היציאה/הכניסה מ/אל לבנוןהכניסה ללבנון 2024, הזכירה לי את הכניסה ללבנון 1982 שהזכירה לי את היציאה מלבנון 2000. הכפר בלידה, שבלבנון, ממש אל מול קיבוצי, יפתח, ספג כנראה מכה קשה. נזכרתי איך כשהיינו ילדים, לא היתה גדר גבול וטיילנו אליו. עוד נזכרתי איך במהלך שלום הגליל, יזמתי הקמת להקת נוער של ילדים מלבנון ומישראל. יחד עם ידידי המוסיקאי ג'ורג' יוסוף סמעאן מגוש חלב, ניהלנו חזרות תחת מטחי קטיושות, ושרנו בעברית ובערבית. בחרתי להביא סרטון קצר מלפני 25 שנים, שברקע שלו מתנגן שיר שנתן לנו יוני רועה, ושהקלטנו באולפן של אריאל זילבר שביתו היה ממש ליד הגדר הטובה, ממנה באו הנערים הלבנונים לחזרות. בסרטון נראים מפקד אוגדת הקישור לדרום לבנון, תא"ל בני גנץ, אלוף פיקוד הצפון גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז וראש הממשלה אהוד ברק. לצד המוסיקאים יוני רועה ואריאל זילבר, שנתנו לנו מיצירותיהם, מצולם גם דויד ברוזה שסייע לנו. בין השאר נראית הופעה שלנו בטקס יום השנה הרביעי לרצח רבין בפני 80,000 איש, אחת מאורחינו היתה לאה רבין. את השיר, "שנהיה", כתב יוני רועה והוא נשמע כמו סיסמא עכשוית של תקוה לימים טובים יותר: "שנהיה הרבה יתר ביחד, שנהיה יותר קרוב, שנהיה יותר לאהוב, שנהיה תקווה שמנצחת, שנהיה יותר לתת, שנהיה יותר אמת, שנהיה תפילה אחת נשלחת".
