Когда я на почте служил ямщиком
. כשהייתי רכב של הדואר .
מלים: פולנית – לודביג קונדראטוביץ'.
תרגום לרוסית – לאוניד טרפולב. עיבוד לשיר זמר – לא ידוע.
לחן: לא ידוע. (אולי פריגוז'י?).
עברית: גרימי, 10.2017.
https://www.youtube.com/watch?v=ozjncOMDnFg ויאצ'סלב מוצ'ארדו
https://www.youtube.com/watch?v=EjR_yf8k4EI ואדים קוזין
תחילתו של השיר במעשה שקרה בתחילת המאה התשע-עשרה, לפרש בלרוסי שעבד בקו הדאר סט. פטרסבורג-ורשה באזור מינסק. באותה תקופה לא השתמש שרות הדאר הפולני בעגלות להעברת הדאר. השרות היה במתכונת בת אלפי השנים, 'מרוץ שליחים של פרשים', כאשר כל פרש מסיע בדהרה את שק הדאר בין שתי תחנות קבועות ומחליף בדרך כמה סוסים.
בשנת 1844, פרסם המשורר לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862. שם עט – 'ולדיסלב סירוקומלה') את השיר (בשפה הפולנית) Pocztylion, 'איש הדואר'. (היה זה שירו הראשון). בשיר הוא מעלה את סיפור המעשה. בשנת 1868, תורגם השיר לרוסית בידי לאוניד טְרֶפוֹלֶב. משום מה הוא קרא לשירו ямщик (רַכָּב) שעה שמדובר היה בפרש.
שיר הזמר שלנו, נכתב אי-אז במפנה המאות (התשע עשרה והעשרים) כאשר מעבד אלמוני עיבד את שירו של טרפולב, תוך שהוא מקצר אותו בהרבה. מרוב קיצור, החמיץ המעבד את הפואנטה. בשיר המעובד, הַפּרש מוצא את גופת אהובתו בצד הדרך. בשיר המקורי, הוא שומע ב'הלוך' קריאה לעזרה אך מתעלם ונותן עדיפות למסירת החבילה שנשא, במחשבה שיעזור בדרכו חזרה. בדרך חזרה, הוא כבר מוצא גופה. תרגום (גוגל משופר) לאנגלית של השיר המקורי של טרפולב, תוכלו לקרוא מתחת לתרגום העברי. השיר הוקלט פעמים אחדות בראשית המאה העשרים והוא שיר חי עד היום.
באשר ללחן; על התקליט של נינה דולקביץ', מיוחס הלחן ליאקוב פריגוז'י, אך רוב המקורות מיחסים את הלחן ל 'לא ידוע' או 'עממי'. כנראה שפריגוז'י היה המעבד. למנגינה זו נכתב בפולין בימי מלחמה"ע השניה שיר ביידיש הקורא למאבק – 'שטיי אויף צו דעם קאמפף'. השיר תורגם לעברית בידי אפרים דרור בשם 'הֵרוֹמוּ לקרב' אך אין עדות שהושר.
לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862). עורך דין, עיתונאי, משורר, מחזאי, מתרגם – ומהפכן. היה בעל זהות לאומית מורכבת. פולין ליטא ובלרוס מיחסות אותו לתרבותן (כל אחת לחוד). בהלויתו בוילנה השתתפו 12000 איש.
לאוניד טְרֶפוֹלֶב (1839-1905). עתונאי, עורך, היסטוריון (של אזור יארוסלאבל ), משורר, סאטיריקון, סופר ומתרגם מלשונות אירופיות אחדות. גם 'דובינושקה' המוכר לנו, הוא משלו.
יאקוב פְּריגוֹז'י (1840-1920). פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח. ניצח על כמה מקהלות רוסיות וצועניות, להן עיבד שירי עם ורומנסות. הלחין למעלה מ 200 שירים שלא מעטים מהם היו עיבודים של אלמנטים מוסיקליים ש'שאל' ממלחינים שונים. כמה ממנגינותיו הגיעו גם אלינו כמו למשל 'מרוסיה הורעלה' ('יש נפט של עירק').
אִי-אָז כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדוֹאָר פָּרָשׁ
הָיִיתִי צָעִיר וְרַב כּוֹחַ,
בִּכְפָר מִכְּפָרִים לִי הָיְתָה נַעֲרָה
אָהַבְתִי עֲדֵי אֵין מָנוֹחַ.
תְחִילָה נִדְמְתָה לִי כְּנֵזֶר מוּשְׁלָם
אַחַר קְצָת שֵׂרְכָה אֶת רַגְלֶיהָ,
בְּכָל מַסְלוּלַי, כֵּן, בְּכָל מִשְׁעוֹלַי
הָיִיתִי שׁוֹמֵר זְמָן אֵלֶיהָ.
אָהַבְתִי אוֹתָה וְלִבִּי מְיוּסָר
אוֹהֵב אַךְ הַנֶפֶשׁ אוּכָּלָה,
עַד יוֹם הַמְנַהֵל חֲבִילָה לִי מָסַר –
מַהֵר טוּס כְּכָל שֶׁתוּכָלָה.
קָפַצְתִי חִישׁ קַל עַל סוּסִי הָאָהוּב
דוֹהֵר בַּשָׂדֶה מוּל הָרוּחַ,
מַכֶּה בְּחָזִי לְבָבִי הָדָאוּב
הֵן לֹא רְאִיתִיהָ שָׁבוּעַ.
הָבֵן לֹא אָבִין, מִסִיבָּה כָּלְשֶׁהִי
בְּרוּחַ סוֹעָה וְצוֹרַחַת,
סוּסִי אֶת הַקֶצֶב הֵאִיט וְהֵאִיט
מַבִּיט הוּא הַצִידָה בְּפַחַד.
לִבִּי אָז הָלַם כְּמוֹ הִתִיר אֶת כְּבָלָיו
מַבִּיט בִּדְרִיכוּת וּבְפַחַד,
קָפַצְתִי לָאָרֶץ מֵעַל הָאוּכָּף –
גוּפָה לֹא רָחוֹק שָׁם מוּנַחַת.
רָקְדוּ פְתוֹתֵי שֶׁלֶג רִקוּד מְטוֹרָף
הָרוּחַ אוֹתָם מְסַחְרֶרֶת,
פִּלָסְתִי לִי דֶרֶךְ בַּשֶׁלֶג הָעָב
הַכְּפוֹר בָּא אֶל פְּנִים הָאַדֶרֶת.
עוֹטָה כְּסוּת שֶׁל שֶׁלֶג רָאִיתִי אוֹתָה
עֵינֶיהָ חוּמוֹת, עָצוּמוֹת הֵן,
מִזְגוּ נָא עוֹד יַיִן, מִזְגוּ רַבּוֹתָי
גָרְשׁוּ מֵהָרֹאשׁ אֶת הַשֶׁתֶן.
שירו של לאונידטרפולב, מתורגם לאנגלית בתרגום 'גוגל טרנסלייט' (משופר)
We drink, have fun, and you, unsociable,
You sit like a slave in a gate
And we will reward you with a glass and a pipe,
When we tell the grief.