1.8.07 זיוה "לעיתים רחוקות אלוהים יוצר דבר כל כך קרוב
לשלמות" מאת נילי דיסקין
מאחר ונוצר קשר עם זיווה (שולקיס
- שמרת) , אני מנצלת את ההזדמנות לתבוע חוב שמגיע לי ממנה. לא הכרתי את זיווה
כשגרתי בקריית חיים, אבל היא עברה לנווה - שאנן בערך בזמן שאני עברתי לשם,
והייתה נוסעת בבקרים באוטובוס יחד איתי ללימודי התיכון בחיפה. מהיום שראיתי
אותה באוטובוס בפעם הראשונה היה קשה לי, גם בתור אשה,
להוריד ממנה את העיניים! אני זוכרת שחשבתי שרק לעיתים רחוקות אלוהים יוצר
דבר כל כך קרוב לשלמות. כמו אמן ש"הצליח" לו לפסל משהו מיוחד
אפילו בהשוואה לשאר יצירותיו. לדעתי זיווה , עד היום היא מלכת היופי הכי יפה שהיתה לנו! היתה בפניה מזיגה
של רוך, מבט מצועף, וחדות מושלמת ופרופורציונית של תווי פנים יחד עם צבעים שכאילו
נרקחו ע"י רובנס (ללא העגלגלות של דמויותיו...).
זיווה נשאה תמיד על צווארה תליון משכית ועליו דיוקן אחיה ז"ל ,שנהרג במלחמת
השחרור. לדעתי, היה בעיניה גם שמץ של כאב תמידי, והחיוך היה מאופק, לא"מתפרץ". כן, כן, עד כדי כך בחנתי בסתר את פניה,
שתוויהם נחרטו בזכרוני עד היום , מאז היותי
תלמידת תיכון. נכנסנו מדי פעם לשיחה (כך גם נודע לי פשר התליון),
וכשהציגה את מועמדותה לתחרות היופי אמרתי לה שאין ספק בליבי שהיא זאת שתזכה.
זיווה שבאמת הייתה צנועה, לא ההצטנעות המזוייפת שפוגשים
לפעמים, חשבה שאני מגזימה. וכאן בא עניין החוב. אני מקווה שהיא עדיין זוכרת, שהייתה
ילדה , באוטובוס לחיפה בבקרים - שהתערבה איתה על שוקולד שהיא תזכה
בכתר מלכת היופי. עד היום לא קבלתי את השוקולד. עד היום אני חושבת שהיא הייתה היפה
שבמלכות, ועד היום -שוקולד זה לא מה שחסר ל"פיגורה"שלי,
אבל - התערבות זו התערבות!. יום נעים. נילי דיסקין