אשר רון:ככר רבין בפאדובה

???  ?????  / ????? ?????? ???? ?????? ?????? ?????

 

??? ??? ?? ????? ??????? , ?? ????? ?????? ????

??????  . ?? ???? ?????? ?????? ??????  ?? ?????? 

 ?????? ????????  . ????  ??????? ?????????

??????? ??  : ????? ????  ?????  (  ???  ??????  )  .

????? ???? ????  ( ???  ??????  ) .

?????  ???? ???????? ,  ???  ???????  , ??????  ?????

?????  ?? ????? ???? ??????  .

?? ????? ?? ????  ????  ?????? ??"?  – ????  .

?????? ???????  , ????? ???? ???'? ( ??? ????? ) …

????? ?????  ????  ????? ????  .

??? ????? ??? ????? ????? ???? ?? ???? ????  ,

????? ????? ?????  . ?? ????? ?? ?????? , ??????

?????? ?? ???? ???? ??????? , ????? ?? ???  ??

???? ???? ????? . ?? ?????? ???? ??? ???? ???? 

 ??"?  – ??  ????  .

??? ???? 

??? ???

????? > ??? ???? ???????

מוטקה ברק: סיפור מהחיים- בשביל מזל צריך שקול דעת

מנחמיה מושבה ותיקה בעמק הירדן,נוסדה בשנת 1919  מראשוני המתיישבים בעת ה היא, נקראה בשם מלחמיה ע"י אדמות עבדייה.שנה לאחר היותם במקום הותקפו המתיישבים  ע"י פורעים ערבים,נאלצו לפנות את המקום לתקופה קצרה. חזרו שנית וקראו למקום מנחמיה על שם מנחם ,אביב של הנציב העליון, הרברט סמואל!.משנה שם משנה מזל.אזור ההתיישבות הוכר בעדיפות לאומית ביטחונית ראשונה , המושבה קיבלה מענקים כספיים לבניית מקלטים.בשנות השבעים ראש המועצה הנמרץ .! הצליח לגיס את משרד השיכון לבניה כפרית לבניית שיכון עממי להקלת מצוקת הדיור. חברה בת ממשלתית קיבלה את ניהול השיכון. וכך הגעתי למושבה מנחמיה לבצע גינון בקבוצת הבתים שנבנו. בתפקידי כמפקח גינון מחוז הגליל.. וכדי להקל את אחזקת הגינון הכנסתי מערכת השקיה חצי אוטומטית שהייתה  אז רק בראשית הדרך ונחשב כחדשני ביותר.כדי להתקין מערכת כזאת  ובלי טעויות הזמנתי את צבי לייבה מומחה בתחום מסנני מים ומערכות השקיה . קבענו יום ובשעה מוקדמת ביום קיץ לוהט,לפני חום הכבד השורר באזור. היינו בשטח. קרני שמש ראשונות מתחילות להציץ לעברינו,והחום קרב ובא, הכל שקט סביב, שעות הבוקר הקרירות נעימות לסיים את שנת הלילה החם

אין תנועה ולא רואים נפש חיה!  לייבה אומר במקום כזה צריך להשגיח שבעתיים בנהיגה, מכל מקום יכול לצוץ איזה שובב שלא ישמור על חוקי התנועה אני מעביר למהלך שני ונוסעים במשנה זהירות בכביש המושבה .אין רכב אין תנועה. והנה אני מבחין בערמת סמרטוטים באמצע הכביש, אני אומר לליבה נעקוף או נעבור ממעל? צבי משיב ואומר "לא נעבור ולא נעקוף נעצור לראות מה זה!" נעצרים ליד הערמה  ולהפתעתנו  בערמת הסמרטוטים חבוי תינוק ! איזה מזל ! הכל טוב ויפה אך מה עושים?  בידינו תינוק נחמד עם עור וורד רד. ומרגיש נפלא אגדת משה רבנו במימי היאור במצרים  מונחת בידינו. ומסביב אין נפש חיה! לייבה מרים את התינוק, כבר מזמן לא החזיק תינוק בידיו. נכנסים לאוטו נוסעים לחנות המכולת שזה עתה נפתחה. חנות קטנה של פעם כאן נפגשים אנשי השכונה ויודעים כל דבר.כעבור כמה דקות כל המושבה יודעת! מוטקה האיש של הגינון מצא תינוק אחרי שעה קלה נמצאה האם המאושרת והמודאגת. זיהתה מיד את התינוק , בשום אופן לא יודעת להסביר איך היגיע התינוק לאמצע הכביש .מסרנו לה את התינוק בשמחה. בסיומו של סיור מדדנו רשמנו הכל לפי התוכנית. חזרנו למכולת קנינו שתי כוסות שמנת וכמה לחמניות טריות, שזה הגיעו מהמאפיה.ברכנו את בירכת הגומל וחזרנו בבטחה  הביתה.מערכת ההשקיה המודרנית פועלת עוד היום.

 

מוטקה ברק -למנוע המרסס יש נשמה…

 בדיקות קרקע  ואיתור שטח , הסתיימו. נמצאו  מתאימים לגידול פרדס אשכוליות באדמות גדות.בהיותנו משק ,סוכנות . כל פעולה חקלאית  הייתה דרושה באישור המוסדות  הנותנים תקציבים. האישור הנכסף נתקבל. ואושרו לנטיעה 200 דונם  אשכולית צהובה, ו-18 דונם לימון.. עד" שזזו" האישורים והכנת השטח הנבחר החמצנו במעט  את עונת הנטיעה. אספקת שתילים מורכבים ממשתלות  טובות , נהייתה בעיה ,יש מחסור בשתילים  , נוטעים פרדסים בגליל. כדי לטעת את כל השטח חסרו לנו  שתילים ל 50 דונם . כדי לא להפסיד שנת נטיעה קנינו שתילי חושחש  ולהרכיבם בבוא הזמן בשטח.   שיטת העבודה בחקלאות בשנות 1960 הייתה מאוד מאוד פשוטה, בלי תחכומים, ובלי מחשבים. צינור טוריה וקלשון, היו הכלים העיקריים.הכל נעשה בעבודת ידיים ,  ולמראה הופעת טרקטור בשטח,  זה  היה משהוא מארץ הפלאות.כדי להעסיק פועלים שאינם חברי משק , נמצא פתרון מבריק. (חיו אתו בשלום). הפרדס נחשב כפרדס "סוכנות"  וכולם עובדים אצל הסוכנות ובבוא העת יועבר לגדות , העסקת פועלי- חוץ כשר וישר. נטיעת הפרדס הושלמה .(תיכנון וסימון השטח, הנחת צינור המים הראשי לפרדס .הקטיף הראשון, והוצאת הפרי, נשאיר לסיפור אחר)מראה הפרדס מיוחד מאוד.מכל מקום, כולם רואים את כולם. אין מקום להסתתר מפני השמש הלוהטת , המים טובים להשקיית העצים בלבד  אינם ראויים לשתיה . המים מגיעים מהירדן דרך בריכת אגירה ללא סינון .  השטח חולק באופן  פשוט ביותר:א,ב,ג,ד, ולחלקות משנה ,א1,א2,א3,ב1,ב2,ב3,וכו'  לכאורה חלוקה פשוטה ביותר אך כשהעצים גדלו התברר  שהחלוקה קשה מאד להתמצאות.במשך הזמן נבנה מחסן אשר שימש להכל  והיה "למרכז" הפרדס למרות מקומו  אי שם בקצה השטח,( משיקולי גישה מהדרך הראשית). הוא כלל : מסעדה, מטבח, משרד,כלי- עבודה, חומרי דישון . ועוד… מוקדם בבוקר, היינו נפגשים בחדר- אוכל לשתיית כוס קפה עם לחם וריבה . נוסעים לפרדס על גבי עגלה רתומה לטרקטור.צמח האבטיח, מעמיק שורש  ופורס שורשיו למרחקים ומוצא את המים למחייתו. שתילי  האשכולית זקוקים לתוספת מים  רבה. סביב כל עץ נחפרה "צלחת" , אצלנו הצלחת הייתה מרובעת  ולא עגולה . צינור גמיש אשר נמתח  מרחוק וקבל מים מברז ראשי, לפי סדר בשורה ממלאים את "הצלחות" במים , וכשהצלחת מתמלאת מעבירים את הצינור לצלחת הבאה . יש להשגיח  שהמים לא יגלשו מהצלחת ולהעביר בזמן ,לצלחת הבאה . היה פועל אחד שבשיטה מאד מתוחכמת עבד עם ארבעה צינורות בו זמנית והגיע להספקים מכופלים ויותר. הקליטה של השתילים  הייתה יפה , עסקנו מעט מאד בהחלפת עצים שלא נקלטו.והנה הופיעה צרה צרורה שהעסיקה אותנו רבות, עשב בר ממשפחת הדגניים הידוע בשמו העממי "יבלית". מעמיק שורש מתרבה בכל דרכי הרבייה האפשריים:מתפשט בכל השטח ומדכא את העצים הצעירים. ובכל מקום שנופלת טיפת מים עולה וגדלה "היבלית".

רעיונות רבים ודרכים שונות פיתחו להדברת היבלית , ואחת הדרכים הייתה ריסוס בשמן שרוף  את עלי הצמח , פעולה זו הייתה טובה לשבועיים בלבד,וחוזר שוב ושוב עד דיכוי  הצמח הסרבן.לעזרתנו   ב"מלחמה- ביבלית" הצטרף צוות המוסך  מצאנו מרסס ישן  שהיה  זרוק בין הגרוטאות אחרי המוסך שהיה מותאם לגרירה ע"י סוס.  הועבר למוסך  טופל שופץ וחודש  הותאם לעבודה, והיה חידוש מרענן ויעיל  להדברת היבלית .

מיכל גדול שלא היה בשימוש (מצאנו אחרי המוסך),העמדנו על גבי כמה חביות במרכז הפרדס , היתקנו  לו ברז מיוחד למילוי. מיכלית של קופראטיב גליל- עליון  הייתה מגיעה פעם בשבועיים וממלאת את המיכל  בשמן .  השיטה עובדת: המרסס ניגרר ע"י טרקטור, ומעוגן אל מול החלקה  בה מטפלים, מהמרסס משתלשלים שני צינורות ארוכים בידי שני אנשים. בסופם  "רובה" היורה תרסיס שמן בכמות הרצויה, אפשר להגיע לכל מקום בחלקה . והטכניקה שיא השיכלול  ויעלות רבה. היבלית מראה סימני חולשה והעצים גדלים .  המרסס מונע ע"י מנוע נפרד , והטרקטור פנוי לעבודות אחרות . מכל קיבוצי הסביבה באו לראות …

בוקר אחד כשהכל מוכן להתחלת העבודה,אני ניגש למרסס כורך את חבל ההתנעה סביב גלגל המניע מושך פעם ועוד פעם והמנוע לא מגיב,  השעון לא עוצר מלכת כל הבוקר "הלך" בניסיונות התנעה . רוח בוקר החלה נושבת , אין סיכוי  לעבוד היום בריסוס עשבים, תרסיס השמן רחיף מאד הנזק הנגרם לסביבה  רב מהתועלת. לכן אנו מקפידים לא לרסס בזמן רוח ,מגלגל הצינורות שנפרסו, רותם את המרסס לטרקטור ומביא את המרסס למוסך ,אפרים מקבל את פני , ושואל " מה קרה ? אני עונה לו , "לא מניע"  בלי דיבורים אפרים  ניגש למרסס כורך את חבל התנעה  נותן משיכה אחת המנוע "עובד" , כמו חדש.

אני מוריד את המרסס לפרדס עושה את כל ההכנות הדרושות: בודק שמן ממלא דלק נשאר רק להניע ולהתחיל לעבוד. ולמחרת הקדמנו לקום ועם אור ראשון כבר היינו בפרדס. משיכה ועוד משיכה… המנוע לא מגיב  שוב אני מעלה את המרסס למוסך, ואומר לאפרים "לא מניע"  והפלא ופלא זה ניגש נותן משיכה אחת המנוע פועל.מחייכים אחד אל השני, אני משאיר את המנוע עובד לכמה דקות, מכבה מניע "במכה" ראשונה. יורד לפרדס. ולמחרת בבוקר שוב לא מניע . הפעם זה כבר יותר מידי ,אני עולה למוסך מספר לאפרים . מוסכניק וותיק עושה חושבים, ואומר" מחר אני יורד איתכם נבדוק את המנוע בשטח.  בשעה מוקדמת היינו בשטח אני כורך את חבל ההתנעה מושך , לא מניע מושך שוב ולא מניע החיוך חזר אל פני.. אפרים שולף מברג קטן מכיסו סוגר בורג , פותח בורג.  משיכה והמנוע מזמר כמו חדש.באותו יום הספקנו לסיים שתי חלקות .היה חם אך לא הייתה רוח. בערב כשישבנו על הדשא לפני החדר ,  שותים נס קפה קר, שאלתי את אפרים,מה הסוד למה המרסס לא הניע ?בתשובה ארוכה ומעניינת, קיבלתי הסבר על נשמתו של המנוע הישן,"צריך להקשיב לרחשי לב…המנוע הזה יש לו נשמה  היה מכוון להתניע בימים חמים, כשהתחלתם לעבוד מוקדם  לפני שהשמש חיממה אותו מעט הוא היה קר מהלילה . לכן  לא הניע! וכשהבאת אותו למוסך אחרי שהתחמם בחומו של היום 

הוא התניע בקלות…

אין חכם כבעל ניסיון.

 

  מוטקה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גייזי:סוציוקפיטליזם-תום עידן הנאיבים

Protest

 Protest    Protest

כמה פעמים בעבר הזכרתי שהנאיביות בציבור היא מקור ההכנסה העשיר ביותר,ממנו נהנים בין השאר הפוליטיקאים והחברות החזקות במשק.כלכלה ללא התערבות הממשלה היא יצור דמיון שלא היה ולא נברא,   ממשלות מפא"י  יצרו את ריכוזיות ההון והכוח בחברות הכלכליות של ההסתדרות,משם שאבו את הכוח. הממשלות בעידן ההפרטה ריכזו את ההון והכוח בידי חברות (משפחות)פרטיות מהן הם שואבים את הכוח, אי אפשר להיבחר  בלי תרומות של העשירים, ואחרי שנבחרים חייבים להם…הקריירה של פקידי האוצר היא תחנה בדרך לתפקידי ניהול בכירים בחברות החזקות, אז עוזרים להם, בעיקר בהקלות מס שמסתכמות במיליארדים הנופלים על גב שכבת הביניים.תפקיד הממשלה הוא להתערב ולשמור על האיזון הנכון, במציאות של היום הדבר בלתי אפשרי. הסוציאליזם נפל כמו מגדל קלפים בברית המועצות,והגיע עד ההפרטה בקיבוץ, הקפיטליזם החזירי של ארה"ב ואחריה שאר העולם, נכשל כשלון חרוץ ממש לנגד עינינו מפשיטת הרגל של הבנקים ועד המאבק  על פשיטת הרגל של ארה"ב בבית הלבן ובקונגרס ברגע זה ממש.

בטלאים לא יתקנו את השמיכה הקצרה, הקבוצה שעובדת שמתגייסת לצבא ולמילואים לא יכולה  יותר לשאת על גבה את    מחיר יוקר החיים שנוצר מהקלות המס לחברות הגדולות ששולטות במשק,לא יכולים לשאת על גבם את הקבוצה הענקית של הטפילים שלא משרתים בצבא ולא עובדים, את מדיניות הממשלה שמוציאה מיליארדים על התנחלויות מחוץ לשטחי המדינה, ואח"כ מוציאה עוד מיליארדים לפינויים והחזרתם לארץ, סדר העדיפויות חייב להשתנות באופן יסודי.אלה שבעבודתם מיצרים את ההון לא נהנים ממנו כיום כפי שנהנים אלה שסוחרים בו.חייב להיות  איזון שיאפשר חיים הוגנים לעובדים ותנאים אפשריים למשקיעים. המאבק כיום מייצג את המלחמה על המשאבים, עד היום כל דאלים גבר, הגיע זמן לממשלה שיודעת לשמור על איזון.

מה זה גבולות בני הגנה ?

ב 1967 בין ישובי הגבול ובין כוחו ההתקפי של האויב היה עומק אסטרטגי בשטח האויב כי בתוך שטח המדינות האויבות היה מערך הגנתי בלבד, כך היה בירדן, כך היה בסיני ובגולן וכאשר האויב הזיז כוחות התקפים(אמיתיים או מדומים) לתוך העומק האסטרטגי יצא מולו צהל והכריע את האויב בקרב תנועה בו יש לנו תמיד עליונות, אחרי מלחמת ששת הימים (שהייתה הכי מוצלחת בתולדותינו) איבדנו את העומק האסטרטגי, כי הקמנו וקדמנו ישובים אזרחיים בשטח הכבוש לקרבת כוחו ההתקפי של האוייב, מהרגע הזה אפילו ששטח האויב היה  בידינו לא היה קיים עומק אסטרטגי וידוע כיצד ההגנה ופינוי ישובי הגולן לא אפשרה לצה"ל להפעיל את תגובת תוכנית המלחמה וגם מה עלה בגורל קו בר לב. בנוסף לכך במציאות של המלחמה הבאה ישראל תהיה מכוסה בטווח טילים ממקומות קרובים או רחוקים ותפיסת המלחמה הישנות לא רלבנטיות. בכל מלחמה ובעיקר במלחמת טילים ישראל זקוקה לתמיכת ארה"ב ואירופה,את התמיכה הזו נוכל לקבל רק בגבולות פחות או יותר ומוסכמים של 1967 ועד אז נחשב למדינת כיבוש מוקצת ושנואה.

רבים מאד מראשי מערכות הביטחון כיום ובעבר ממליצים למנף את ספטמבר להכרה במדינה פלסטינית ולהסכם שהוא אינטרס לאומי קיומי של הציונות.

 

 

 

חנן רותם : הלכות שבת בחדר המדרגות

לאחרונה נבחר בביתנו ועד חדש, שניגש בתנופה לתיקון הליקויים  ברכוש המשותף. למשל, אחדים מן הדיירים התלוננו כי כל מיני אנשים זרים נכנסים לחדר המדרגות ומפריעים את מנוחת הדיירים, שלא לדבר על הסיכון הכרוך בחדירת אלמנטים לא רצויים. לפיכך החליט הוועד להתקין בדלת הכניסה קודן, שיבטיח כי רק היודע את צירוף המספרים יוכל להיכנס. בביתנו המשותף  גרים אנשים העוסקים במגוון עיסוקים, דוברי שפות שונות, שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות, ומן הסתם ממקומות שונים במפה הפוליטית. כולם חיים ביחד, בלי שהמגוון הזה ישתקף ביחסי השכנות בינינו – מלבד חיכוכים רגילים בין אנשים המתגוררים בבית אחד. לאחר שהותקן הקודן בדלת הכניסה וצירוף המספרים הובא לידיעת כל הדיירים, התעוררה בעיה אשר איש מחברי הוועד לא חזה מראש: הדייר מקומת הקרקע, משגיח כשרות באחד ממפעלי המזון שבאזורנו, הודיע כי ההלכה אוסרת על השימוש בקודן בשבת, ועל כן הוא זקוק למפתח. והיכן יימצא מפתח לדלת הכניסה? התברר כי בעת כניסת הדיירים לבית, לפני שנים לא מעטות, חולק מפתח כזה לכל משתכן, אבל כיוון שדלת הכניסה לבניין היתה פתוחה כל השנים לכל דכפין, נעלמו המפתחות הללו. יושב ראש הוועד היה המום. האיש, שקיבל את חינוכו בקיבוץ, איננו בקי בפרטי ההלכה וכלל לא העלה בדעתו שפעולה פשוטה כמו חמש לחיצות על קודן יכולה להיחשב לחילול שבת. דייר אחר, שאמנם איננו שומר מצוות, אבל מצוי יותר בארון הספרים היהודי, הסביר לו שהדבר דומה להפעלת מעלית בשבת, שנפתרה מבחינה הלכתית באמצעות התקנת מנגנון של "מעלית שבת". כיוון שיו"ר הוועד איננו מרבה לבקר בבתי חולים, הוא שמע בהזדמנות זו לראשונה על מעלית שבת. אולי גם על "גוי של שבת" לא שמע? לבירור שאלה מעניינת זו לא הגענו. בעיית הפעלת הקודן נפתרה בצורה פשוטה: אצל אחת המשפחות (אנשים אוהבי סדר) נמצא המפתח לדלת הכניסה. רעייתו של יו"ר הוועד נטלה מפתח זה, נכנסה לחנות חומרי בניין שליד מקום עבודתה, ושכפלה מפתחות לכל הדיירים. דרך אגב, על דלת הכניסה לבנייננו מותקנת מזוזה. אחת הדיירות, שעלתה מרוסיה, סיפרה כי לא מכבר טיילה בצפת והמדריך הראה להם שבבית הכנסת של האר"י הקדוש אין מזוזה. ההסבר שלו: ההלכה אוסרת ללון בבית שאין בו  מזוזה, וכדי למנוע לינת עניים בבית הכנסת, לא התקינו בו מזוזה. פרט זה היה רק המשך לדיון ההלכתי על שמירת השבת, ואיש לא דרש להסיר את המזוזה מהדלת לבית המשותף.  חלק משכנינו מנשקים את המזוזה שבפתח הבניין בצאתם ובשובם, חלקם אינם מנשקים. רוב הדיירים נוסעים בשבת, אבל נמנעים בשבת מעבודות מרעישות – מתוך התחשבות בשכניהם שומרי המצוות והאחרים. ואכן, עם חלוקת המפתחות שב השקט לשרור בבית זה. אנו רק מקווים שאיש מהדיירים לא ידרוש להפוך את המעלית ל"מעלית שבת".

     חנן רותם

 

 

מוטקה ברק : גיוס פריקה – היה היה לפני שנים .

 ????? ??? ???? ??? ????????

???? ??? ???. ???? 

??? ????

????? ????? ????? ???? ???? ?????, ??? ???????, ???? ????. ??? ?? ????. ??? ??? ???? ????? ???? ???? ???? ????. ??? ????? ???? ??? ???? ???? ????? ?????? ???? ???? ????,  ????? ??????? ?????? ?????? ?? ?????.????? ??? ?? ??? .????? ?? ????  ,????? ??????? ???  ?????? ?????. ???? ??? ???? ????? ????? ????. ?????? ??????? ????? ???? .????? ???? ??? ???? ???????,???? ?????? ???? ??? ??? ????? ????? . ????  ????? ??? ??? ????? ?????? ?? ????? ?????? ?? ?????? ?????? ??? ?????? ??????  , ???? "?? ??? ??? ???? ??????" ? ????? ????? ????? "?? ???? ????? ??? ???? ???,

 ?? ??? ??? ?? ???? ???? ?????? ??? ?? ?????? ??? ?????? . ?????  ??? ????? ??? ??? ????? ?? ?????? ?? ??????  ???" ??? ???  ???????? ???? ??????? ???? ?????? ?????? ??? ?????,   ?????  ?????? ???. ??? ???? ??? ?? .??? ?? ?? ???? ?????? .???? ?????? ????,  ???? ????" ???? ?????"? ???? ???? "??? ??? ???? ??? ?? ?????. "??? ??? ,???? ??? ????? ????? ???,?? ?????? ??? ???? ? ???? ???? ?? , ?????? ????? ?????  ????? ,??  ??? ???? ?????. "??? ????" "???? ????? ????? ??? ??? ???? ?? ?? ???? ?????." ?????? ????? ????? ????? ??? .?? ?????? ?????? ????? ????. ????? ????? ????? ?? ???, ?????? ??? ???  ????? ?????? ????  ?? .?? ????? ???? ????? ?????? ?????? ????? ?????  ?"? ????? ?????? ????? ?????? ?? ????? ???? ????? ????? ?????? ?? ??????  ??? ??? ????? ????? ,?????? ??? .????? ???????? ????? , ?? ???? ??????? ????? ????? "??????" ?????? ????? ????.??????? ???????, ????? ??? ????? ????? ?????? ?? ????? ????? …????? ????? ????? ?????? ??   ??????.  ?????? ????? ????? ????. ???????? ????? ???? ??????? ????,??? ??? ?? ?????? . ?????? ?????? ??????? ????? ?????? ????? .   ???? ????? ???  "???" ?? ???? ????- ???? ???? :???,  ???, ???.   " ???????" ,(?? ???? ???? ?? ???? ?????) ,???? ?? ???????? ??? ?????? ????? ??? ??? ??? -??  ????? ????? ?? ??????? . ?? ??????? ??? ??????? ???. ?????? ????? ????????  ??????, ?"? ???? ????? ?????, ?? ?? ??? ?????? ?????? ???? ????? ????? ????. ???? ??????!  ???? ???? ????? ???? ????? ?????? ????? ?????  ????? " ?????" ????? ?????? ????? ?? ??????, ??? ???? ??? ??? ??????, ?????? ?????? ?? ??? ??? ,??? ??????! ????? ??? ???? ????? ?? ??? ??????.??????? ?? ????? ???????? ??????? ?? ?????. ???? ??? ??? ???? ????? ????? ??? ?????? ???? ???? ????? ????? ??? ???? ????? ??? ??? ????? ????? ???.???? ??? ??????? ?? ?????…

?????

 

 

מוטקה ברק : טלפון בקיבוץ.

 ישבנו על הדשא ושתינו נס קפה קר,חבר אחד סיפר על מקרה מופלא שקרה לו והנה נשמע קול מבין היושבים שאמר,  "סיפור כזה ספר לסבתא,אולי היא תאמין לך" .הכוונה הייתה ברורה כשרצו לבטל דברים שלא נשמעו מציאותיים היו אומרים ".ספר לסבתא".

 תמונה > המצאת הטלפון הגיעה לגדות

ב- 6.4.1875 נרשם פטנט ע"י  אלכסנדר גראהם בל נולד בסקוטלנד,חקר ושיפר את הטלגרף והמציא את הטלפון.עברו יותר ממאה שנים,התקשורת בעולם התפתחה והשתכללה …כמו שהרבה  "דברים" שהיו לכאורה פשוטים ומקובלים ,ונמצאו  בעיר ובכפר,בשנים 1950 ו…עד היום לא הגיעו לקיבוץ. כך גם הטלפון "בגדות" נולד בחבלי לידה קשים וממושכים ,שנמשכו שנים. והסיבה העיקרית הייתה!  לא היה כסף. ועוד כמה סיבות…במזכירות היה טלפון . ועוד טלפון בכניסה לחדר אוכל ,נעול, לקבלת שיחות בלבד. אם היה צריך לסדר איזה עניין בטלפון ",הטכניקה" היי תה פשוטה מאוד,מתקשרים למרכזיה בראש- פינה מזמינים קוו ומחכים ,וכשלידך מחכים כבר כמה חברים  נוספים שנזקקים לטלפון.בשנת  1978  .   נחנכה בראש- פינה מרכזית טלפון משוכללת המאפשרת קשר טלפוני לכל הארץ.ומה קרה אצלנו? , דברים רבים :נסללו מדרכות בטון בין כל הבתים ,נחפרו קווי ביוב והתקינו "שרותים בכל הבתים המקלחת הציבורית נשכחה ואיננה,נשתלו דשאים בכל השטחים החשופים,ניטעו עצים . והנוי פורח. משפחות נוספות  וילדים מתרוצצים בכל מקום ישוב מודרני ממש.ותאורת חצר לתפאורה. וטלפון ….  ?הופ ! הטלפון נשאר תקוע מאחור.

 

ואם הגעת עד לכאן המשך לקרא :זה לא סיפורי סבתא! וכך היה הדבר.רכז שרותים היה  ביל,לתפקיד זה הייתה אז… משמעות רבה על פיו יישק דבר : סידור עבודה, השתלמויות,בנית תקציב, ועוד…. כל בעיה רכז שרותים.והשנה היא 1981. וביל התחיל לדבר על טלפון בכל חדר,וחיוב על שיחות טלפון. שהיה "חופשי" כידוע על חשבון "הבית". תור ארוך נתמשך לפתחה של המזכירות,שהייתה בבטונדה במקורה נבנתה, כשיכון זמני למתנדבים מהארץ שבאו לעזור לשקם ולבנות בקיבוץ גדות .לאחר הפגזה גדולה ב7 אפריל 1967התור לטלפון החליף כמעט את המקלחת הציבורית.המפגש היה טוב אבל התחיל להיות בלתי נסבל, לבקשת "גדות" לארבעה תאי טלפון ציבורי " מבזק," אושר תא טלפון אחד. זה לא נראה כתשובה ! בלחץ עקבי מתמשך על "בזק" נתקבלו בשמחה ארבעה "קווים" והועמדו לרשות החברים תאי טלפון.ע"י מחסן נשק,ע"י החשמליה ,ע"י בית  גנרטור,וע"י המרפאה( שלא הופעל) ,ועוד טלפון בעמדה חשובה מאד אשר שמשה גם את האקונום,ליד הסודה בחדר-אוכל הישן .וטלפון נוסף במרתף של השומרת לילה. ובימי גשם וסערה להגיע לעמדת טלפון פנוי זה היה מבצע.למרות שהתור קטן במעט ,כולם הבינו שלא זו הדרך לשימוש  בטלפון.ידידינו ביל נכנס לפעולה והעלה בתוכנית השקעות הצעה מרחיקת לכת . טלפון בכל חדר.אבל זה לא "הלך"לא עבר בתוכנית השקעות , היו לטלפון מתחרים רבים. ובאחד הדיונים נאמר" בקריאת בינים יש לנו בקיבוץ ארידור חדש! מי זוכר את ימי ארידור כשר האוצר של ישראל ?עברה עוד שנה והפעם הטלוויזיה נתנה עזרה רבה לטלפון,באותן התעלות שיש לחפור כדי להניח את הכבל לטלפון יוטמנו גם הכבלים של הטלוויזיה. בתוכנית השקעות 1981 נתקבלה החלטה טלפון בכל חדר ובשנת 1984תיזכר לטוב ,התחילו לחפור , הקיבוץ נחתך לאורך לרוחב ואלכסון .את הנוי לא ניתן להכיר,ועל פני "הנויניקם" ,לא להסתכל. הושלמה מערכת תת קרקעית ולא נודע כי בא אל קירבה.עברו עוד כ-4 שנים נקנתה מרכזיה משוכללת, וכולם יכולים לדבר מהבית  עם כולם. לכל העוסקים במלאכה להכנסת מערכת תקשורת מודרנית ,וחיבור לחדרים תודה ותודה רבה.

עברו שנים פלאי הטכניקה, לא עוצרים מלכת … הטלפון הסלולרי בידי.  כל שבהיישג ידו…ומדברים מכל מקום. לכל מקום.

מוטקה

 

.

 

 

אשר רון:עוד סיפור של דודי שמחה גראנייעוויטש ז"ל

דודי שמחה גראנייעוויטש ז"ל  , ודאי שמח היום  .  היום , יופיע באתר של גייזי עוד סיפור שכתב ביידיש ותורגם לעברית על ידי מאיר אבני מקיבוץ שמיר  .  שמחה ז"ל ומאיר  יבדלח"א  ישמחו אפילו  באם רק קורא אחד יקרא את הסיפור  . הם ודאי ישמחו גם  אם לא ימצא קורא ויסתפקו בכך  אם שמם יתנוסס בעיתון האינטרנטי החשוב והנכבד של הקרייתים  .  מאחר והם ודאי מכירים את הישראלי הנחפז תמיד ,  הרי שיעדיפו באם אצרף רק קטע קצר , וכך עשיתי  .   שמחה מת בישראל בהיותו בן כ"ט שנים . אני עדיין משתעשע בחלום שפעם אגיע לאוסטרוב מאזובייצק , לביתם של הוריו ( ביתם של סבתי וסבי ז"ל ) אשר ניספו בשואה  .

לא הרחק מאוסטרוב  מאזובייצק  , נמצאת טרבלינקה הידועה לשימצה . שם מצאו מותם מאות אלפי יהודים וכנראה שגם סבתי וסבי  . הגרמנים ימח שמם וזיכרם , ניסו לטשטש את המקום אבל דמם של כ  800000 יהודים ממשיך לזעוק משלשה בורות , שלשה קברי אחים  .  באותו בית  של משפחת גראנייעוויטש , בבויידעם  ,  יש ודאי עוד הרבה שירים וסיפורים שכתב  שמחה . מאיר  מקיבוץ שמיר אשר  גילו נע סביב התשעים ושתיים , מתחנן שאשלח לו עוד חומר לתירגום מיידיש  . אשר יקירי הוא אומר לי  , החומר שאתה שולח לי לתרגום , מציל אותי ומוסיף  לי  הרבה  שנים לחיים  . בעבר חלפתי על פני אוסטרוב מאזובייצק  אבל  לבויידעם  של שמחה לא הגעתי  . ואם לא  אגיע לאותו בויידעם  , הבטחתי לעצמי שלפחות  אגלה היכן הוא מקום קבורתו של שמחה  . לכשאמצא , אניח פרח ואספר לו הרבה דברים שלא ידע  . אספר לו שיש לנו מדינה ואין צורך בסרטיפיקט . אספר לו שהמלחמות בארץ ישראל הקטנה ובעולם הגדול אינן פוסקות  . ואספר לו שסיפרו  " בדימדומי  ערב  "   תורגם לעברית .  

לפני כשנה , אולי שנתיים  ( ואללה איך שהזמן רץ  ) ביקר אצלי זוג  . האישה קרייתית  והגבר חיפאי שהיה בהכשרה בקרייה  ויש לו הזכות להימנות על הקרייתים . מה שקישר בינינו בין  השאר, הוא אותו ספר זיכרון לקהילת אוסטרוב מאזובייצק שרובו כתוב ביידיש . האישה , מהבנות הראשונות של קריית חיים , לא נסגיר גילה אבל עברה אותי בעשר שנים וגם נראית עשר , שאלה לפתע  : ומה יהיה עם ספר הזיכרון , למי תעביר אותו , מי ישמור על הזיכרון ?  עכשיו , בכתיבת שורות אלה , אני עונה חלקית על שאלתך . כן , אני יודע שאת קוראת את עיתונו של גייזי ואפילו שלחת בעבר חומר לעיתון  .  מאחר ולא ביקשתי אישורך , לא אציין שמך ולא אסגיר  גילך . מסרי ד"ש חם לאריה ובריאות טובה לשניכם  

 

שבת שלום 

אשר רון / בחמוצקי

 

 

 

    מתוך   "  בדימדומי ערב  "

  

 "    המורה רצה לאמר דבר מה , אך ריבקינד תפס אותו   באמת ידו וביקשו שיניח לו לסיים . אל תתפלא לשמע דברי, אני בהחלט בן מלחמת העולם . כל פחדיה עברו עלי, כל שהדורות הקודמים , לא חלמו , ראיתי אני בעיניי הצעירות . אנשים מרוסקים , נכים , עיוורים , פצועים , ערים וכפרים עולים באש , אזורים שלמים שחרבו . את החיה שבאדם , הכל , הכל . אנו האנשים הצעירים קבלנו בירושה : עצבים , אנחנו עצבניים ונושמים עצבים .ההמולה של העיר הגדולה , צפירות בתי החרושת , טרטור האוטומובילים , אלה יכולים להרגיע אותנו . הירח שלך המלא , החי כפרזיט בשמים ומחכה שרומנטיקנים ישוררו עליו , אוהבים ישירו לו סרנדות , אינו מעניין אותנו הצעירים . אנו הצעירים , נמשכים לאורות הכרך כפרפרים הנמשכים לאור הפנס . המורה התאמץ להכניס משפט לנאומו הקולח של ריבקינד ואמר :העיר הגדולה היא אינה נוגעת לנו , אנו שוכחים אותה בגין חומות האבן הגבוהות . בשבילנו , הכפריים , היא לא קיימת . לעולם לא נחליף את חיי הכפר השלווים בכבישי אספלט ובחומות בטון . המורה    סיים דבריו בצחוק קולני .  ריבקינד לא נשאר חייב והמשיך : אנו חושבים לעתים שבכפר בחיק הטבע נמצא מרגוע , טעות , במנוחה אנו מוצאים אי שקט . "

 

מוטקה ברק : הדלקת נרות לכבוד שבת

Candels

 

יצאנו בשעת בוקר מוקדמת מסן דייגו,עלינו על כביש 5 פנינו צפונה. אחרי נסיעה ארוכה וממושכת.הגענו בשעה טובה אחר הצהרים לעיר רינו במדינת נבדה. בדרכינו נקלענו לסופת שלגים עזה  הכל לבן, הכביש השחור נעלם. בישראל הפס הצהוב מסמן את שולי הכביש ואילו כאן בחוכמה רבה הפס הצהוב באמצע הכביש . נוסעים על הפס הצהוב בדביקות רבה , לא רואים ממטר, כמו ששר אריק אינשטיין. התפללנו את תפילת הדרך למרות שאיננו מאמינים. יצאנו מסופת השלגים בשלום לכן באפשרותנו לספר את סיפורינו הבלתי יאומן. בפנקס רשומה הכתובת  אליה אנו מבקשים להגיע אל חברתנו נינה. שעת דימדומים השמש כאן שוקעת מהר. ויש לנו מעט מאד זמן למצוא את הכתובת לפני שחשכה תיפול עלינו.רינו עיר גדולה כחצי מיליון תושבים, אבל הכל כאן כל כך שקט בשעה זו של היום. אין את מי לשאול. נכנסנו לקיוסק להתרענן.  שתינו כוס קפה וקנינו את מפת העיר.בתקווה שנוכל לנווט אל הכתובת הרשומה בפנקס. ובינתיים פגש אותנו נער חמד שמתעניין  בזרים תועים ,ראה אותנו מתלבטים ומציע להביא אותנו אל הכתובת המבוקשת. ברור שהוא מצפה לטיפ .גם בלי עזרתו של הנער הנחמד היינו מוצאים את הכתובת .נינה חיכתה לנו  ליד הבית,התקבלנו במאור פנים,בהתרגשות רבה.עם הכנסנו לבית אנו שומעים,קול בצליל קצת מוזר ברוכים הבאים, ברוכים הבאים, באנגלית.תוכי, ציפור גדולה עומדת על אדן החלון היא שמדברת אלינו. נינה מסבירה  השכנים נסעו לחופש וקיבלנו את התוכי ל"ביבי סיטר" וכשהם חזרו מחופשתם התוכי מסרב לעזוב  ולשוב לבעליו  וכך נשאר אצלנו.לרשותנו חדר אורחים מרוהט טיפ טופ כל מה שצריך.אחרי מקלחת חמה ומרעננת המסלקת את עייפות היום .אנו מוזמנים לארוחת ערב.וכאן נכונה לנו הפתעה,נינה מוציאה מהארון זוג פמוטים,מצמידה נרות גדולים ולבנים ועורכת קבלת שבת.איזה יופי קבלת שבת בניכר.אני יושב ומתבונן בנרות הדולקים מסתכל על הפמוטים היפים,אומר למאירה בלחש" הפמוטים היפים האלה מוכרים לי,נחכה שהנרות יגמרו לדלוק ונסתכל בתחתית הפמוטים."בוצע את החלה מברך על הלחם בעברית, מרים כוס יין ומברך באנגלית , ארוחת ערב חגיגית,מיוחדת במינה . אנו פונים לשבת בסלון מתכננים את הטיול למחר,בוחרים בטיול טבע בלי חנויות! להקיף את לק תאו אגם גדול הסמוך לעיר,ולבקר במוזיאון המציג את האינדיאנים שחיו פה בעבר לפני כמאתיים שנה. ובינתיים הנרות דועכים, ובלי נימוס יתר אני מרים פמוט אחד וכן את השני,ולהפתעתי אני רואה את חתימת ידה של מאירה באופן ברור מ.ב. ואכן צדקתי אלו פמוטים שמאירה עשתה.בסיום כל מוצר שמאירה עושה היא נוהגת לחתום את החותמת המיוחדת שלה. דרך ארוכה עשו הפמוטים לכאן. חברים של נינה וניק שהיו בטיול בישראל, בקרו בגדות  קנו את הפמוטים הללו . ובהזדמנות מיוחדת נתנו אותם במתנה ,והרי הם כאן סובב עולם. "בדרך כלל אני מדליקה נרות בפמוטים אחרים" אומרת נינה אבל משום מה איזה יד נעלמה הביאה אותי להעמיד על השולחן את הפמוטים המיוחדים האלה,לכבודכם! אכן יד הגורל אשרי המאמין.  אחרי יום טיול מאד מעניין,סיימנו בביקור בקזינו שיש מהם הרבה בעיר רינו.לא הרווחנו ולא הפסדנו רק להתרשם ,מכונות המזל משקשקות האורות צבעוניים מנצנצים לא מבחינים בין יום ללילה והכל רועש  גואש, מכונות המזל לא מפסידות,שמנו דולר אחד במכונת "זכה במיליון" , הורדנו את ידית המכונה! לא זכינו. המסעדה בקזינו מבטיחה מכל טוב.נהננו מאד .

                                                                                  

נפרדנו לשלום ממארחינו הנהדרים. לפנינו דרך ארוכה  לסן דייגו מאירה ואני לא ידענו שזו תהיה פרידתנו האחרונה.  נינה לקתה במחלה ממארת, ונפטרה,בשנת ה-66 לחייה

יהי זכרה ברוך.

     מוטקה

Candels