אל: geyzi
נשלח:
יום רביעי 04 אוקטובר 2006 15:34
ריקה
העבירה אלי את אתר הקריה שבנית, ואני....... בבת אחת קפצתי + 70 שנים
אחורה.אם לא ידוע לך, סבי ר' משה דז'לובסקי בנה את אחד הבתים
הראשונים בקריה - רח' ג' 35, פינת הכביש הראשי, מול
ה"נוקטה" (מושגים שאפילו אתם כבר לא מכירים). הבית עומד על תלו עד
היום ובאותה חצר מתגוררת עדין בת דודתי מלכה גרושבסקי,
שהיא בתו של צעיר בניו של סבא - מאיר גילוני, שגר בבית עד שהלך לעולמו.לי היה
החודש שביליתי בחופש הגדול בבית סבא, הימים היפים בשנה ! יחפים וחצי לבושים, רצנו
ימים בשדרה לאורך רח' ג' עד למגדל המים (ובכל פעם
שאני פוגש את גיורא פישר, אני מביע את מחאתי על שהרסו אותו !).
לחילופין, עלינו על אוטבוס "חבר" מס'
14, ונסענו (בחינם !) עד רח' א'.אגב, סבי היה ממייסדי
בית הכנסת הראשון בקריה שהיה בהתחלה חדר שכור וא"כ בית קטן ע"י ביתם של
חגי ויונתן שימנובסקי בסוף רח'
ג'. בית הכנסת הראשון הוא זה שהקרייתים השקוצים אטמו בקרשים ערב יום כיפור, ושרק בהתערבות
הוועד, נפתח ל"כל נדרי". בקונגרס הציוני היו א"כ נאומים
חוצבי להבות על שמונעים מיהודים להתפלל על קרקע הלאום, וברל עצמו בא לקריה והעביר
להם סדרת חינוך..... אגב, אני עליתי לתורה בבית הכנסת ברח' ב', כשעוד לא היה מרוצף
ולא מטוייח. רק חול וחול כמאמר השיר.את ראשית החינוך
הקולנועי שלי אני חב ל"בית העם". שם נכנסתי לסרט או ע"י
דודי בנימין, שהיה סדרן בפלוגות הפועל, ואם הוא לא היה בתורנות, התפלחתי פנימה
ע"י עקירת קרש מהקיר. אולי בגלל זה הגעתי לשמש ברבות הימים יו"ר פסטיבל
הסרטים (וזאת, בזכות בן הקריה עמרם מיצנע)
איך
שגלגל מתגלגל לו.במקום מילת ברכה, נפתח לי מעין הזכרונות
(אוי הגיל, הגיל .....).עמוס ירקוני