19.1.08     "החמורים"   בתגובה לברן    : מאת גייזי

אתחיל מן השורה האחרונה :  מדינה ריבונית שמותקפת מטריטוריה שלא בשליטתה,  משיבה במלחמת

חורמה במטרה לשתק באופן מוחלט את חיי הטריטוריה התוקפת !

 

המצב נכון להיום:

1. כבר "כמה שנים טובות", שממשלת ישראל לא מסוגלת לעמוד במשימתה הראשונה: להגן על שלום אזרחיה

(גם בשדרות אלו אזרחי המדינה...) זאת עובדה המוכחת כל יום ,וממשלה כזו צריכה להיות מסולקת עד אחרון שריה !

2. ישראל איבדה את כוח ההרתעה, כל פרחח או  ארגון תוקף אותה בלי חשש.

3. הארגונים הפלסטינים פיתחו כוח הרתעה, ישראל לא מעזה לצאת נגדם במלחמה כוללת ונחרצת-עובדה !

 

איפה טעינו ?

לממשלות ולצבא בישראל יש תפיסת עולם של צבא כיבוש המתרוצץ ורודף אחרי מחבלים ,בתחומי הכיבוש בהם ממשלת ישראל היא הריבון האחראי לתושבים האזרחים בשטח הכבוש. הגישה הזו אבד עליה הכלח.

 

היתרון החשוב העיקרי שיש לנו ביציאה מעזה, הוא שהאחריות לנעשה שם עברה לידי הפלסטינים, ולא עיסקנו מי שולט שם. אחרי שיצאנו מעזה , (וזה טוב גם להיום)  מיד עם הקסאם הראשון  ישראל צריכה להודיע שכל תקיפה מעזה היא הכרזת מלחמה על ישראל . מדינה רצינית לא רצה אחרי מפגעים ויורי קסאמים בשטח האוייב ,  מדינה ריבונית תוקפת בחזרה ומשתקת את החיים בשטח האויב : סוגרת טוטלית חשמל, פוגעת באספקת מים, הורסת כבישים ,גשרים ומעברי מים, פוגעת בכל מבני הציבור התעשיה המסחר והשלטון ,סוגרת את הים –את כל אלה בעזה אפשר לעשות בלי להכניס חיל לרצועה.  מיד ישאלו בצדק: ומה על סבל האוכלוסייה האזרחית? התשובה ברורה: אנחנו יצאנו מעזה ולא אחראים שם לאוכלוסיה האזרחית, על האוכלוסייה האזרחית בעזה אחראי מי ששולט שם ! ומי ששולט שם יודע בדיוק מה עליו לעשות או לא לעשות בכדי שהאוכלוסייה שלו לא תסבול. בלי חשמל ,מים וכבישים אי אפשר להתקיים יותר מכמה ימים , נכון ,הבעיה תצטרך להיפתר מיד, יווצר משבר בין לאומי, יהיה לחץ עצום על ישראל, זה בדיוק האינטרס שלנו, כי משברים בין לאומיים נפתרים תמיד בהסדר כזה או אחר (אפילו מלחמת לבנון השנייה הפסיקה ליותר משנה את הפגיעות בישראל)ואילו מרדפים אחרי טרוריסטים לא מסתיימים לעולם!

בגבולות 1967 ישראל הייתה מדינה מאוחדת באמונת כל אזרחיה להגן עליה, מגבולות 1967 ישראל נתנה את המלחמה הכי מוצלחת בתולדות כל הזמנים, אפשר להסיק מכך מסקנות ,אבל זה לא הנושא, אלא רק ההתייחסות לעזה תחילה. !

גייזי.