15.6.10 יאיר
מירז הערותי לתגובת גייזי לנושא גלעד
שליט
ביזיונות צבאיים היו, ישנם ויהיו
תמיד. מה לעשות? א.
להסיק מסקנות באומץ. ב. לשפר היכולות כל הזמן.
להתכונן לעתיד למה שעדיין לא קרה. לתבוסה לא תמיד יש מחיר. לדוגמה: במלחמת יום כפור צבאות מצרים
הובסו בסוף במחיר כבד מאד. התוצאה: מדינת ישראל החזירה את כל סיני , משום ששלום במחיר זה היה
אינטרס של מדינת ישראל. אין לי בעיה להחזיר לחמאס את כל אסיריו אם המהלך יוביל
לשיפור עצום במעמדה הביטחוני והאסטרטגי של ישראל.
אך במצב הקיים מדוע להוסיף על התבוסה בנפילתו בשבי של
גלעד, תבוסה נוספת - במימדים אסטרטגים שתוצאותיה בל ישוערו – על ידי כניעה לדרישות החמאס? גלעד התגייס להגן על המדינה , לא בשביל להרע
מאד מצבה הביטחוני אסטרטגי.
בכבוד רב
יאיר מירז
(מיזיריצקי)
גייזי :שתי הערות לידידי
יאיר:אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה דרך השקפות ודיעות: ישראל יצאה למלחמת יום כיפור,בכדי למנוע החזרת
סיני למצרים, הממשלה
ראתה באיבוד סיני במסגרת כל הסדר,סכנה אסטרטגית יותר גדולה מסכנת מלחמה ! מצרים יצאה למלחמה בכדי לשבור את
הקיפאון המדיני במסגרתו רצתה לקבל את סיני בחזרה. למרות הניצחון הצבאי האדיר של צהל ,מצריים השיגה את המטרה
לשמה יצאה למלחמה וקבלה את כל סיני. צהל
לא הצליח למנוע זאת. סעדאת עשה לנו בית ספר איך המלחמה
משרתת את המדיניות (אבל עד היום לא ממש
למדנו)
באשר לעמדתך בעניין שליט, אני מכבד את דעתך אבל לא מסכים:
חיילים מסכנים את חייהם בכדי לעזור לחבר בצרה,המדינה בוודאי יכולה לקחת סיכון, למה שאתה מכנה לדעתי בטעות
סכנה אסטרטגית, המדינה יכולה לעמוד בסיכון הזה-חיי אדם שווים יותר ! המדינה מגינה
על העתיד הפוליטי של שליטיה לא על הביטחון של המדינה. לך תאמין לאהוד ברק ,ליברמן ולביבי. גייזי