לקוראי האתר שלום.

לראשונה מתפרסמים כל החומרים באתר בפרק " מה חדש " והם נותרים במדור זה שבועיים מיום הפרסום. לאחר מכן , החומרים נשמרים באתר על פי הקטגוריות השונות הרשומות אנכית משמאל לדף זה.

שלבי המעבר מהאתר הנוכחי אל האתר הישן: בסרגל העליון {ברקע הכחול } במסך זה , הפעלה { לחיצה }" לאתר הישן ". ההפעלה { לחיצה } על כותרת זו תעביר אתכם אל האתר הישן , בו חומרים רבים ומגוונים השמורים מראשית ייסוד "האתר החופשי של בני קריית חיים.", שנת 2007.

בברכה

אלי רביד {ליישי.}.

"האתר החופשי של בני קריית חיים". מייסד ועורך גייזי { אליעזר}שביט.

האתר הוא מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח הנועד לשימור המורשת ותולדות קריית חיים. תודה לכל אלה שבאדיבותם מתפרסמות כאן יצירותיהן. אין בכוונתנו להפר זכויות יוצרים .המבקש להסיר חומר כלשהו מתוקף "חוק זכויות יוצרים " ומטעמי צנעת הפרט, אנא הודיעונו ונפעל בהתאם. אין לעשות שימוש לרעה בכל התכנים המופיעים באתר.

אלי רביד, ליישי.

הודעה לקוראי האתר

חומר הקשור בקרית חיים ובבני קריית חיים יתקבל בברכה.

ליצירת קשר או לשליחת חומר לפרסום נא לפנות במייל לכתובת :

אלי רביד { ליישי } [email protected]

לשלוח טקסט במייל או בקובץ word ותמונות לשלוח בפורמט jpeg או jpg.

בברכה,

אלי רביד (ליישי)

אלי ס'ט: עלייתו ונפילתו של עץ זלמן

העברה מ" עונג שבת " בהוצאת ועריכת פרופ' דוד אסף. 14.2.25

העץ של זלמן


כתב וצילם אלי סַ"ט

מסלול נפלא של תשעה ק"מ, דרך סלולה שאין כמותה לטיול רגלי או רכיבה על אופני שטח, עובר בקטע שבין צומת מחניים ועד 'ראפטינג נהר הירדן'. זהו חלק מנחל מחניים המנקז את אזור חצור הגלילית.

מפת טיולים וסימון שבילים (1:50:000), 2004; האצבע מסמנת את מיקומו של 'עץ זלמן'
(הקלקה על המפה תגדיל אותה לקריאה נוחה)

עד לא מכבר אחת האטרקציות בנחל הייתה 'העץ של זלמן'. העץ הזלמנאי הוא אֵלָה אטלנטית גדולה ומרשימה שצמחה על המדרון הצפוני של הנחל. בימיה הטובים הגיע קוטר האֵלָה לעשרה מטר בקירוב. אפילו אנשי הקק"ל חשבו שמדובר בעץ מיוחד. הם התקינו מדרגות מהדרך שלאורך אפיק הנחל אל העץ ולידו שלט הסברה יוצא דופן. 

ילדי הקיבוץ, שעליהם מספר השלט, הם ילדי אילת-השחר והם אלה שהדביקו לעץ את שמו.

במפות טופוגרפיות מתקופת המנדט הבריטי ואילך סומן המקום בשם שייח' אבו-רישה (أبو الريش), ומן הסתם מתחתיו או בסביבתו קבור אותו שייח' נכבד שאינני יודע עליו מאומה. ערבים נהגו לנטוע עצי אלה ליד קברי צדיקיהם, ו'ריש' בערבית פירושו נוצה. ממפה טופוגרפית משנת 1942 עולה כי מצפון לקבר השייח' הייתה קרקע בבעלות שבט אבו ריש.

ומי היה המורה זלמן?

באתר של קיבוץ אילת השחר מסופר כי מדובר במורה זלמן קרסנוב, שהיה המחנך של ילדי המחזור הראשון של הקיבוץ:

המורה זלמן קרסנוב עם ילדי המחזור הראשון, 1935 (ארכיון קיבוץ אילת השחר)

לא מצאתי צילומים מאותם ימים טובים, אבל בשנת 2011 הופיע בעיתון מקור ראשון צילום העץ של זלמן ולמרגלותיו עומד גל גלילי, פקח הקק"ל בגליל העליון.

צילום: חמד אלמקת (מקור ראשון)

האלה האטלנטית הוא עץ דּוּ-בֵּיתִי, כלומר יש פרטים שהם זכר ופרטים שהם נקבה. העץ נָשִׁיר; בסוף הקיץ עליו הירוקים נעשים אדמדמים ובסתיו הם נושרים. בסביבות ט"ו בשבט מתחילים העלים לצוץ מחדש. 

שינויי האקלים בשנים האחרונות השפיעו לרעה גם על העץ של זלמן. עלוותו דלילה יותר ויותר ובתקופות הנשירה הוא מתייבש. 

השנה, באין גשם ובאין מי שידאג, נראה שהעץ של זלמן הרים ידיים, ויתר ונכנע לגורלו… 

העץ של זלמן .צילום אלי ס'ט פברואר 2025

______________________________

אלי סַַ"ט הוא חבר קיבוץ גדות. כתב שני ספרי שירה ושלושה ספרי הדרכה וטיולים באופני הרים.

אלי ס'ט נמנה על פעילי "זמר רשת " , עורך מתרגם וכותב ב" ערוץ השירים הרוסים " , בן קריית חיים , פעיל ב"אתר החופשי של בני קריית חיים" ולו פרק " אלי ס'ט -שירים ומנגינות ".

[email protected]

30 יום ללכתו של בן קריית חיים ישראל קסטנברג ז'ל

הנהלת ועד קרית חיים משתתפת בצער המשפחה

בצער רב ובכאב אנו מודיעים על לכתו של ישראל קסטנברג ז"ל

ישראל קסטנברג פעל במסירות ובהתנדבות למען קרית חיים בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר, הקדיש את זמנו לניהול הארכיון ולשימור מורשת הקריה. בזכות תרומתו הרבה, זכה ישראל לתואר יקיר הקריה כהוקרה על עשייתו יוצאת הדופן ורבת השנים. הנהלת ועד קריית חיים, בראשות היו"ר צילה ברוך, מנכ"ל האגודה חיים סגל, עובדי האגודה ומתנדביה, מביעים את תנחומיהם הכנים למשפחת קסטנברג.

פועלו וזכרו יישארו חקוקים בלב תושבי הקריה לעד.
יהי זכרו ברוך.

בני קריית חיים ,ילידי שנת 1931.ישראל קסטנברג במרכז התמונה.

אלי רביד, ליישי :

ישראל קסטנברג ז'ל . מראשוני בניה של קריית חיים, יליד 1931 , היה בה שנים ארוכות פעיל חברתי ועשה לקידומה. הירבה להעלות מזיכרונותיו " באתר החופשי של בני קריית חיים". בני הקריה משתתפים בצער בני המשפחה.

כלת השמחה , רותי חשמן -דיכטר , מברכת את חברותיה וחבריה בני השמונים.

18.7.10 ישראל קסטנברג – מפגש ילידי 1931  { הודעה באתר ב "אתר החופשי של בני קריית חיים "}

בשנה הבאה עלינו לטובה שנת 2011  יהיו בני המחזור שלנו בני 80 .  לפי בקשת החברים לקחתי על עצמי לטפל בהכנת המפגש. בשלב הראשון אני זקוק למידע : שמות בני המחזור כיום, כתובת המגורים כיום, טלפונים ודוא"ל. העבירו לי מידע כפי שציינתי : לישראל קסטנברג שגר ברחוב משה שרת 9  קרית חיים מיקוד 26260

                                          טלפון  8720261          דוא"ל         [email protected]

היום ט'ו בשבט חג האילנות

העברה מאתר קרן קיימת לישראל.

היערות והפארקים לא היו קיימים כאן מאז ומעולם. ראשוני המתיישבים היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשלהי המאה הקודמת מצאו כאן ארץ שוממה ללא פיסת צל. קק"ל נוסדה בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ובעבורו. בשנת 1904, במקביל לפעילותה בתחום רכישת הקרקעות, קק"ל יזמה נטיעת עצי זית על אדמות בן שמן וחולדה שזה עתה נרכשו. המחשבה מאחורי יוזמה זו היתה לטעת עצים הנותנים פרי וכן מצטיינים בחיוניותם.

פעילות זו מציינת למעשה את ראשית מפעל הייעור של קק"ל, מפעל הנמשך עד עצם היום הזה. מאז הקמתה קק"ל נטעה למעלה מ- 240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם. בנוסף, קק"ל אחראית לטיפול בכ-400,000 דונם חורש טבעי וכן אחראית לגידור והסדרה של כ-400,000 דונם אדמת מרעה.

צילום : אילן שחם.{ מתוך ארכיון הצילומים של קק'ל}.

בנות קריית חיים ילידות 1943 בחגיגות הבכורים המסורתיות בקרייה. טכס שנת 1957.

הכוהנות ילידות 1942 בטכס הבאת הביכורים בקריית חיים.

איציק שביט: תמונת בנות " פלוגת הים" .ההכשרה בחולות קריית חיים .

העברה מ" זיכרונות קריית חיים " . 3.2.25

קריית חיים שנת 1935, עובדות המכבסה בקיבוץ 'פלוגת הים', קריית חיים, פלוגת הים הייתה הכשרה של צעירים וצעירות בשנות השלושים לעבודות דיג בסמוך לקריית חיים, השטח בין רחובות כ"ז , כ"ח והרב קוק, שהיום הם רחוב הפלוגות והקיבוצים היה השטח שבו התמקמו הקיבוצים לפני קבלת קרקעות מקק"ל להקמת קיבוצי הקבע.

תמונה מאוסף אבשלום וציפורה יעקובי חיים.


אלי רביד, ליישי :

לקבוץ אפק ולקבוץ שדות ים קשרים מיוחדים. חברי ההכשרות , מייסדי שני הקבוצים תכננו להיות יישובי דייגים ואנשי ים. בשנת 1935 "פלוגת הים " התישבה כהכשרה בחולות קריית חיים מזרחית למסילת הברזל חיפה-ראש הניקרה, בסמוך לתחנת הרכבת של קריית מוצקין. בשנת 1939 , במסגרת הקמת יישובי חומה ומגדל הקימו חברי ההכשרה ישוב דייגים בחוף עכו בשם " משמר הים ". בשנת 1943 נטשו את הדייג ,התרחקו מחוף הים אל שמורת אפק , הקימו בסמוך לה את הקבוץ ועסקו מאז בחקלאות. התמונה המוצגת היא משנת 1935 ובה חברות קבוץ אפק בראשית הכשרתן בקריה. שנה לאחר מכן , בשנת 1936 הוקמה על חולות קריית חיים ובסמוך להכשרת " פלוגת הים " , קבוצת הכשרה נוספת ,של חברי תנועת "הנוער העובד " ,שבסוף המסלול הקימו את קבוץ שדות ים .{על חברי הכשרה זו נמנתה חנה סנש הי'ד אשר הייתה באותן השנים רכזת ומדריכה בסניף "הנוער העובד" בקריה. } .בשנת 1940 יזמו תנועת "הנוער העובד "ותנועת "מחנות העולים" מיזם דייג משותף ליהודים וערבים , בהדרכת דייגים יוגוסלביים . הם שכנו במחנה אוהלים בחוף קיסריה העתיקה סמוך לשפך נחל התנינים. במיזם זה נטלו חלק חברים משדות ים וגם מ" פלוגת הים "{ לימים קבוץ אפק }שראו בדייג ובספנות הים את ייעודם. באותה עת ,במקביל למיזם הדייג במחנה האוהלים על חוף קיסריה , חלק מחברי הכשרת שדות ים המשיכו לשהות בחולות קריית חיים ,חבריו היו מכובשי העבודה העברית בנמל חיפה ובשנת 1941עזבו את קריית חיים והיצטרפו לחבריהם בשדות ים.

הליכה לקיסריה{ אלי אלי }.

הליכה לקיסריה

ביצוע השיר :בת קריית חיים חוה אלברשטיין. בלווי הפלטינה
מילים: חנה סנש
לחן: דוד זהבי

אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמיים,
תפילת האדם.

החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמיים,
תפילת האדם.

אסי ממן: האם משחקי הכדורגל יחזרו לאצטדיון קריית חיים ?

בהתאחדות, יחד עם ההסתדרות ומרכז הפועל, בודקים אפשרות להסדיר את המשך קיום האצטדיון, כשיש גם אפשרות לשיפוצו והחזרתו לפעילות לטובת הספורט בצפון

אסי ממן | 03/02/25 . העברה מאתר ONE.

האם משחקי הכדורגל יחזרו לאצטדיון קריית חיים? ההסתדרות, מרכז הפועל וההתאחדות לכדורגל מנסים להסדיר את המשך קיומו של אצטדיון קריית חיים. ל-ONE נודע כי נבדקת לשפץ את המתחם ולהחזירו לפעילות לטובת הספורט בצפון. כזכור, הפועל חיפה התאמנה בעבר באצטדיון, אך לאחרונה הפך לפיל לבן והקבוצה מליגת העל נדדה למתקנים אחרים. כדי לשמור על האפשרות להתאמן ולשחק באצטדיון הנטוש, נבחנת האפשרות להציל את המגרש שנמצא על שטח של ההסתדרות.

לפי התכנון, נבדקת האפשרות לשפץ את האצטדיון בקריית חיים בהשקעה של מיליוני שקלים. בהתאחדות מעוניינים להקים בקריית חיים שלוחה של אחד ממרכזי המצוינות בצפון ורוצים גם שהאצטדיון יוכל לשמש למשחקי נוער בפריפריה. בנוסף, במרכז הפועל מעוניינים להקצות את המתחם לטובת קבוצת נשים להפועל חיפה בכדורגל שתוקם בקרוב. לאחרונה התקיימה פגישה לבדיקת ההיתכנות לשיפוץ המגרש, ביוזמת יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, מנכ״ל ההסתדרות דודו בצלאל, מנכ״לית הפועל כנרת צדף ויו״ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ. כל הצדדים מעוניינים לשפץ את המגרש לטובת הפריפריה והצלת הנכס, אך בשלב זה טרם הושגו סיכומים ועדיין נבדקת האפשרות.

הכתבה נשלחה לאתר עי' יגאל ברק.

האצטדיון בצל חוות מכלי הנפט. צלם לא ידוע.

פרופסור יצחק עציון { צוויגי} שני בדירוג עולמי

שלום ליישי,

אני שמח לחלוק עם בני קריית חיים דירוג עולמי שזכיתי בו לאחרונה וזה תיאורו :

חוקרים™ בעלי דירוג גבוה

2024

חוקרים™ בעלי דירוג גבוה הם המחברים הפוריים ביותר (מספר פרסומים) שעבודותיהם הן בעלות השפעה עמוקה (ציטוטים) ובאיכות הגבוהה ביותר (h-index). מופעל על ידי הדור של למעלה מ -30 מיליון פרופילי חוקרים מפורטים המבוססים על סיווג ייחודי של ScholarGPS™ של למעלה מ -200 מיליון פרסומים אקדמיים של שיא לאחד מ -350,000 התמחויות שונות, 177 דיסציפלינות ו -14 שדות, חוקרים™ בעלי דירוג גבוה מזוהים, לראשונה, בתוך כל התמחות, משמעת, שדה וכל התחומים. חוקרים™ בעלי דירוג גבוה הם אלה עם דירוג ScholarGPS™ של 0.05% או יותר. הנתונים המשמשים לזיהוי החוקרים בעלי הדירוג™ הגבוה של ScholarGPS™ מבוססים על פעילות של חיים או חמש שנים קודמות, תוך שקלול כל פרסום וציטוט במספר המחברים, ולא כולל ציטוטים עצמיים. כל המלומדים… כולל חוקרים לא פעילים, נפטרים ופנסיונרים… הם כלולים.

טריבולוגיה

חיים שלמים

#1

יו ספייקס

אימפריאל קולג' לונדון, בריטניה

תחום: הנדסה ומדעי המחשב

דיסציפלינה: הנדסת מכונות

#2

יצחק עציון

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, ישראל

תחום: הנדסה ומדעי המחשב

דיסציפלינה: הנדסת מכונות

#3

מיכאל מ. ח'ונסארי

אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, ארצות הברית

תחום: הנדסה ומדעי המחשב

דיסציפלינה: הנדסת מכונות

#4

בהראט בהושאן

אוניברסיטת אוהיו סטייט, ארצות הברית

תחום: הנדסה ומדעי המחשב

דיסציפלינה: הנדסת מכונות

#5

סקוט בייר

המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, ארצות הברית

תחום: הנדסה ומדעי המחשב

דיסציפלינה: הנדסת מכונות

בברכה,

צוויגי

Professor Izhak Etsion
Dept. of Mechanical Engineering
Technion, Haifa 32000, Israel
Tel: 972 4 829 2096
Fax: 972 4 829 5711
e-mail: [email protected]

איציק שביט: מכתב המורה והמחנך אליקים בר אולפן מיום 26.1.1945.

היום לפני 80 שנה..העברה מ" זיכרונות קריית חיים ", 16.1.25.

מכתב אל הנהלת הטכניון העברי, חיפה, מאת א. בראולפן, מ"מ מנהל ביה"ס לילדי עובדים בקריית חיים, על קבלת ההזמנה לחגיגת יובל העשרים למוסד הטכניון, ינואר שנת 1945.

מאוסף ארכיון ההיסטורי של הטכניון .

אלי רביד , ליישי:

כותרת המסמך, שנכתב היום לפני 80 שנה , מצביעה על רוח התקופה ביישוב היהודי בפלשתינה- א'י , לקראת הקמת המדינה:

הוועד הלאומי לכנסת ישראל -מחלקת החינוך.

הוועד המפקח על זרם העובדים.

בית הספר לילדי עובדים קריית חיים.

איש החינוך ,אליקים בר אולפן ז'ל , היה אביה של חברתנו מילדות רינה ענבר { בר אולפן} ואחיה צבי בר אולפן ז'ל שהיו לימים גם הם מורים ומחנכים בישראל.

בתמונות , בנות ובני הקריה ,ילידי 1933 בסיום לימודיהם , מחזור 11 ,

בבית הספר העממי לילדי עובדים א' והמורים הראשונים , הזכורים לטוב ,

שעיצבו את מערכת החינוך בקריית חיים והטביעו חותמם על רבים מבני הקריה .

ניתן להבחין בזהות המוחלטת בשתי תעודות סיום לימודים אלה. חדי עין

יבחינו שברוח התקופה אז, מעמד הכתות { והתלמידים } היה שוויוני.

לא רשמו כתה ח'1 וכתה ח'2 כנהוג היום ,אלא הכתה " המקבילה".

התמונות מתוך ארכיון" האתר חופשי של בני קריית חיים."

יונתן גולן: ישראל והרצועה העשור הראשון{ 1947-1957}

העברה מ" מוסד הרצל לחקר הציונות" .קטע מספרו של יונתן גולן.

ראשיתה של רצועת עזה היה בתהליך שהביא לקבלת החלטת החלוקה של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, עובדת קיומה נקבעה בהסכם שביתת הנשק שנחתם בין ישראל לבין מצרים בפברואר 1949 וגבולותיה כוננו בהסכם פשרת השעה שנחתם כשנה לאחר מכן. למרות הסכמים אלו המשיכה לשרור מציאות של אלימות לאורך הקו שחצץ בין הרצועה שאוכלוסייתה שולשה עם הגעתם של עשרות אלפי פליטים פלסטינים לתחומה לבין מדינת ישראל שעיבתה והרחיבה את מערך ההתיישבות היהודי בצפון ובמערב הנגב ויצרה סביב הרצועה את המרחב היישובי של ספר עזה. מצרים שהרצועה נותרה תחת שליטתה סירבה להכיר בקו שביתת הנשק כגבול קבע ובקיומה של מדינת ישראל בכלל. לאורכו של הקו התפתחה מלחמת גבולות שראשיתה באביב 1949 ושנמשכה עד לפרוץ מלחמת סיני בשלהי אוקטובר 1956. ישראל מצדה ערכה תוכניות לכיבוש הרצועה שכללו העברה חלקית או מלאה של תושביה הערבים אל מחוץ לתחומה. בימי מלחמת סיני השלימה ישראל את כיבושה של רצועת עזה בלחימה שנמשכה כיומיים. למרות שבקרב הציבור ובממשלה בישראל שרר קונצנזוס כמעט כללי בדבר הצורך בסיפוח הרצועה, לחצן של ארה"ב וברה"מ ושל המערכת הבינלאומית בכללה הביא לסיום תקופת השלטון הישראלי הראשון ברצועת עזה במרס 1957.

במהלך של כעשור התקבעה הרצועה כאזור גיאופוליטי מובחן בתחומה של ארץ ישראל המנדטורית לשעבר. רצועת עזה הייתה למרחב המאוכלס בצפיפות שמרבית תושביו פליטי מלחמת 1948, חסרי כול ונתונים לחסדי אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים שפעלה מטעם ארגון האומות המאוחדות. בספר עזה הוקם מערך יישובי יהודי שלמרות שהתפתחותו לא הייתה חפה מבעיות, היה הישג מרשים של האסטרטגיה ההתיישבותית הישראלית שתכליתה הייתה חיזוק השליטה באמצעות עיבוי  ההתיישבות היהודית בפריפריה ולאורך הגבול. רצועת עזה וספר עזה היו תוצר של השינוי המרחבי תולדת המלחמה שהביא לפיצול מרחב מישור החוף הדרומי לשני חבלי ארץ שבינם הפריד קו של איבה ואלימות. אך גורלם נותר כרוך יחד עת היו ונותרו מוקד מרכזי של הסכסוך הישראלי-ערבי.

ראש הממשלה , דוד בן גוריון וחברים, ברצועת עזה. מלחמת סיני 1956.

עזה 2020.

מלחמת חרבות ברזל. בתמונה מימין אוקטובר 2023. בתמונה משמאל אוקטובר 2024.

עזה. ינואר 2025.