מָשָה מִנִּבְכֵי חֶלְשוֹנוֹ
פרק ל' מאת
מָחוֹב
מנדט
המילה "מנדט" יובאה לשפתנו משפות אירופה, כמונח של התחיבות הכרוכה בקבלת סמכות בתחום מוגדר.
כך נכנס מונח זה כשם לשלטון זמני של מעצמת על, על מדינה שטרם הבשילה לקבלת עצמאות, כמו ממשלת בריטניה בארצנו לפני הקמת המדינה.
למונח זה נזקקו להגדרת התחיבות זמנית אישית תחומה במקום ובזמן. למשל
"הוא קבל על עצמו את המנדט לשיפוץ ושימור האתר העתיק"
כחובה תחומה במקום ובזמן, הפכה גם לשם, של הנציגים הנבחרים למוסד כל שהוא בו הם אמורים למלא את חובתם. כך החלו המפלגות לספור בכמה מנדטים
הם זכו במוסד המסויים.
מכיוון שמדובר על מתן סמכות לנבחר לשם מילוי חובה, אני מציע לקרוא לו במונח מהשורש בגזרת ע"ו "חוב" – "חבתי – חב – נחוב". כך ייקרא מנדט במוסד כלשהו "מחוב" ביחיד "מחובים" ברבים. על משקל טוס-מטוס; שוט-משוט וכו'
למשל: "המפלגה שבשלטון השיגה בבחירות רק חלק קטן של המחובים". או
"ראש העיר לא השיג בבחירות די מחובים ויאלץ להקים קואליציה עם המפלגה היריבה.