20.8.09 מאת נילי דיסקין : "התאבדות מתוך רחמים"
ובכן יש מונח מוכר - "רצח מתוך
רחמים" אני מבקשת לקבוע שההתאבדות של דודו טופז הינה מתוך רחמים
שלו על עצמו. בלימודי התואר השני בקרימינולוגיה ומשפט פלילי, כתבתי עבודה
סמינריונית בקורס של השופט העליון חיים כהן ז"ל, שכותרתה היתה ( לפי הצעתו)
"האם התאבדות מעצם טיבה מעידה על אי שפיות?" מסקנתי הייתה,
שלעיתים ההתאבדות היא הרגע הכי שפוי של בן האדם שמסתכל למציאות בעיניים ללא
ערפילים, מסכות, ואמצעי בריחה אחרים. ועוד - כשהייתי קצינת מבחן למבוגרים
,היה זה מן המוסכמות אצלנו , שאדם ( במקרים ההם היה מדובר בעבריינים, אבל לא
בהכרח) שמסוגל לנסות להתאבד - מסוגל גם לרצוח. וזו אותה "אנרגיה רצחנית"
שיכולה להיות מופנית החוצה - אל אחרים, או פנימה - אל האדם עצמו. לדעתי ההתאבדות
של טופז עונה על שתי ההנחות האלה. 1. זה היה רגע של שפיות הדעת בידיעה מה מצפה לו
בהמשך וכמה זה רחוק מתהילה. ו-2 . אותם כוחות הרס שהביאו למעשים הנפשעים - הם
שעמדו לרשותו כשניסה ( יותר מפעם אחת) עד שהצליח "לרצוח" את עצמו, רצח
שאני קוראת לו " רצח מתוך רחמים".צר לי על חיים שנגדעו, אבל צר לי יותר
על חייו שהדרדרו כל כך עוד לפני כן, ושבעטיה של אותה הדרדרות הביאו , כמעט, למותם של אחרים חפים מפשע.
פרופורציה - זה שם המשחק. מעניין אם אכן היא תישמר בדיווחי הימים הקרובים. שבת
שלום. נילי דיסקין.