מורשת קרית חיים-צעדת הבנים תשע"ו

אורי יסוד :  מורשת קרית חיים

    ערב יום העצמאות תשע"ו, מאי 2016

לנילי דיסקין!

גם אני קראתי את כתבתו של מאיר ברב,כן! צריך להודות, הולך ופוחת דור הקרייתים, כשם שהולכת ונעלמת המורשת, זה קשה, זה עצוב וזו תופעה טבעית מוכרת שאיננו יכולים לה. וצודק גם גייזי, לצעירים כיום יש שפע אמצעי תקשורת דיגיטליים: בלוגים, רשתות חברתיות ,קבוצות ווטסאפ וכד'. ובכל זאת ולמרות הכל עדיין יש דרכים לעשייה מסוימת, מבלי להזדקק לטובות של העיריה ו/או הוועד שממילא לא יבואו, תשכחי מזה!

עדיין ישנם אנשים טובים שתומכים ועוזרים לפעילויות יצירתיות ומרגשות.

בכתבה המצ"ב תלמדי על כך!

   אורי יסוד

מורשת קרייתית >אלבום צעדת הבנים

השבוע שבין ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין מוצאי יום העצמאות מאופיין כשבוע מאד מיוחד בלוח השנה העברי. זו תקופה קצרה רווית זיכרונות, נוסטלגיה, התרפקות על עבר אחר, על התייחדות אישית וממלכתית, כל אחד לעצמו וכולנו יחד.

השבוע שמתחיל בערב יום השואה כשכולנו מתכנסים מתוך תחושת אבל כבד מעלים על נס את מאורעות השואה הנוראית, את השמדת העם, את ששת המיליונים, זוכרים ולעולם לא שוכחים, מתחבר מהר מאד כעבור מס' ימים ליום קדוש של אבל, זיכרון וכבוד לאבדן כל כך יקר, יום הזיכרון ל-23,447 חללי מערכות ישראל בתקומתה המתחזקת והמתחדשת של מדינת ישראל. הסמיכות של שני הימים הכל כך חשובים הללו מדגישה אולי יותר מכל את עוצמת המעבר של העם היהודי משואה לתקומה.

 

קרית חיים שהוקמה לפני שמונים ושלוש (83) שנה כשכונת פועלים קטנה, רשמה פרק מכובד בהיסטוריה  הנפלאה הזו של תקומת העם היהודי במדינתו והמאבק על הקמתה של מדינת ישראל, בניה ובנותיה היו ונמצאים בכל מקום שבו נלחמה המדינה על קיומה, היו שותפים להקמתם של עשרות יישובים, בכל רחבי הארץ, הוציאה מתוכה אנשי צבא ובטחון מהשורה הראשונה אנשי מחקר, אקדמיה, תעשיינים, ספורטאים, אמנים ומה לא? כולם מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם.  

קרית חיים שכלה 232 מבניה ובנותיה במלחמות ישראל.

על המורשת המפוארת והמיוחדת של קרית חיים שנכתבה, נוצרה ובוצעה ע"י תושביה ובניה כבר נאמר ונכתב רבות, אבל קיימת איזו שהיא תחושת  פספוס מסוימת שלא נעשה מספיק ע"מ להעבירה ובצורה ראויה לדורות הבאים

בנקודת זמן זו, בשבוע הזה שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל והסמליות שבו, יזמה בשנת 2013 מנהלת בית יד לבנים ולהגנה הגב' סטלה שדות בשיתוף עם כמה מתנדבים אנשי קרית חיים בהווה ובעבר  ומנהלות בתי הספר היסודיים מהלך מדהים של החייאת המורשת ושילובה עם זכרם של הנופלים בני קרית חיים והפכה ע"י כך את המורשת למסורת.

ביום ששי 5.5.2016 יצאו תלמידי כיתות ה' מבתי הספר שלהם ל"צעדת הבנים" קהילה בפעילות רב דורית, "בעקבות אבני דרכם"… ובמסלול מעגלי הם פקדו אתרים ייחודיים  בקרית חיים, מגדל המים שהריסתו ב-1994 לוותה ברעש ציבורי גדול. הבית הראשון                                         הבית הראשון שנבנה בקרית חיים רח' אלכסנדר זייד (א') מס' 1, פינת בן צבי.

קן ה"תנועה המאוחדת" (לימים הנוער העובד והלומד), תחנת הרכבת ומגרש החנייה שהיה בעבר חורשת עצים עבותים בה פעלו חניכי התנועה.

סניף הנוער העובד והלומד בצדו השני של רחוב א' – אלכסנדר זייד.

עמדת ההגנה על גגו של בית הספר התיכון (בעבר ביה"ס "ארלוזורוב"), ברחוב הנוטר (ד') ששימשה לתצפיות ואיתותים ליישובי הסביבה.

קן ה"שומר הצעיר" ואתר קיבוץ "שדות ים" שהחל דרכו יחד עם מדריכת הנוער העובד בקרית חיים, חנה סנש.

בסיום הגיעו התלמידים לבית יד לבנים כאן קיבלו סקירה אודות הבנים שנפלו ופעילות הבית. ברחבת אנדרטת הנופלים התקיים טקס סיום קצר בו חולקו תעודות הוקרה למתנדבים שפגשו את התלמידים בכל אחת מתחנות צעידתם.

 

האירוע הזה הוא ללא ספק ניסיון מוצלח להטמעת מורשתה המפוארת של קרית חיים בקרב בני הדור הצעיר הראוי לכל הברכות והתשבחות. והלוואי שירבו כמותו.          

  

 והתוספת מלפני  כמה ימים:

  

תמונות>תחנת הנוער העובד

תמונה>ילידי 1935 על הגג     

הפעילות הנפלאה הזו של הקניית המורשת הכל כך ייחודית של קרית חיים לתלמידי בתי הספר היסודיים המתנהלת זה מס' שנים בהובלתה של מנהלת בית יד לבנים הגב' סטלה שדות, ובהשתתפותם של מס' מתנדבים ותיקי קרית חיים בראשם אבישי ברק , חנן פרגר, אלי רביד (ליישי), אלי גבר, רמי זילברשטיין,מנהלות בתי הספר היסודיים, מדריכי תנועות ומן הסתם עוד מס' משוגעים לדבר, ראויה לכל הערכה וציונים  לשבח בכל דרך אפשרית. עפ"י פנייתו של אבישי ברק השתתפתי השנה באירוע הנפלא המיוחד והמרגש הזה, כמדריך ומסביר בקן ה"תנועה המאוחדת" לימים קן ה"נוער העובד והלומד" בקרית חיים. במשך כמעט שלוש שעות חלפו על פני תלמידים מבתי הספר "דגניה", "גורדון", "ארלוזורוב", "מגינים".  עבורי זו חוויה מרגשת ברמות הגבוהות ביותר. במיוחד המפגש עם תלמידי ביה"ס "מגינים" שכל משפחתנו בגרו בו, אחי שמעון, אנוכי וילדי מירב, רועי ואייל. בבת אחת חזרתי כששים שנה ויותר לאחור,  לימי בתנועת הנוער שלי, לערבי ששי, לריקודי עם, לפעולות הקבועות של פעמיים בשבוע.  השתדלתי להסביר לילדים של דור הפלא פון, הטאבלט, האייפונים לסוגיהם, המחשבים ושתי מכוניות בבית,  אלו שאינם מדברים איש עם חברו ללא איזה מכשיר אלקטרוני ביניהם, איך זה היה כאשר לנו הייתה רק  תנועת הנוער, הפעילות הצופית, הטיולים, מחנות העבודה, העובדה שמדברים אחד עם השני ועוד ועוד…  תכל אלו שמילאו את חיינו ובכל המובנים. ובבית בקושי היו לנו זוג אופניים. התרגשתי, מאד נהניתי ומקווה שעמדתי במשימה החשובה הזו.

 אורי יסוד

04-8725497 ; 052-4290301

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *