החופית בכלל ולשיקום חוף נאות בפרט. בנוסף לכך, הוסרו מהחוף תשתיות בטון מקו המים ונבנו מתקני חוף חדשים. אנו נמשיך לפעול לרווחת הציבור והנאתו״.

אלי רביד , ליישי: שבת 15.6.24 : הייתי היום בחוף נאות בקריית חיים. הים היה נעים רגוע ושקט. מעט מדוזות. החוף נקי ומסודר מתבצעות בו עבודות תשתית. אוניית המחפר קרובה מאד לחוף ומבצעת עדיין את עבודתה בהזנת החול לשיפור וטיוב החוף. שוברי הגלים של הנמל החדש ועשרות העגורנים לפריקת המכולות כמעט ונושקים לבתי הקרייה .

צילומי אלי רביד,ליישי , חוף נאות קריית חיים ,שבת 15.6.24.

אוניית פיזור החול .צילום מוטי מנדלסון.

גם אתם תהיתם מה עושה אוניה קרוב לחוף? התשובות כאן

העברה מ" אשדוד היום " .מאת תמי אברהמי 4.11.2019.

בימים האחרונים, ניתן להבחין באוניה השטה בסמוך לחופי הרחצה בעיר, במרחק של עשרות עד מאות מטרים בודדים מהחוף. בעוד החוק אינו מתיר לכלי שייט להתקרב למרחק של פחות מ-300 מטרים מהחוף, לעיתים נראה, כי אוניה זו חורגת ממגבלה זו וכי המרחק שלה מהחוף נמוך מ-300 מטרים. לאור פניות קוראי אשדוד היום, יצאנו לבדוק במה מדובר. בדיקתנו העלתה, כי מדובר באוניית מחפר בשם OLMA, אונייה שתפקידה להעביר חול מנקודה אחת לנקודה אחרת בים. למעשה, בניית מרינות ונמלים גורמת לחסימה בנדידה הטבעית של החול בקרקעית הים הנגרמת באופן טבעי בשל הזרמים הפנימיים בים. חסימה זו גורמת לעיתים להצטברות של חול בנקודות מסוימות בים, הצטברות זו עשויה להביא לחסימה של הכניסות למרינה ולנמל ואף להקשות על תנועת כליי שייט במרחב בשל העומק הים המשנה. להבנתנו, בימים אלו מעבירה אוניית המחפר, OLMA, חול מהצד הדרומי לנמל ולמרינה לצד הצפוני של הנמל. אחת לכמה זמן נעשות מדידות של תנועת החול וההצטברות ובאחריות חברת נמלי ישראל לבצע את האיזונים הנדרשים ופתיחה של חסימות בכניסה למרינה ולנמלים. יש לציין שהסרת החסימה בכניסה לנמל נעשית ע"י אוניית מחפר גדולה יותר אשר יכולה לבצע חפירות בעומקים גבוהים יותר.

התמונה באדיבות מועדון אלוהה

• 

אחי היקר,

אכן שמונה שנים חלפו מאז שעזבת אותנו, ללא ספק עזבת מוקדם מדי והשארת אותנו עם לב שבור. לקח לנו זמן רב להתאושש ולהשלים עם לכתך, אך נשבע לך אחי היקר שזכית בעולם הרבה יותר טוב.לא רחוק היום ואנו נפגש באחד הימים על כוס קפה ולא על פחית ״דייאט״ פפסי שקיצרה לך את החיים,  אילו רק הקשבת לי אז.עקב גילי המתקדם, איני זוכר בדיוק מי אמר ״כאשר יהיו לנו גנבים וזונות, אז נהיה מדינה״ , כמו כל מדינה אחרת בעולם .כן, זכינו בנבואתו די מהר. הגנבים מתגוררים בכל רחבי הארץ ואלו ה״שבט״ השני, בניהם התמקדו באיזה בנין בירושלים  ומנהלים את המדינה. נזכרתי, אם איני טועה זה היה בן גוריון ז״ל.  כל זאת ידעת, כי עדיין היית אתנו, מה שלא ידעת לפני לכתך וגם בן גוריון לא ידע, שיום יבוא ויהיו לנו גם בוגדים משלנו. אחי היקר, רצחו אותנו בצורה נפשעת, תפסו אותנו בלי מכנסיים, והמפקדים הגדולים שלנו ישנו בעמידה, אפילו חיל האוויר שלנו, מהטובים בעולם, לא נכנס לפעולה מיד, אלא רק לאחר מספר שעות, מדוע ???   דבר שבטח לעולם לא נדע ?!

אחי היקר היה שלום ונוח על משכבך בשלום, במרומים. 

אוהב אותך ומתגעגע,

יורם

יוסי סתו ז'ל. שמונה שנים ללכתו.

תגובות

יורם יקר, מרגש כתבת. אוהבים אותך מאד. משפחת סתו- צחי, סיגל, אדר ולייה