17.11.07 "נפגשו באתר... " ( רוחה ורותי כותבות)
לפרסום:
שלום לך גייזי
עשית
מצווה גדולה כשקישרת ביני ובין רחל וולך. דיברנו זה עתה
במשך שעה ארוכה, והעלינו זיכרונות ילדות. הרבינו לדבר על ההורים שלנו, שהיו חברים
טובים, וזאת הייתה לא רק נוסטלגיה אלא העלאה של עולם שהיה ואיננו עוד מימי הילדות
שלנו. הייתה לנו פגישה טלפונית מרגשת מאוד, וסיפרנו אישה לרעותה דברים שלא
ידענו על ההורים שלנו. כך סגרנו מעגל. רחל תכתוב לך גם היא על כך. ושוב תודה
רותי יצחקי ריכטר
היי גייזי,
כעת, סיימתי את שיחתי עם רותי ריכטר יצחקי, שיחה שהיה בה נופך נוסטלגי, עם תזכורת למאכל התאווה הקרוי
"קרעפאלאך" ואשר אימה שרה-לאה הפליאה להכינם
בטעם מלוח-מתוק, שמעת על טעם כזה? ובכן, אני לא רק שמעתי, גם טעמתי. ממש זכיתי.
מיד עם פתיחת השיחה, מששמעתי
את קולה של רותי, נזכרתי בקול אימה, אותה הגיית מילים, אותו צליל מסויים מותאם לאם ובתה, מוזר משהו, אבל טבעי לחלוטין, הלא
כן? באחד הימים, כשהרשה לי אבי לנסוע
באופניים ל"מגינים", היה חשש מגניבות, אז כמו
היום, היו נפוצות. שרה-לאה יצחקי הציעה כי אשים אותם
בביתה, ואצעד רגלי ל"מגינים", הרעיון עבד עד
שהחלטתי שביתה נמצא רחוק.........ובכלל, איך ידעו שיש לי אופניים?
אימה של רותי, הייתה מיודדת עם משפחתי, דודי
מרחוב ג' ואבי מקרית חשמל, הם עלו ארצה מאותה עיירה, שוחחו באותה עגה עת
דיברו אידיש, במיוחד כשסיפרו סיפורי בדיחות הדעת.
זכרתי את רותי ואחיה דני מימי ילדותי, והנה, בעזרתך האדיבה, סגרתי מעגלון,
מעגלון מבית אבא. תודה מקרב לב,
כה לחי, מרוחה
(רחל לבית וולך)