22.7.10 נילי דיסקין : "פיניה ליברך - הצלם"    

    זו תגובה לקריאתה הנרגשת של ענת דותן/דניאלי.  הי ענת. סבא וסבתא שלך היו לא רק שכנים

( אנחנו גרנו בי"ח 5   והם בי"ח 34-) אלא גם ידידים טובים של הורי. אבי שר עם סבך במקהלה. כל תמונות הילדות שלי צולמו אצל סבך בסטודיו, עם צעצועים שהיו שם. ( ביניהם אחד מפחיד עם פרצוף שחור של אישה זקנה מחובר לחוט גמיש).  אני זוכרת את אמך כילדה, עם עיניה המדהימות, והכנסתי לאתר זיכרונות מהמקהלה של משה ביק, בצירוף תמונות שבהן רואים גם את סבך פיניה. בארכיון האתר תמצאי גם את כיתתה של אלפא, אמך, לפי שנת לידתה. אני ראיתי אותה למרות שהיא לא בשנתון שלי. התיעוד של קריית- חיים הישנה והטובה נעשה בהתנדבות ע"י ילידיה. לכן, אל תצפי שמישהו יכניס לשם תמונות של המחזור שלך ( אם עוד אין) אלא היי ראשונה והכניסי תמונות עם מקרא שמות. כך גם אם יש לך תוספות או תיקונים למדור "סיורים ברחובות" לפי המקום שבו התגוררתם. גם אני עזבתי את הקריה, בצער רב, בגיל 13, אבל - כפי שאת רואה הקריה "לא עזבה אותי".     אני מקווה שגייזי יפרסם את התגובה שלי ותקבלי עוד תגובות מאנשים שסבך צילם. הוא היה כמעט הצלם היחיד, ואז לא היו בדרך כלל לאנשים פרטיים מצלמות.  עובדת היותו גיבן ( מצערת ככל שתהיה) נתנה לו סימן היכר ולדעתי, לא היה בקריה אז מי שלא הכיר אותו. אבי היה חבר קרוב שלו, ופיניה הרשה לו , במסגרת היותו של אבי זמר ובדרן לעת מצוא,( למרות שבמשך היום עבד כמו כולם), אפילו להתבדח על הגיבנת שלו ( זכורה לי עדיין הבדיחה שהיה מספר על מגמגם וגיבן שנפגשו  והגיבן לגלג על המגמגם ואז המגמגם "החזיר לו" ואמר " תיזהר לא להצטלם בפרופיל כי לא יוכלו לסגור את האלבום). אני מרשה לעצמי להתבדח מפני שגם לי עצמי יש סקוליוזיס, שזו גיבנת קטנה, אם כי הטיפולים בגיל צעיר מנעו ממנה להיות מורגשת, ואין לי שום בעיה עם העניין. אהבתי מאד את סבך שהיה טוב מזג, ואיש מקסים.   ביי. נילי דיסקין - טדניר.