13 שנה לאחר שפרש: הפרופסור מהטכניון ממשיך לגרוף פרסים. העברה מ" כל בו חיפה והקריות ".מאת חגית הורנשטיין.
פרופסור אמריטוס יצחק עציון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרש לגמלאות ב-2010, אך כמי שהקדיש את חייו למדע, התארים ממשיכים לרדוף אותו. השבוע דירג אותו הארגון העולמי sience.com במקום ה-242 בעולם ובמקום הראשון בישראל בתחום ה-Mechanical and Aerospace Engineering
פורסם בתאריך: 8.6.23 15:52
לפני 13 שנים פרש לגמלאות פרופסור אמריטוס יצחק עציון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אך כמי שהקדיש את חייו למדע, התארים ממשיכים לרדוף אותו. השבוע הוא התבשר כי הארגון העולמי sience.com דירג אותו ואת תחום התמחותו – Mechanical and Aerospace Engineering – במקום ה-242 בעולם ובמקום הראשון בישראל.
בכל שנה מדרג הארגון גופים כמו אוניברסיטאות, מוסדות אקדמיים וכנסים על ביצועיהם, ובאופן דומה מדרג מדענים מדיסציפלינות שונות על מצוינות.
פרופ' עציון הוא מומחה בעל שם עולמי בטריבולוגיה – תורת החיכוך. זהו ענף מדעי וטכנולוגי שחוקר את החיכוך, את הסיכה ואת השחיקה בין משטחים, והשלכותיו משתרעות על פני מגוון עצום של תחומים. על פועלו הוא זכה בפרסים רבים של חדשנות, ניהול יצירתי בטכנולוגיה ומחקר. אל אלו מצטרפת זכייתו בשנת 2021 במדליית זהב בינלאומית על שם ג'יימס וואט – מאותות הכבוד היוקרתיים בעולם בתחום הנדסת המכונות – והיה לישראלי הראשון בהיסטוריה שזכה בהכרה בינלאומית על הישגיו בתחום הנדסת המכונות ועל יכולתו ליישם את המדע לקידום הנדסת מכונות.
את רוב התארים האקדמיים שלו עשה פרופ' עציון בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון, לפני שלימדו בה גם חלל. את עבודת הפוסט דוקטורט שלו הוא עשה בשנת 1973 בסוכנות החלל האמריקאית NASA, ולאחר קבלת התואר הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות. במהלך הקריירה שלו וגם לאחר פרישתו המשיך פרופ' עציון לעסוק במחקר והנחה כ-60 משתלמים לתארים שונים, חלקם סטודנטים מסין.
הוא הקים שלוש חברות סטארט אפ, שאחת מהן מכרה לפני שנים אחדות רישיון לחברת פארמה הודית ענקית לטיפול בכאבי מפרקים עקב שחיקה של סחוס והתחייבה לקבל אישור של ה-FDA שיאפשר להפיץ את שיטת הטיפול הזו לציבור הרחב. כיום נמצאת החברה בשלב מתקדם של הניסויים הסופיים, כך שיש סיכוי שבקרוב תקבל השיטה הזו אישור.
בחודש אוגוסט הקרוב יחגוג פרופ' עציון את יום הולדתו ה-81, וכשהוא לא עוסק במחקר הוא משתתף קבוע בפעילויות היומיות בדור כרמל – מתחם דיור מוגן בנוה שאנן, שם הוא מתגורר בגפו.
פרופ' עציון, איך מתחברים אווירונאוטיקה, חלל וטריבולוגיה?
"במהלך הקריירה יצאתי מהטכניון לשנה כדי לעבוד בתעשייה והתקבלתי לוולקן הנדסה, שם התוודעתי לפרויקט שבוצע בזמנו בטכניון בנושא של רחפות בחקלאות לצורך טיפול בהוצאת אשכולות של בננות מהמטעים. באותו זמן היה קורס בטכניון שאותו לימד פרופסור חדש שהתקבל לפקולטה להנדסה אווירונאוטית בתחום של סיכה הידרודינמית. בקורס הזה הוא דיבר על מיסבי גז, והחלטתי לעשות את הדוקטורט אצלו. הוא היה מדען מפורסם מאוד, והייתי הסטודנט הראשון והאחרון שלו לדוקטורט בטכניון כי אחרי שסיימתי הוא חזר לארצות הברית. כך התחלתי קריירה מדעית בתחום הטריבולוגיה".
ואז הגעת לפיתוח סטארט אפ על שחיקת סחוסים.
"קרו לי כל מיני דברים בחיים. באחד מהן הגעתי עם בתי לביקורת בבית החולים הדסה בירושלים לאחר שנתפס לה מפרק הלסת, ושם הצליחו לשחרר לה את המפרק. כשהגענו לביקורת אחרי חודש ביקשתי מהרופאה שביצעה את השחרור להסביר לי מה היא עשתה. אמרתי לה שאני חושב שאני מבין למה המפרק השתחרר, וזה סקרן אותה מאוד. כדי לקצר את הסיפור, היא הפנתה אלי פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה העברית שהיה לו רעיון להקטין שחיקה של סחוסים במפרקים, שזו מחלה נפוצה בכל העולם. כתוצאה מהמחקר הזה הוקמה חברת הסטארט אפ. הטכניון, האוניברסיטה העברית והדסה שותפים ובעלי מניות בחברה. יש הסדר יפה עם הטכניון, וכנראה שגם עם המוסדות האחרים, ולפיו כשמגיעים תמלוגים כתוצאה מפטנט – ורשמנו את זה כפטנט – המוסדות מתחלקים עם הממציאים. זו כמובן היתה פריצת דרך. עשיתי עוד כמה פריצות דרך בתחום של הפחתת חיכוך וחיסכון באנרגיה, שכתוצאה מההישגים האלו קיבלתי את מדליית הזהב. פרסמתי הרבה מאוד מאמרים מדעיים שגם צוטטו במספרים גדולים מאוד, וזה מה שגרם לדירוג הזה של מנהיג בקהילה המדעית בתחום של הנדסת מכונות ואווירונאוטיקה".
מתי אתה מתכוון לנוח?
"הגעתי לדור כרמל בפברואר 2022, ומאותו יום אני ממש מאושר. אני לא מרגיש עייפות ולא מתכוון להאט את הקצב".