מאת ריש בן שין = ריש בנו של מיודענו בעל הטור שמוליק הקרוי שין

פרקים מיומנו של מפוטר סדרתי אחד בשם עובָד (בית קמוצה) העובָד הזה מסתובב בין עבודות, מנסה לפצח את השיטה ובינתיים כותב על זה. מצ"ב הפרק מס. 17

קדימה רחוק וגבוה

החלטתי לקחת את עצמי בידיים. התחלתי להתאמן אצל קואצ'ר שמתמחה באימון לקריירה. בסיום התהליך אני אמור לבנות לעצמי את הקריירה המתאימה לי, לפרוץ דרך, לתת ביטוי לכשרונות שלי, להיות חזק, נחוש ומאושר. אנחנו נפגשים בבית קפה. שותים, אוכלים ורושמים: אין דבר שאני לאיכול להשיג, השפע הוא אינסופי, אין לי מה לפחד אלא מהפחד עצמו, צריך לכוון קדימה, רחוק, וגבוה. ועוד ועוד תובנות שלחכם סיני זקן לוקח חיים שלמים להפנים אותם.

אחרי שהבנתי שהכל אפשרי, ואני בדרך המהירה לפיתוח קריירה מזהירה. הוא מתעניין מה הם הערכים שלי. אה... אני מגמגם.... שלום וביטחון?.... אהבת לרעך כמוך?.... לא, לא, אני מתכוון לערכים האישיים שלך. הוא מדגיש. ....שיווין ללא הבדל דת, גזע ומין?...אתה פשוט לא מחובר לעצמך הוא גוער בי. לא "שלום" ולא "שיויון" אני מתכוון לערכים האמיתיים שלך, כמו קידום בעבודה, ניהול של אלפי עובדים,  מכונית מנהלים... אני מתקשה קצת להבין. על פי הערכים שלך נבנה את החזון שלך, הוא מנסה להסביר לי, תעצום את העיניים ותדמיין איפה אתה רוצה להיות בעוד חמש שנים. אני מדמיין אותי באי יווני. יושב בטברנה יוונית ואוכל סלט יווני עם בחורה לא יוונית. הוא לא מרוצה. אנחנו מדברים פה על הקריירה שלך. מה אתה רוצה שיהיה כתוב על כרטיס הביקור שלך? תזכור, אתה צריך לכוון קדימה רחוק, גבוה.אבל אני לא רוצה רחוק, אני רוצה משהו קרוב לבית. הוא מתחיל לאבד את הסבלנות. אתה לא משקיע באימון, אתה רוצה לפתח קריירה או לשבת כל היום בבתי קפה ולזווג את השכל?! אבל, אני באמת לא כל כך מבין את עניין החזון וחוץ מזה מה רע בלשבת כל היום בבתי קפה ולזווג את השכל? מה זאת אומרת?! אתה צריך קריירה, אתה צריך חזון שייקח אותך קדימה,רחוק ובגדול. מה החזון שלך למשל? אני שואל אותו. אני.... אה.... לא יודע.... פיטרו אותי מהיי טק וחברים שלי הלכו ללמוד קואצ'ינג אז הלכתי גם... ואיזו קריירה אתה רוצה לפתח? אני ממשיך. לא יודע, הוא עונה. נראה, כרגע אני מאמן אנשים. אתה אוהב את זה? אני שואל אותו. הוא עושה פרצוף של אוכל מקולקל, לשבת כל היום בבתי קפה ולזווג את השכל?! אני שונא את זה. אבל מה לעשות, אין עבודה בהיי טק. אז אני זורם. יש לך תחביב? אני שואל. כן, אני מכין שקשוקות משהו סוף העולם שמאלה עד הסוף. מצוין, אני אומר לו, קדימה תן ביטוי לכשרונות שלך. הוא מנענע את ראשו מצד לצד. לא, מה אני אעשה עם זה? אני מזכיר לו שאין דבר שהוא לא יכול להשיג, שהשפע הוא אינסופי ושאין לו מה לפחד אלא מהפחד עצמו. הוא לא ממש קונה את זה. צריך לכוון קדימה רחוק, וגבוה. אני מעודד אותו. אני מסוגל לפתוח מסעדה לשקשוקות גורמה? הוא מסנן בקול חלש, כשאתה עוצם את העיניים מה אתה רואה? אני שואל אותו. עגבניות וביצים במחבת רותחת עם לחם לבן טרי בצד. הוא עונה לי בקול נוגה. לא, אין סיכוי, אשתי לא תיתן לי לפתוח מסעדה, וגם אם אני אפתח הסטטיסטיקה אומרת שתוך שנה וחצי אני סוגר. אבל עזוב אותי אנחנו עושים קואצ'ינג לך. מה עם החזון שלך? איפה אתה שנתיים מהיום? עובד על המיליון השני? זה אפשרי, לא צריך לפחד מזה. תזכור - אתה צריך לכוון כיוון קדימה, רחוק וגבוה.