22.6.10 משי גדיש לנילי, > חרדים
מסתבר שאינך חיה את המציאות
בארץ.את מגיבה על דברים שאחרים כותבים כאילו מתוך בועה או מישיבה במגדל שן, רחוק
מההמון החי ,הרועש ורוגש, שחלקו בצורה עקבית ושיטתית הורס את שנבנה בעמל רב
ובהרבה יזע,דם ודמעות. שאלת, אולי את נאיבית.ובכן התשובה היא כן. ענית לירושלמית ,שגם
את חיית 3 שנים בירושלים,ולכן את יודעת איך זה לחיות בה. שכחת לציין באיזו שנה -
בילדותך, בנעורייך, בזמן לימודייך האקדמיים ?. תרשי לי לומר
לך שירושלים של זהב שאת מכירה אינה
קיימת .חבל שאת מתייחסת לדברים מבלי לבדוק
אותם,וכיוון שאת מספיק
אינטליגנטית לדעת שאין ביסוס
עובדתי לדברייך,את בורחת
להסבר
הפילוסופי בדבר מהות ה"רגש" אצל בני האדם.
אל תנסי להסביר את הקורה בירושלים
בשלט רחוק,ואל תאמיני לכתוב בעיתונים על ניר ברקת, גם הוא ממשיך להרוס את העיר
כקודמיו. ירושלים אינה מדינת תל-אביב. כאשר ירושלמים מדברים על פחד,אזי הפחד
העיקרי הוא מהשתלטות הציבור החרדי על העיר וסביבותיה.אני לא עוסק
בהיסטוריה מה קרה לעיר ומי אשם.אני לא עוסק בתהליכי אכלוס,ילודה והגירה
פנימית. אני עוסק רק בעובדות:
שכונת סנהדריה
- חרדית
שכונת בית וגן - חרדית
שכונת הר נוף - חרדית
שכונת מאה שערים – חרדית
שכונת קרית
משה - חרדית
שכונת רמת אשכול (צפון) - חרדית
שכונת גאולה - חרדית (גרתי בה לפני
35 שנה.במידה והייתי ממשיך להתגורר בה,היו שורפים את ביתי עלי ועל בני
משפחתי,כיוון שאנחנו "מוקצים").
מעלה אדומים -בנו שכונה מיוחדת
לחרדים בלבד.השכונה מזמן חרגה מגבולות שטחה והתפשטה לשכונות אחרות שנחשבו
"חילוניות".
בית שמש -בנו שכונה חרדית
בעבר.כיום השכונה מאכלסת 60% מתושבי בית שמש.
וכך הלאה.............
וכן,אני חרד לעתיד לקרות
בירושלים.פשוט וקל להתייחס מרחוק לרגשות התושבים החילוניים המעטים שנשארו לגור
בירושלים. אחת מבנותיי גרה במעלה
אדומים.כאשר אני רוצה להחזיר את נכדותי לביתן בשבת או
בחג,אני צריך לעשות חישובים כיצד לתכנן את נתיב הנסיעה מבלי להתקל בהמון זועם שצועק "שעבס" וזורק על המכונית אבנים,
בעוד אני נוסע ברחובות פתוחים
לנסיעה בשבתות וחגים. לא נעים לחוות אבנים המנפצות את זגוגיות הרכב כאשר
נמצאות בו 3 נכדות קטנות ,מבוהלות
ובוכות ואינן יודעות עם הסבא שלהן יצליח להביא אותן בשלום הביתה. אז,בבקשה נילי, אל תדברי על פחד מהזוית
האקדמית.אנשים חווים זאת על בשרם מדי שבת וחג,ולכן הם פ ו ח ד י ם מאספסוף פורע
חוק וסדר המכתיב את החיים בעיר הקודש. סגירת מחצית מהעיר לנסיעה בשבתות
וחגים - סיפור אחר לפעם אחרת. אין דברים כאלה במדינת תל-אביב.
אני נוסע ברכב שלי מצויד בכלי נשק
באופן תמידי.לא מהפחד מהערבים.מהם איני פוחד,אלא מהפחד מנהגים אחרים כמשתמשי דרך,
ובעיקר מהחרדים שחצו את כל הגבולות בהתנהגותם,ומפירים כל חוק
בארץ (ראי דוגמת עמנואל).
חרדים ומתנחלים- היינו הך הם
לגביי.
ניסיתי להסביר לך את המצב
בירושלים בצורה עובדתית ושכלתנית כדי שגם נאיבית מצויה כמוך תוכל להבין ולהפנים.
ואני כותב נאיבית מצויה כיוון שיש בביתי כאלה. אמנם הם נאיבים בנושא אחר - השלום עם הפלשתינאים,
שלא יהיה בעתיד הקרוב והרחוק.
איני מתכוון להתנצח אתך באתר,ולכן
את שהיה לי לומר-אמרתי, ולא אוסיף דבר.
שאלת בעקבות המאמר של חסין, אז מה
עושים בשביל שדברים ישתנו בארץ?. גם נאיבית כמוך יודעת שבשביל לשנות דברים חייבים
לשנות את שיטת הבחירות, ואת זה אף פוליטיקאי לא יעז לעשות.עצומות,ועדות בדיקה
וועדות חקירה,מסקנותיהן -במגירה מקומן, בארצנו הנאורה.
מהירושלמי ששונא להתגורר בה, ונאלץ
להמשיך ולהתגורר בה. הייתי ,אולי, אוהב אותה ונשבה בקסמה ובאוירה
האחרת שהיא מקרינה,במידה והייתי מבקר בה פעם או פעמיים בשנה, ובתום הביקור
חוזר לישוב בו השפיות עדיין קיימת.
