העברה מynet.

היוצר והפזמונאי, מראשוני השחקנים שהעלו הצגות יחיד בישראל ("סתם יום של חול") הלך לעולמו. במרוצת השנים הוא שיחק בתיאטראות הקאמרי והבימה, הלחין שירים כמו "שיירת הרוכבים",‬ "עמק דותן" ו"האורקסטרה של ראשון", ובשנת 2005‬ זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חייו.

איש התיאטרון, המוזיקאי, היוצר והמלחין, חתן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, שמעון ישראלי, הלך לעולמו והוא בן 91. הלווייתו תתקיים ביום א' ב-14:00 בקיבוץ מבוא חמה.

ישראלי, שציין את יום הולדתו ה-91 בתחילת השבוע, נולד בשם שמעון פוססורסקי ב-1932 בוורשה שבפולין, בן זקונים אחרי חמישה ילדים. עם פלישת הנאצים לפולין בגיל תשע הצליח לברוח יחד עם משפחתו לעיירה סטולבצי, על גבול רוסיה-פולין, ומשם ברח לבדו למנסרה והצטרף לפרטיזנים, כשמשפחתו – הוריו ואחיו – נרצחו על ידי הנאצים.

בריאיון ל"ידיעות אחרונות" בשנת 2009 סיפר כיצד במשך חורף שלם הסתתר בתוך בור עמוק בשירותים מאולתרים. "חפרו בית שימוש בחוץ, ריפדו את הבור בקש ובנו עליו בודקה עם מושב והכול", אמר אז. "ישבתי שם מקופל. היו זורקים לי פנימה אוכל, מעילים להתכסות. מישהו זרק ספר תפילות עם עיפרון. ציירתי על כל השוליים עמוד תלייה עם דמות תלויה וצלב קרס. כשהוציאו אותי משם לקח לי שבועיים ליישר את הרגליים‭."‬

בשנת 1946 עלה לישראל בעליית הנוער ועברת את שם משפחתו לישראלי. הוא חי במשך שנה בכפר חיטים ואחרי שהגיעו בני זוג שהציגו את עצמם כדודיו, הוא עבר עימם לתל אביב, עבד בחנות ספרים ו"חלם על תיאטרון", לדבריו בריאיון ל"ידיעות אחרונות" משנת 2010. בצבא שירת בחוליית בידור להקת הכרמל, יחד עם חנה אהרוני ופולדי שצמן. בהמשך הוא שיחק בתיאטרון האוהל‭,‬ הבימה והקאמרי, כשהשתתף בהצגות "זעקי, ארץ אהובה" (1953), "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955) ו"הוא הלך בשדות" (1956). ב"הוא הלך בשדות" הכיר את אריק לביא וצבי בורודו, ויחד הם הקימו את ההרכב "שלושת המיתרים‭"‬ והופיעו בפריז. עם שובו הוא הצטרף ללהקת "בצל ירוק".

ישראלי היה מראשוני השחקנים של התיאטרון העירוני חיפה והשתתף בין היתר בהצגות "פרנק החמישי", "ימים של זהב", "בר כוכבא", "כנר על הגג" (שם גילם את טוביה בדרום אפריקה), "הן לא תקחוהו עימך", "ריצרד השלישי" ו"נשף מסיכות". בין ההצגות שביים בתיאטרון חיפה ניתן למנות את "חיפה, חיפה", "קרקס עירוני" ו"הרומן שלי עם ברכט".

שמעון ישראלי שר ברדיו , במסגרת שידורי "קול ישראל " , 1959. צילום : משה פרידן לע'מ.

בגיל 30, עת נולד בנו עופר, החל בכתיבת שירים ומונולוגים, שמהם יצר את הצגת היחיד הראשונה שלו – "סתם יום של חול‭."‬ ישראלי היה מראשוני השחקנים שהעלו הצגות יחיד בישראל ומראשוני הזמרים ששרו שירים שהלחינו בעצמם, בהם "שיירת הרוכבים", "עמק דותן" ו"האורקסטרה של ראשון", והיה הראשון לבצע פנינים כמו "השמלה הסגולה" (יחד עם אילנה רובינא‭,(‬ "ביתי אל מול גולן" ו"הלילה הולך בשדרות".‬‬ הוא הופיע באינספור מופעים מכל הסוגים, כתב תסריטים וספרים, ובשנת 2005‬ זכה כאמור בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

סרטו התיעודי, "המרתף", שבו לקח חלק לצד זהרירה חריפאי, חנה כהנא ודודי סמדר, זכה בשני פרסים במסגרת פסטיבל ברלין בשנת 1963. "בסרט 'המרתף',‬ העוסק בנושא השואה והנקמה, נפל דבר בחיי", אמר בריאיון מ-2010, "הוא שחרר אותי מכובד השואה שנשאתי הרבה שנים".

בין ההפקות בהן השתתף בעשורים האחרונים ניתן לציין את "סלטו מורטלה", "בדרך אל החתולים", "הדוד ואניה", "טייבלה והשד שלה" ו"האגם המוזהב". כמו כן, עשה גם מספר תפקידי קולנוע, כשבשנת 1999 שיחק בסרט "איש משטרה", ובשנת 2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל". בשנותיו האחרונות ישראלי הופיע בערבי זמר ברחבי הארץ.

שלכת

שמעון ישראלי
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

העברה מ"שירונט ".

עמוק, עמוק העצב בעיניים
עמוק, עמוק היין במרתף
הלילה את ליבי אקרע לשניים
לך ולגביע הנוטף

אל תשאלני מה
אל תשאלני איך
בני אדם נולדו לשתוק ולחייך
בני אדם נולדו לשכוח וללכת
כרוח הנושבת בשלכת

דולף, דולף הדלף
דולף ומייבב
עברו עלי שנות אלף
שנות אלף שבלב
זמר ליבי הלילה
היי, טירי טירי טיילה
נגן נא לעולם
הוי טירי טירילי טם

במרתפים הרוח מייבבת
במרתפים אין אור בחלונות
אבל אדם בוכה שם כמו ילד
אבל אדם חולם שם חלומות

אל תשאלני אן
אל תשאלני איך
גם אתה אינך יודע והולך
ודאי ישנו מקום
שבו עומדים מלכת
שבו יתום העץ גם משלכת

דולף, דולף הדלף…

אלי רביד, ליישי:

במלחמת העולם השנייה ,היצטרף הנער שמעון ישראלי לקבוצת פרטיזנים יהודים , ביניהם היה גם דודי יעקב ישה אסטרחן. בהגיעו ארצה לביתנו בקריית חיים , סיפר לי דודי גם על כך. לימים , בהיותנו בהכשרה בקבוץ משמר דוד , פגשתי לראשונה את שמעון ישראלי בעת החזרות ש "להקת בצל ירוק " ערכה בקבוץ . מאז וגם בפגישות מזדמנות נוספות , במהלך השנים שוחחנו גם על כך. מאז הצגת היחיד הנהדרת שלו " סתם יום של חול " שראיתי בקומת המרתף של ה"קאמרי " בבניין " קולנוע מוגרבי " בתל אביב { שנת 1958} ועד לשנים אלה, ליוויתי את הופעותיו המגוונות, חלקן פורצות דרך בתחום אומנות הבמה. האזנתי רבות לסיפוריו ולשיריו המיוחדים בתוכנם , בלחן נהדר ובביצוע קפדן ומיוחד. שמעון ישראלי היה אדם מוכשר מאד , רב גווני ,נבון ,מצחיק-עצוב וצנוע . מרבית שנותיו היה תושב חיפה. מטובי האומנים והיוצרים בארצנו הכואבת והאהובה. יהי זכרו ברוך.

העברה מאתר " היסטוריה במבט אחר " , 17.12.23. 

ביום שישי 15.12.23 הלך לעולמו אחד מענקי הבידור בארץ. זמר ושחקן אגדי, חלוץ בתחומו – שמעון ישראלי – שאחראי לאחד מהשירים היפים והאופטימיים ביותר בשפה העברית:

סְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל

עִם בֹּקֶר כָּחֹל,

בְּלִי חַג וּמָחוֹל,

בְּלִי חֲצוֹצְרוֹת וָתֹף.

כְּלוּם לֹא קָרָה,

אֲבָל נַעֲרָה

חִיְּכָה, בְּעָבְרָהּ

פֶּרַח לִקְטֹף

שָׁם, עַל הַחוֹף.

כשהגיעו ארצה, הוא ואחותו, היו שניהם היחידים ממשפחתם ששרדו את זוועות השואה. שימק פוססורסקי בחר לו שם משפחה חדש – ישראלי – לזכר אביו ישראל שלא זכה לעלות לארץ ונרצח בפולין. 4 שנים לאחר שעלה לישראל כנער פולני, כבר שר בעברית כשמעון ישראלי, חייל בלהקה צבאית.

יוֹם רָגִיל, עִם אוֹר וָגִיל פְּשׁוּטִים כְּפַת שֶׁל לֶחֶם,

יוֹם נָשׁוּק בִּסְאוֹן הַשּׁוּק וְגַעַשׁ הַמִּדְרֶכֶת,

יוֹם גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא

עַד גַּגּוֹת חַבְלֵי כְּבִיסָה

וּמְחֻסְפָּס כְּאַסְפַלְט שֶׁבַּכְּבִישִׁים.

אַךְ מוּזָר אֵיךְ יוֹם כָּזֶה

מִתְפַּעֵם לוֹ בַּחֲזֵה

וּמִתְנוֹצֵץ בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים.

סימן ההיכר של ישראלי היה קול הבס הרועם והמרשים שלו, קול שריתק את שומעיו גם כשהלם בהם וגם כשליטף את אוזנם ועבר לשירת בריטון נעימה.

סְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל

עִם בֹּקֶר כָּחֹל,

בְּלִי חַג וּמָחוֹל,

יוֹם בֵּין יָמִים שָׁוִים.

אוֹר לֹא גָּבַר,

אֲבָל בְּפַרְבָּר

עָבַר הַדַּוָּר

עִם מִכְתָּבִים

לָאוֹהֲבִים.

ישראלי היה פורץ דרך, אמיץ וחדשן. הוא היה הראשון שעלה לבמה במסגרת "ערב יחיד" והזמר הראשון שהלחין לעצמו את שיריו. הוא שיחק, שר, ביים וכתב – לו ולאחרים. בין אם כתב את "שיירת הרוכבים" לדודאים, או תסריט לסרט קולנוע, בין אם שיחק בתיאטרון או על המסכים, הוא עשה מה שקרוב לליבו – גם אם נחל כישלון.

יוֹם עָמָל מֵרְצִיף נָמָל עַד אֲרֻבּוֹת חֲרֹשֶׁת,

יוֹם בָּהִיר מִקְּצוֹת הָעִיר וְעַד מִכְרוֹת נְחֹשֶׁת,

יוֹם שֶׁל אֹשֶׁר עַד דְּמָעוֹת

עַל לְחַיֵּי הָאִמָּהוֹת

הַמְּפַזְּמוֹת בְּגַנִּים שִׁירֵי חִבָּה.

כִּי עֲדַיִן קַיָּמִים

בָּעוֹלָם הַזֶּה יָמִים

שֶׁצּוֹחֲקִים בָּם, פָּשׁוּט לְלֹא סִבָּה.

ההשראה ל"סתם יום של חול" הגיעה אליו כששהה בפריז. המעבר מהתרבות הנלחמת והמגוייסת בישראל לאווירה הפריזאית השמחה ונטולת הדאגות, גרמה לו להתמסר לתחושה הזו, של הנאה מיופיים הפשוט של החיים. לצד המנגינה שהתנגנה במוחו, צץ לו גם משפט שסיכם עבורו את החוויה המרנינה בפריז: "סתם יום רגיל, עם אושר וגיל". כשחזר ארצה, ביקש מחברו המשורר יוסי גמזו לכתוב מילים למנגינה העליזה, והוא שינה את הנוסח ל"סתם יום של חול, עם בוקר כחול".

ביום שישי ה-15 בדצמבר הלך שמעון ישראלי לעולמו. הוא היה בן 91.

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבות של בן שלו על שמעון ישראלי, שהתפרסמו ב"הארץ".

.