18.8.09 מציפי רסין לגייזי :
דיברתי היום עם אברהם ענבי.
תחילתו של כל העניין בכך, שלצורך
כתיבת הספר "ואליה לא יבוא", תוך כדי התחקותי אחר מסמכים מהם אוכל להבין
ולשחזר מה עשה, מתי ואיך פעל אבי,יונה רסין, נאמר לי כי
קיים גם תיק באגף הנצחה של צה"ל.
בתיק זה מצאתי, בין השאר, מכתב
מהמשוררת אנדה פינקרפלד עמיר (היא שייסדה עם קום המדינה
את אגף ההנצחה בצה"ל) בו היא כותבת לישעיהו גביש מקיבוץ יפתח, (ועתה מסתבר לי
כי הוא ואחיו דב גביש היו בין חמשת הבחורים שנפלו בשבי) ושואלת מדוע זה בעלון
קיבוץ יפתח, שהגיע לידיה, בו מספרים הבחורים על ימי שביים בכלא וחזרתם מלבנון
- מדוע זה אין מוזכר שמו של יונה רסין שרב פועלו,
על פי הידוע לה, במבצע החזרתם לארץ.
על כך עונה לה
ישעיהו גביש, כי הבחורים עדיין (בעת כתיבת עלון הקיבוץ )אינם יודעים בדיוק מי ואיך
פעלו למענם.
את התכתובת הזאת הוצאתי מן התיק, אלא
שלא עלה מתוכה, ולו אף ברמז, מה באמת קרה ומה היה המידע שהיה בידי אנדה פינקרפלד.
עד לשבוע האחרון, לא ידעתי
את מי לשאול. את "קצה החוט" קיבלתי מן הכתבה באתר שלך, מתוך כך שהסתבר
לי שאברהם ענבי היה בין השבויים.
אברהם סיפר לי כי יונה רסין עבד עם אהרון חוטר ישי בטיפול באסירי "ההגנה"
- עובדה ידועה שאף הוזכרה בספרי. במקרה השבויים בלבנון, היו הלוגיסטיקה
הקשורה בקיום המשפט - הקשר עם המוסדות הלאומיים, השגת תקציבים בארץ
למימון ההליכים המשפטיים שנעשו ע"י עו"ד חוטר ישי בלבנון, וכן
הקשר עם משפחות השבויים - מוטלים על כתפיו של יונה רסין.
ומשהו על המקריות (מלשון מקרה)
שבחיינו:
בראשית 1962 עזבנו את קיבוץ
חמדיה, וחיינו זמן מה, עד המעבר לערד, בכפר יחזקאל, שם התיידדנו עם ציפור,
'מושבניקית' במקום. את אנדה פינקרפלד, אימא של
ציפור, פגשנו פעמים מספר, אך לא היה לי מושג , מעבר לידיעה שהיא סופרת
ילדים נהדרת והיכרותי עם ספריה הנפלאים, על כך שגם הכירה הכרות
אישית וקרובה את הוריי, או במה היא עוסקת מעבר לכתיבה. היות
שלא הזדהיתי בפניה בשם נעוריי, לא הייתה יכולה, גם
היא, לקשר אותי למשפחת רסין מקריית חיים.
כך חלפה לה הזדמנות פז לשמוע
ולדעת יותר על נושאים רבים, ביניהם גם על "מקרה
לבנון" הקשורים בפועלו של, אבי, יונה רסין .
שלום וכל טוב,
ציפי
לגייזי שלום,
1 מקווה שקיבלת את האי מייל שלי בקשר לשבי בלבנון.
2 מאחר ושאלת אותי אם אני מכירה את נירה דריזין: ראשית, לא ידעתי שזהבה ונירה הן בנות דוד שלך. שנית, נירה הייתה בת כיתתי והיינו חברות
טובות. אני שולחת לך תמונה מאחד מן הפורימים בקרייה:
נירה בתפקיד הספרדיה, אני בתפקיד ה"קבליייר", והמנדולינה (קלצ'ו
אורגינל מאיטליה) בתפקיד הגיטרה...
שים לב לרצינות הרבה בה אנו מגלמות את תפקידינו - לישיבה
המעודנת של נירה ולעמידה הגברית -מצ'ואיסטית שלי....
אגב, קראתי באתר על איז'ק
המורה המיתולוגי שלי, (4 שנים מנדולינה, ועוד שנתיים מנדולינה ואקורדיון, בנוסף
להיותי חברה בתזמורת נשר.)
אם עוד רשימה על כך לא תהיה יותר מדי בנושא, אכתוב מחוויותיי
בשיעורים שלו.
ביי,
ציפי
התמונה של
ציפי רסין ונירה דריזין >
http://www.pbase.com/geyzi/image/116267069