9.6.10 אורי פאר

"אדי בופטה " של משה ברק העלה בי זיכרון ישן מימי להקת פיקוד המרכז של סוף שנות החמישים.

הנהו לפניכם. תהנו:

כבר מָרָש הַקַרנָש

כבר מָרָש הַקַרנָש עֲלֵי שֶסֶר הַקְלָש,

עוד מעט יתקרנֵף כּפוֹרֶם.

אך בּשִירמֵי הַרימוּק, מִשתַצֵל כְּתַלבּוּק,

מִתבַּקֵל, מִתרַקֶל וְשוֹרֶם.

כי עף ונִמשָף שֶלֶף הקרב,

ורֶלֶף וָלָף זָף וזוֹפֵעָ

גם בּמָלָף יַעַן וָלָף,

כי זֶלֶף שוּלָף בּמָפְלֵעָ.

אז נִמְרְשוּ רָקיטים וְצָרְקוּ קָרְליטים

כֶּאֱרוֹל ציטוּמים בְּקַרמַח

לא חָלזוּ לֶאֱרוֹם, לא גָלזוּ לֶאֶפְרוֹם,

וָיֵיטוּ בְּנִידֵי וְנירְדָח.

אוּדוּ, גוּדוּ, אַל תַלוּדוּ,

אָגוּדוּם דָגוּדָלוּם דוּגוּדָם וּבָדְלָם בְּכֹל אָדוּזִי,

כּי אני דוּקָל בּנוּזִי ... וְדוּזָי בְּנִי זָי זוּ.

עכשיו לוקחים אויר.... ומחייכים.

                   אורי