|
ברכה מנילי דיסקין -לשנת תשע"א |
|
לגייזי וליעל, ולכל הגולשים, ממני
יש נחמה בזמן החולף למרות שאי אפשר לבלף הוא מוחה את השמחות והצרות גם יחד את ההנאות, אבל, גם את הפחד אנחנו מתבגרים. אולי מזדקנים. והן תמיד עוד כאן. הנחמות, והשנים. זה רק בראש שלנו. רק אנחנו קובעים מה כף לנו, ומה – לא נעים איך, באיזה מצב-רוח נמתין לבאות ומה חצי הכוס שנבחר לראות. שתהיה לכולנו שנה נהדרת שהחיים יעברו יותר לאט. לא כמו סרט. שנבחר נכון. רק אורות ולא צללים, שנמצה כל רגע . כן, אנחנו יכולים שנראה פרחים, ונשמע שירים שנשמח במה שיש – עד מאה ועשרים נילי דיסקין-טדניר |