אתמול התקשר אלי הדר מיארה,בנה של נגה מיארה /אלפרשטיין , {בת הקריה ,הייתה בקבוצת קוממיות התנועה המאוחדת חניכה של גייזי. גרה ברחוב ג' 109-היום הגדוד העברי . בתו של משה אלפרשטיין – הדר ,הנכד ,קרא באתר שלנו את שכתבתי אודות סבו , היה מאד נרגש וביקש שאשוחח עם אימו ואספר לה את הידוע לי .. ואכן,נגה התקשרה אלי ,ספרתי אודות תרומת הדם שאביה משה תרם לאימי וכן הן פעולתו האמיצה בירושלים ,כשהגן בחירוף נפש על היהודים מפני הפורעים הערבים,
וכך מצאתי עצמי בשיחה מאד נעימה מספר לנגה על בית אביה…..כאילו היה זה אך אתמול בבקר…..
שנה טובה ומבורכת
ליישי.
קטע ארכיון בו מספר יאיר מירז (מיזריצקי) על אביו ועל חברו משה אלפרשטיין (מישה)
"מאורעות" 1929 . כחבר ה"הגנה" נשלח אבא עם כ 15 מחבריו להגן על אחת השכונות החרדיות הגובלת בעיר העתיקה. הציוד הקרבי היה מקלות ואקדח מחתרתי אחד . האקדח ניתן לאבא שנחשב אדם אחראי , רציני וממושמע .
מול קומץ המגינים עלה , בסימטא צרה , המון משולהב של מאות ערבים , מניפים שבריות , נבוטים ושואגים : "איטבח אל יהוד"… אבא ידע שאם ההמון יוצא מהסימטא ומתפזר בין בתי השכונה – חברי ה"הגנה" הם טיפה בים . עשרות לפחות יפצעו ויהרגו . סכוי רב שחברי ה"הגנה" יהיו הראשונים . בהגיון פשוט הבין שהדרך היחידה לעצור את ההמון , היא לירות בו בעודו בסימטא , לפצוע לפחות את המנהיגים והמסיתים שבראש ההמון. בעיה מוסרית : אבא לא הצליח לשכנע עצמו לירות בבני אדם שברגע זה , עדיין לא פגעו באיש. אבא מתלבט ומתייסר . ההמון כבר במרחק 20-30 מטר מהכניסה לשכונה היהודית . לפתע ניגש אלפרשטיין לאבא , חטף את האקדח , התקדם בגוו זקוף מול ראשוני הפורעים וממרחק של כ 5 מטר הוריק בהם את כל המחסנית . איני יודע כמה נפגעו מהכדורים , ברור שרבים נרמסו כשהתחילה המנוסה לאחור . השכונה ניצלה .
ה"הגנה" הבריחה את מישה ללבנון. בית המשפט המנדטורי דן אותו לתליה . שנה-שנתיים לאחר מכן פוגש אבא את מישה ברחוב: השתגעת !? הרי יש פסק דין מוות על ראשך ! איני יכול לחיות מחוץ לארץ ישראל !! עונה מישהאלפרשטיין . איני יודע איך ומתי , הצליחה ה"הגנה" להשיג עבורו חנינה . כנראה בימי "המרד הערבי" בשנים 1936-9 .
מאורעות 1929 בתודעה הלאומית הישראלית הם , בראש ובראשונה , ובצדק , השחיטה וחורבן קהילת חברון היהודית בת מאות השנים . פחות מזכירים את המושבה "מוצא" ,רצח משפחת מקלף (ממנה שרד ילד קטן שהתחבא מתחת למיטה – לימים רב-אלוף מרדכי מקלף ) . בכלל לא מזכירים את הצלת השכונה הירושלמית .
אולי הגיע הזמן לספר גם הסיפור הזה
יאיר