1. > תמונת
הכתה של נילי וזאביק 2 > תמונת
זאביק בכנס השנתי 2007 אצל כרמלי
12.2.08
אהבה קרייתית ראשונה :
מאת נילי דיסקין
הסיפור המופלא והמרגש של אהבת גייזי ויעל, שהייתה אהבתו הראשונה וחזרה לאחר
"הקפות" שלמות (אצל גייזי, גם לאחר "הקפות שניות."....) של
חיים, ועולם, הזכירה לי את אהבתי הראשונה.
אני יודעת שיהיה קשה להאמין, אבל זו הייתה אהבה ראשונה על כל סממניה, שהחלה בגיל 9
!. זאביק לוברצקי היה בן כיתתי, שהגיע יחד עם חבורה מגובשת (שמנתה
כמעט רבע מהכתה) מדרי רחוב כ"ג. לדעתי אהבתי
אותו בסתר וללא מודעות לעניין כבר בכיתה ב', אבל רק בנטיעות ט"ו בשבט של כיתה
ג', כשרקדנו במעגל ( זוכרים? : " בן לוקח בת" , "פעם הייתי פעם
הייתי בתימן" , "יש לי גלידה הכי טובה" , "אני עומדת במעגל
ומביטה סביבי" ועוד ועוד) ידו של זאביק על כתפי,וידי חובקת את מתניו, חשתי
ברעד הנעים והעדין שטרם ידעתי לקרוא לו
בשם. לא ידעתי אם התחושה הדדית למרות
שאני זוכרת סימנים לכך, . אהבה זו נמשכה במלוא עוזה עד שעזבתי את הקריה בגיל 13,
לנווה שאנן. (נכון ש"על הדרך" גם התאהבתי טיפה באיתמר כרמלי שהיה המדריך
הראשון שלי בתנועה המאוחדת, ובמודה אורג שהיה מדריך בבית יציב, אבל זה היה סתם
"סטוץ". כל אהבתי הייתה נתונה בשלמותה לזאביק.). היו
רמזים לכך שזו אהבה הדדית אבל אי אפשר היה להיות בטוח ,כי בימים ההם, ובגיל כזה
הייתה אהבה כזאת בעיקר..... אילמת! זאביק כתב לי זכרון בספר הזכרונות
(המצוי עמי עד היום, אגב), בתשומת לב רבה, סימן שורות עם סרגל, וכתב באותיות
רועדות. חבריו שידעו אולי יותר ממני מה מתרחש אצלו- כתבו מדי פעם על הלוח או על
צריפים בקריה "זאביק ונילי חתן וכלה" ושרו לנו את השיר הקרייתי הידוע
:"בחצות הלילה בצאת הכוכבים/ נילי וזאביק מתחתנים/ מי שלא מאמין יבוא בעוד
שנים/ ויראה אותם עם ילדים/. אני מצידי, קניתי כמעט כל יום, בקיוסק של צילה, ופל
ספורט,מאד לא טעים. לפעמים אכלתי, ולפעמים זרקתי את הופל - העיקר שאוכל לתת לזאביק
את תמונות הספורטאים שהיו צמודות לוופל, ושאותן אסף בשקידה. ולמרות כל אלה -
לא באמת ידעתי אם אהבתי זו היא- חד, או דו-סיטרית.
עד......לפני מספר שנים, כ-50 שנה מאוחר יותר, בפגישת מחזור (הנערכת מזה 12 שנה
אצל עמוס כרמלי ב"נופית" בכל חג שבועות,) כשזאביק אמר לי "לכי
לשידה של עמוס. יש שם שקית ניילון. תפתחי אותה
ותסתכלי". שם, בשקית הזו, שכבה לה התשובה
לתהייה רבת השנים, בדמות אלבום הספורטאים אותו שמר זאביק כל השנים,. זאביק הוסיף
ואמר:" 50% מהתמונות -שלך!, וכל מה שאת מספרת אמת לאמיתה, ועבר גם
עלי......" שלא כמו אצל
גייזי ויעל - זו תישאר אהבת ילדות שלא תתממש (אגב , מי שחי במחיצתו של זאביק שנים
רבות, הוא דווקא גייזי. שניהם היו חברים בנחל-עוז) אבל העובדה
שלא תתממש, לא מורידה כהוא זה מזכרון מתיקותה,
ומהייחוד שלה כאהבה ראשונה. אני בטוחה שלגולשים רבים יש
זיכרונות דומים. מה דעתכם להזכר בצוותא? יום נעים. נילי דיסקין-טדניר
תגובת גייזי: ראשית אני שמח איזו
השראה יפה נתתי....ולא מספיק שאהבת את זאביק, חברי מנחל עוז, התאהבת גם באיתמר,
שהיה חניך שלי בתנועה המאוחדת, ובמודה בן כתתי, וופלים קנית אצל שכנתי מרחוב ד'
צילה ודוביץ.
רק אותי
הכרת רק לפני שנתיים דרך האתר, מה מוזר.
