23.5.10 חנן רותם :
> הקלדה
שווה למיקוש ? (תמונה)
בעודי מחלים מדלקת שורש כף היד (עכְבַּריטיס), זחלתי למחשב לראות
מה חדש באתר. והנה הוכחה נוספת שיש אלוהים - הוא שלח לי מזור:
" 22.5.10 סבי אביבי, שאימא
שלו הייתה מזכירה רפואית בקופת חולים בקריה ממליץ לשמור על הבריאות ליד המחשב: ישיבה נכונה – ובסוף המצגת יש
תרגילים לשחרור הצואר והגב".
מיד ניגשתי ליישום ההמלצות, שכולן נכונות, נבונות ומומלצות –
ולא לתפארת המליצה בלבד - ורק תהייה
לשונית אחת: הקלדה אקוויוולנטית למיקוש?..
יכולתי לספר זכרונות עד מחר בבוקר כדי להמחיש את ההבדל בין
מיקוש להקלדה (למשל: איזור ניצנה לפני מבצע קדש, זוכרים את המיקושים ותוצאותיהם?).
אף כי ברור שאפשר להביא הרבה דוגמאות לדמְיון בתוצאות, רצוי לפחות מבחינה לשונית
להבחין ביניהם.
ושאלה לפוסקים: מותר להקליד/לקלדן/למקש/לייקש/להקיש בשבת?
ואשמח לתשובה מהירה כברק.
ואם במשה ברק עסקינן (פרק כ"ו, על המַּקשֵב היפה), אבקש להוסיף בנוגע למכונת הירייה: כאשר עמד
מנחם בגין עליו השלום על הבופור הכבוש, שאל בדבר מכונות הירייה של האויב. באותו
זמן, המונח מכונת ירייה כבר פינה מקומו למיקלע, וזה פינה מקומו (על-פי מילון
אֶבֶן-שוֹשן, לפחות) למַקְלֵעַ.
ובקשה צנועה: אל תתפסוני בלשון. אינני בלשן, רק משתמש כבד
בעברית. ומההתמכרות הזאת קשה לי להיגמל, אם כי ביִזְרָאֵל נעשים בכיוון זה מאמצים
רבים (ראה למשל "דה מרקר", גיליון כלשהו). אולי אינני טאלנט, אבל אני עדיין באותו לוקיישן. או קיי?
וחידה למיטיבי זכור: מדוע היה אליעזר בן יהודה (פרלמן)
רווה נחת מ"דה מרקר"? בין
הפותרים נכונה יוגרל סוף שבוע.
בב"ח,