לזכר רס'ן צבי אומשוויף ז'ל בן ברנרד, אחיו של מורנו האהוב דולק אומשווייף -עמישב ז'ל.

העברה מ" ילדים בשואה -מיזם תיעוד."

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בישראל.

בשואה

מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.

תקומה

ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה.

צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.

בשחקים

התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס לטיסה טס על מטוסי סטירמן, הרווארד ומטאור, בקא"מ טס על אורגן. את רב שירותו הצבאי עשה בטיסה על מטוסי הסופר-מיסטר BD בטייסת 105. היה מראשוני הטייסים שנשלחו לצרפת ללמוד את המטוס. את רב שנותיו כאיש מילואים עשה בטייסת זו. השתתף בלחימה במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור. בשנים 1974 עד 1985 שירת במילואים כמדריך בביה"ס לטיסה בבסיס חיל האוויר חצרים.

לאחר השחרור

ב-1964 הצטרף לחברת ארקיע כטייס שם עבד עד 1966. ב-1967 התקבל לחברת אל-על כקצין ראשון ומ-1974 כקברניט במטוסי בואינג 707, בהמשך במטוסי 747, 767 ו-757. פרש לגמלאות בספטמבר 2002. עסק בספורט, ריצה ובעיקר במשחקי טניס ושמע הרצאות. ביוני 2005 חלה במחלה קשה ממנה נפטר ב-26/8/2005

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *