10.5.10 נילי דיסקין : "המזון הרוחני של הילדים"
לפעמים אני מצטערת שהאתר הזה נקרא ברובו
ע"י חילוניים. הייתי רוצה
"להגיע" במה שאני כותבת עד לעמנואל,שם לקחו את ההפרדה הגזעית בין ספרדים לאשכנזים עד אבסורד, ולאמר
לאנשים שם בקול גדול : רבותי, מי שמחנך את
ילדיו על שנאת
האחר, במקום על אהבת השם - אינו יהודי. הנושא ממש אינו חשוב. המזון שבו אנו מלעיטים את ילדינו ( פיזית ורוחנית) - הוא
החשוב.אהבה - מול שנאה. גם
החילוניים
שבינינו, צריכים, לעניות דעתי, להיות ערים שלא להאביס את ילדיהם בשנאה ( גם אני מכה על חטא, אם כי זה לא קרה בילדותם המוקדמת של ילדי, אבל אני בהחלט
אומרת להם ,בשנים האחרונות,אמירות של שנאה
כלפי יהודים חרדים). הגבול בין בקורת לגיטימית
לבין אמירות
של שנאה - דק, לעיתים, מאד. והנטייה, (שלי לפחות), לאנטישמיות כלפי חרדים שמגדלים את ילדיהם לשנאת האחר-די בולטת
לאחרונה. הנטייה לשנוא את האחר,השונה, גם אם מדובר
בעצמנו ובשרנו, ואפילו בלא עצמנו ולא בשרנו - היא נטייה
מסוכנת.
קשה מאד לקרוא ולשמוע איך מפרשים אנשים שחושבים שהם יהודים טובים- את עיקרי יהדותם -ואין כל שוני בינם לבין קיצוניים מדתות
מערביות אחרות שמאכילים את ילדיהם בשנאה . מי
שזורע רוח, קוצר סופה. ולא משנה באיזו דת. אולי לכן נמשכים בני הנוער שלנו לבודהיזם שמחנך על אהבה. לכל מה שנברא בעולם הזה.
אנשים. חיות, עצים, ואפילו הדומם. מזון למחשבה. למי שיש
לו זמן לעצור, ולחשוב. נילי דיסקין
גייזי : הדתות והלאומנות (ואוהדי הכדורגל), בחד צדדיות
וברצון לבלעדיות שטבוע בהן, הם הגורמים העיקרים למלחמות, לשנאה ולסבל האנושי
בעולם, כמו שכתב נכדו של בגין : "אלה ש"אהבת הארץ" בפיהם, זו לא
אהבה, אלא שנאה לזולת !!!!
אינקוויזיציה ויש את אלה שיורקים ע"י כל צלב.
