3.5.10 נילי –
תגובה ורשימה :
ההוסטל :
התגובה שלי
לעניין ההוסטל הנוסף שרוצים להקים בקריית חיים, כעובדת סוציאלית ( לא רק
במקצועה, אלא גם בנשמתה) היא
שזה עובר את כל הגבולות. הדמגוגיה של 200 חוסים לעומת 20.000 תושבים, לא יכולה לכסות על העובדה שאין עוד
במדינת ישראל סדרי גודל כאלה, של 43 הוסטלים בשכונה בגודל כזה. זהו שוב ניצול של
תמימותם וטוב ליבם של התושבים שאותם מכנה יונה יהב "מלח הארץ", וגם של
הנכונות הקרייתית הישנה והטובה - לתת כתף
לכל צורך של המדינה שמתעורר - שמנעו
עד היום קול זעקה על המצב האנומאלי הזה. שום
דיבורים על הפליה, התנכלות
לחלשים, וכד' לא יכולים לעמוד כנגד המגמה הבלתי הגיונית הזאת שעלולה להפוך את הקריה למקום שבלתי
אפשרי לגור בו בשקט . הן מפני שעמק האלכוהול נכנס אליה בגדול, והן בגלל חוסר הפרופורציות
שבין התושבים המוכנים לקלוט ולעזור לחלשים בחברה - לבין מספר ההוסטלים והנטל שהם
מביאים למקום הזה. יונה יהב מדבר על 150 הוסטלים בחיפה רבתי. איך זה שקריית -חיים,
שכונה אחת קטנטנה - מקבלת לתוכה כמעט שליש מהם? הטענה שלו " לא ערבו
אותי. לא ידעתי" לא נשמעת לי אמינה בעיקר כשהוא טוען שבמלחמה הנטל של הפינוי נפל
על העיריה. אולי אני פרנואידית אבל
האם ה"התגייסות" שלו
כרגע נגד שיכון החוסים בהוסטל הנוסף בקריה , אין מקורה בהתנגשות עם החזון להפוך את הקריה לאזור
פאבים רווי אלכוהול ומה שבא בעקבות כך?
"האדם אינו אלא....." פרחי
האביב שהביא
גייזי, מביאים,אפילו שוירטואלית, אל תוך הבית את האביב הקיים
ועוד איך, כרגע
אני עסוקה יחד עם שכנה נוספת בשיקום וחידוש הגינה שלנו בבית המשותף לאחר שיפוץ
שנעשה בו והרס כמעט את כל הגינה.
זה ממש מבדח! האישה היא מבאר -שבע. בת לגנן עירוני. ואני קרייתית
נוסטלגית. הייתם צריכים לשמוע אותנו מתווכחות ( היא: "לקצוץ
את המטפס שעלה על שיחי ההדס
בכניסה" אני : "מה פתאום , זה עין- התכלת, זה רק
מוסיף! " וכך הלאה. רק בקשר לעץ התותים השחורים שמניב כעת
תותים ענקיים וטעימים - יש
בינינו תמימות דעים. כל אחת אוחזת בצמחי ילדותה. הגענו בסוף לפשרה בעזרת הגנן.
אבל אין לי ספק שאין כאן
ויכוח מקצועי,אלא הדהוד של פרחי וצמחי הילדות של שתינו, והרצון להחזירם לחיינו. בי ושבוע טוב. נילי.