מאת ריש בן שין = ריש בנו
של מיודענו בעל הטור שמוליק הקרוי שין
פרקים
מיומנו של מפוטר סדרתי אחד בשם עובד (בית קמוצה) העובד הזה
מסתובב בין עבודות, מנסה לפצח את השיטה ובינתיים כותב על זה. מצ"ב הפרק מס. 6
משפחת דוט קום שמחה להזמין אותי להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. כן,
הפעם באמת שיחקתי אותה, אני לא סתם עובד באיזה ארגון כלכלי, אני חבר במשפחה. יש לי
כאן עשרות אחים ואחיות, המון דודים ודודות, גיסים, חותנות ומה לא?! כבר בראיון
קבלה, כששמעתי שאנחנו משפחה אחת גדולה, כל עולם העבודה שלי קיבל תפנית חיובית
ביותר. אין מה להיות מדוכא ביום ראשון בבוקר, בסה"כ מדובר בהליכה לפגישה
משפחתית, אמנם קצת ארוכה מהרגיל, אבל בכל זאת - משפחה, בשר - מבשרך, דם -מדמך, די
אן איי - מדי אן איינך, או כמו שאומרים - טוב אח קרוב
משכן רחוק! באמת כיף לעבוד בחברה שהיא משפחה, אם כי ישנם גם חסרונות, כמו
למשל שגם הפקידה של המנכ"ל היא קרובת משפחה שלי וזה, תאמינו לי, בזבוז רציני.
מועד הרמת
הכוסית של משפחת דוט קום קרב ובא. כל המשפחה מתרגשת
לקראת החגים והחופשים הבאים עלינו. למשך מספר ימים נבלה עם המשפחות הארכאיות שלנו,
ואז נחזור שנית להיפגש עם כל האחים והדודים האמיתיים שלנו. איזה כיף! בסוכות אפילו
מתוכנן טיול לטורקיה לכל משפחת דוט קום. לא סתם איזה
נופשון, אלא טיול מושקע שלא הרבה משפחות יכולות להרשות לעצמן.
המנהל עובר ליד
חדרי ושואל אותי אם אני פנוי. אני מהסס אם לעשות את עצמי עסוק אבל במשפחה לא
משקרים ואני צוחק אתו שפנוי זהו שמי השני. הוא מזמין אותי לחדרו. הוא מבקש אותי
לסגור את הדלת אחרי. כנראה שהולכת להיות פה שיחת אב ובנו לקראת השנה החדשה. אני
שומע אותו אומר כמה אני יקר לחברה (ככה זה במשפחה, כולם יקרים לכולם), אח"כ
הוא אומר שאני לא מספיק תורם (ממש כמו שאמא שלי הייתה
אומרת לי) ואז הוא אומר שאנחנו צריכים להיפרד.
המצב הכלכלי לא
מאפשר לחברה להחזיק אותי. אני יקר ולא תורם מספיק. הוא משתתף בצערי (בכל זאת,
משפחה). אני עוזב את המשפחה וחוזר למשפחה הישנה שלי. גם שם כנראה לא תרמתי מספיק
אבל למזלי הם לא ממש מבינים בכלכלה והחזיקו אותי למרות המצב. כנראה שבגלל זה משפחת
דוט קום מצליחה יותר. אני קצת מבואס וקצת מרחם על עצמי
אבל אז אני נזכר ש... עכשיו הפקידה של המנכ"ל כבר לא קרובת משפחה שלי!