12.11.07 על "קרית חיים או קרית חשמל" : סבי אביבי
בהמשך לכתבה המאלפת של נילי, שהצליחה להזכיר
לי נשכחות : בהיותי בן 8
נפלתי מהנדנדה, בבית השכנים ברחוב כ"ה , תוך כדי עמידה,
ושברתי את ידי
השמאלית. זכור לי שטיפל בי יהודי יקה מקופת
חולים שהייתה אז ברחוב ד, (אם אינני טועה קראו לו ד"ר קפאן.)
ואמי שהייתה עובדת קופת חולים, נכנסה אתי לכל טיפול. (אחרי הכל היא הייתה
"פרסונל" !!
ה"שמש המלאכותית" הייתה חמה, איומה, ונוראית. לפחות הציעו לי
אז, שאלך כל יום לים בשעות הערב, והמיים החמים יעשו עבודתם. אני זוכר היטב, שבשעות הערב, במשך כשנה, הלכתי עם אמי חמדה ז"ל מקופת חולים , לים.
כך
,במשך שנה שלמה: חורף, קיץ, סתיו ואביב.
בנוסף: הציעו אז כל הרופאים המלומדים שהגיעו לקריה ממרכז אירופה,
שאוכל כל יום הרבה גזר וגבינה. אחרי אותה שנה, לא נגעתי במוצרים הנ"ל עד הצבא!!!. כל זאת מלבד
הטיפול היומי "במעבדה"
האיומה. אבל כל המזון והים עם ההליכה הארוכה לשם, היו כאין וכאפס,
לעומת
"הטיפול" אצל אותו יוצא גרמניה שרק הודות לאמי היקרה, היה
"עדין" מאד ב"תרגילי ידיים" עם
משקלות , לעומת מה שעשה לשאר המטופלים שהיו מסכנים וקינאו
בי.....
בברכה, סבי אביבי
(הבן של חמדה אביבי ז"ל מקופת חולים
בקריה.)