15.8.09 מנילי דיסקין :"תגובות
לאורי יסוד"
היי אורי. 1. באשר לרשימתך "איפה עובר הגבול" רציתי
רק לציין שבניגוד לפקידים ממשלתיים ואחרים - שם השתרשו
נורמות
פסולות של מוסר ציבורי, בצבא - דיווח אמת היה תמיד אבן יסוד מהותית בחוסנו (תחקירים לאחר כשלון וכד'). עימאד פארס לא קיבל את ההתנגדות החזקה מהצבא בגלל עניין השימוש הפרטי ברכב צבאי ( כך, לפחות אני רואה את זה) אלא על
הסתרת האמת. אם תיכנס הנורמה של טיוח אמת לתחקירי צ.ה.ל
אנחנו אבודים!. לא פחות. (תמיד ליגלגנו על המצרים שמתפארים בשקרים, עד שהם "עשו לנו בית-ספר")
2. ותגובה שניה, לך, לחנן
ולשולה פרגר, ולאחרים שהגיבו לעניין משפחת קאופמן - תודה רבה רבה. ידעתי שקרייתים זה "עם" ששומר על קשר, ואם תוכל לבדוק אם יוסי ורזי
זוכרים אותי, ואם הם "נוסטלגיסטים" כמוני - אודה לך מאד.
את מינה קאופמן אני זוכרת (מזווית המבט של
הילדה
שהייתי) קצת כמו אשה-ילדה, עם שער ארוך ומתולתל, התחנחנות
נשית נחמדה, וקול שמתאים לזה. צבי - היה הרציני
יותר, הבוגר והשקט שביניהם. אם יוסי ורזי לא
מעוניינים
ב"הי מה נשמע" מהעבר - אנא מסור להם ד"ש ממני. אני זוכרת אותם ואת
הוריהם בחיבה רבה. שבוע טוב.
נילי דיסקין-טדניר