16.5.10 חנן רותם : " הכְבד על אביך ועל אִמֶך "

לאשר רון: מותר לכתוב בשבת. שאלתי רב.

רוב האנשים אינם שואלים: ומה הרב אמר? אבל אם תתעקש, אשיב לך: הוא אמר שאסור. (זה בעקבות בדיחה, מספרו של דרויאנוב, על היהודי שעישן בשבת בעיירה יהודית. ראה גם יצירתו הנפלאה של דן בן-אמוץ איך להרוג בדיחה ב"ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו").

ועתה ברצינות. בימים אלה אני נתקל בכל מיני צירופים שונים ומשונים של שמירת מצוות:

שומרים על דיני כשרות, אבל נוסעים בשבת.

לא שומרים על כשרות ונוסעים בשבת אבל לא מבשלים בשבת.

מעשנים ונוסעים בשבת אבל מנשקים כל מה שנראה כמזוזה על דלת.

נוסעים להתפלל ליד קבר נידח אבל אינם שומרים על טהרת המחנה (כלומר ניקיון ישובם).

וכהנה וכהנה צירופים מוזרים.

מבחינתי, לפחות, זה בסדר גמור. מתי זה לא בסדר? – כאשר לשמירת המצוות הזאת מיתוסף דיבר חדש: הכְבד על אביך ועל אִמֶך למען יקצרון ימיהם על האדמה. ואיך תכביד? דרוש גם מהם להישמע בביתם לכל שיגיונותך אלה.

עוד מאפיין של מצבים אלה: הם יכולים לצוץ בלי התראה מוקדמת.

ולמי שבמשפחתו אין לפחות וריאציה אחת מהתביעות האלה, אפשר רק לומר: דע לך שככל הנראה אלוהים אוהב אותך מאוד.

שבוע טוב וחג שבועות שמח.

ועם גמר ספירת העומר אולי נתחיל בספירת האומר – בכל ימות השנה. ואני מפרש אומר: כל האמירות וההצהרות המיותרות שאין להן כיסוי. דוגמא: אחרי ההצלחה הכפולה של הפועל בכדורגל, נשמעה שאגה: יש אלוהים!!! נו טוב, זו דוגמא לא מוצלחת. בטח שבמקרה הזה יש אלוהים.

וידאו > הרב אמנון –בעניין שמירת השבת