ישראל חוגגת 63 שנה לעצמאותה.
כבר כמה ימים
אני מחפש ולא אבוש
איזו מתנה מביאים
לבת שישים ושלוש?
ואתה נמצא בהמתנה
וחושב על מתנה
ואתה ממשיך את
החנויות לחרוש
ומחליט שתקנה לה
משהו ללבוש.
ובגלל גילה המתקדם
תרצה לקנות לה
משהו מחמם
משהו מועיל
אולי איזה סוג
מסוים של מעיל.
ואתה שולח אותו
אליה באהבה
אך מיד מקבל אותו בחזרה
עם פתק מצורף האומר
"יש לי ארון מלא במעילים
גם קצרים וגם ארוכים
ועכשיו אני לובשת את מה
שחזר לאופנה על בטוח
זהו מעיל הרוח"
על החתום
בשם בעלת השמחה – ישראל
כל עובדי אלתא ורפא"ל.
ואתה מרגיש בלי משים
שיצאה לך הרוח מהמפרשים.
ואז אתה נזכר
שבעלת השמחה
היא בעצם חד הורית
ואתה חייב למצוא לה
מתנה מקורית
משהו מיוחד
משהו פגז
ושולח לה הביתה
בלון של גז.
שהיא תוכל בעזרתו
להרתיח לה קפה
והבלון מיוחד
ובעיצוב יפה
ואתה בטוח שהפעם
יש לשכרך יבול
ופגעת במתנה בול.
אך במהירות הבזק
נשלח מבעלת השמחה
אליך מבזק
שכתוב בו כך
"הגז ששלחת לא נצרך
קבלתי כבר מתנה כזאת
מתשובה יצחק
והוא נשלח אלי
בשקט ובלי בלאגן
ושתדע שהגז שנשלח
הוא מתוצרת כחול לבן"
ואני הרגשתי
בלי הגזמה
איך גז-ה לי המתנה.
ושוב אני בהמתנה
מחפש לה מתנה
ואז צץ לי
משהו רעיוני
משהו גאוני.
היות וחלק ממשפחתה
שומרי מצוות ואמונה
היא צריכה להראות
מכובדת ואמינה
ולכן במפגשים איתם
היא חייבת על הראש
כיפה מיוחדת לחבוש.
ואז שלחתי לה
בתוך ארגז
כיפה מיוחדת
עשויה מפז
והייתי בטוח
שהפעם אקבל ממנה
תודה גדולה עם נשיקה
אך ממש באותו הרגע
נשמעה נקישה
ומיד זה שינה לי
את ההרגשה
וחשתי מאוכזב
שמצאתי את הכיפה
מונחת בארגז.
וכרגיל, פתק מצורף
האומר כך,
"לידידי האהוד
שתי כיפות מיוחדות
קיבלתי כבר מאהוד
והיות ואסור לי
לקבל מתנות לפי החוק
כי אני בשלטון,
העברתי את הכיפות
לבאר שבע ואשקלון
ובקרוב אקבל
עוד מספר כיפות
שיתנו את הטון
ואחלק אותם
לפי צרכי הביטחון.
ושקראתי כל זאת
הרגשתי בעיני דמעה
כאילו שעשו לי
כיפה אדומה.
ואז, הבנתי שאני בבעיה
למצוא עבור ארצי
סוג מיוחד של מתנה
שלה היא בהחלט
כל כך ראויה.
שברתי את הראש
ונתתי למחשבותיי דרור
ופתאום שמעתי
נקישה של מקור
פתחתי את הדלת לרווחה
ומולי ניצבה יונה צחורה
והיא ניצבה לפני
ללא מחסום וחיץ
ובמקורה
עלה של זית
ובתוכו מילה אחת
כתובה כבתוך חלום
זוהי המילה הקסומה
האומרת – שלום.
ומיד נפל לי האסימון
ושלחתי לבעלת השמחה
את היונה הצחורה כמתנה
וקבלתי ממנה
עם הרבה הבנה קשובה
את זאת התשובה.
"הפעם אני עליך
לא אצרח ולא אכעס
כי שלחת לי משהו
שהוא מאד מבוקש
ואני נשבעת בחיי
שבכול שישים ושלוש שנותיי
אני מחפשת אותו
תוך מאמץ ובכל כוחי
כי עבורי השלום
הוא פשוט הכרחי.
זהו צעד
שיקפיץ אותי
לגובה של מנוף
עם הרבה תקווה
והרבה מעוף
וכשהוא יבוא
זה יהיה בעיתו
כנאמר בפסוק
"איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
ואם זה יצליח
והמעצמות ירצו
נוכל לשלוח
את השלום גם ליצוא
והוא ישמש כמנוף
עבור כולם
כי השלום מבוקש בכל העולם.
ובעלת השמחה
לקראת סוף הברכה
מבקשת ממני
עוד מאמץ והערכה
לזרז ולממש
את זאת התקווה.
"ויש לי אליך בקשה
כך היא כותבת
שאתה עליה
במהירות תגיב
ותשלח את היונה
גם לשכנינו מסביב
ואז נוכל לשיר יחדיו
עמנו ועמיהם
"הבאנו שלום עליכם".
ואם מאיזה סיבה
השלום חס וחלילה יתעכב
או שאת היונה יתקוף עורב
אני מרשה לך
לקראת יום הולדתי הבאה
לשלוח לי שוב
יונה צחורה".
קיפלתי את הפתק
והצמדתי אותו ללב
כי זאת ארצי
ואותה אני אוהב.
אני רוצה שתישארי לנצח
יוצרת, דינאמית, תוססת,
ששום דבר לא מפספסת.
ועם יוזמה שלא מתאחרת
יוזמה שדורשת להחליט
להחזיר עכשיו הביתה
את גלעד שליט.
כי גלעד ואנחנו יודעים
שאת מתנה מובחרת
כי אין לנו אחרת
ואנו מתפללים לשלומך
ומוחאים לך כפיים
ארצי היקרה
ארץ ציון ירושלים.
חג עצמאות שמח
כתב יוסי וולך