היפהפיה הנרדמת
שבקושי נושמת ,
נחבאת לה אל קפל חולות.
יש לה ים , אין הרים
את שמה לא מזכירים ,
במפות היפות , הגדולות.
אולי טוב שכך ,
כמו עמק נשכח
תלבלב חבויה מעין כל.
לטופת יד אוהב
רחוקה מאוייב
נעזבה לנפשה שם בחול.
ארור הזוכר המשכיח חגה .
ארור המלבין את פניה.
ברוכים אוהביה הזוכרים בערגה
כל עוד חי לה אחרון בניה.
נילי דיסקין