12.2.08 ביום הולדתי : מאת יעל
איתיאל חרלף
כתוספת למה
שגייזי היקר שלי טרח והכין לכבוד יום הולדתי- אני כותבת על המקריות הבלתי מובנת:
גייזי נולד
בקריה וגר ברחוב ד' ,אני נולדתי בירושלים וחייתי בקריה ביוד,6 שנים מגיל שנה,שם
הזיכרונות
הראשונים שלי, האנשים התום, החולות ,ילדות
מאושרת. חברי מן הגן , שהיו קרובים לגייזי
רק משנות
בית הספר,
כשאני כבר בחיפה, ולא פוגשת בו. גדנע, באר
אורה,פוגשת קרייתים...אבל לא את גייזי,
רק בטירונות , נפגשים : רומן קצר ימים, תמים והתאהבות של גיל 18 ,לא
מספיקים לדבר על הקריה....
פרידה ולא
יודעים למה ?
מגיעים לגיל 60 וכבר חושבים שכך נמשיך הלאה
עד סוף החיים, אלא שכאן התקשורת שוב אשמה,
ובאופן אקראי
שבנו זה לזו באושר ,שרק ימשך, הלוואי.
יעל > הלוואי
שר שרעבי