20.7.10 נילי "ימי כביסה - מגנט של זיכרונות" > פרימוס

  אז ככה. גולש קבוע ונאמן לאתר הזדרז הבוקר לתקן טעות בכתבה שלוותה את סרטון "יום כביסה" בטענו, בצדק, שבסרטון מדובר על פרימוס שמחמם את המים ולא  על פתיליה שהייתה משהו אחר וחלש יותר. ונזכר שבפרימוס חימם גם מוכר התירס את הדוד שבו התבשלו התירסים של ילדותנו ( לבנים ולא צהובים, שבושלו עם חלק מעליהם, ונתחבו לידינו על מצע של עלי תירס ירוקים כשהם מומלחים ע"י גליל מפח, עם מכסה מחורר, ובתוכו מלח).   אני עצמי נזכרתי איך בתחילת עבודתי בשירות לאימוץ הגעתי אל בי"ח הקריה ליולדות, אל  מיטתה של נערה, יום לאחר שילדה בסתר תינוק, ואמרה שלמרות שהיא מבית דתי ( יתומה מאם, עם אב דתי  ואח שלומד בישיבה תיכונית), היא החליטה שתיקח ותגדל את התינוק בבית האבא הזה.    עלי הוטלה המשימה ללכת למקום עבודתו של האב, לוודא שהוא יושב בצל, עם מימיית מים ( היה שומר באחד המשרדים ליד שער הכניסה), ולספר לו שבתו, עוד לא בת 17 הפכה אותו לסבא. ( היא הלכה ללדת מביתו והוא לא ראה את ההיריון.  מי שעובד בשירות לאימוץ יודע שזה אפשרי) . השיחה הסתיימה בכך שהאב, כשהתאושש קמעה,  אמר שאין שום דרך שבה הדבר הזה יכול לקרות. הוא לא יכניס לביתו את הבת עם התינוק.  לאחר יומיים, בידיעה שהנערה אמורה להשתחרר, הלכתי לביה"ח עם תכנית אלטרנטיבית. להפתעתי נאמר לי שם שהאב לקח את בתו כבר אתמול.   דאגתי מאד ו"טסתי" אל בית המשפחה.  בלובי של הדירה נגלה לעיני מחזה שאותו לא אשכח לעולם.  הסבא הטרי עומד מעל דוד מהביל המחומם בפרימוס, ומערבב במוט עץ חיתולי בד מורתחים ( אז עוד לא הומצאו הטיטולים החד פעמיים). הבת שכבה גאה בחדר והניקה. שניהם אמרו לי שיתמודדו בסוף השבוע כשהאח יבוא מהישיבה - עם העובדה הזו. והעיקר - באוויר הייתה שמחה עצומה!! ברוך השם שיש גם דתיים עם ראש פתוח שיודעים להודות לאלוהים על הניסים והנפלאות. כל תינוק שנולד - הוא נס קטן בפני עצמו. לך ספר את זה לחרדים של היום, או מה שיותר מפחיד - לערבים שבתוכנו....... זה כבר סיפור אחר. שאולי יסופר פעם ואולי לא. כי היום הוא יום של חשבון נפש ואהבת חינם, ולא יום של שנאת חינם.    להתראות. נילי דיסקין