29.3.09 מנילי דיסקין : מקאמה על "הקו הדק" :
מקאמה שכתבתי אחרי ששמעתי את "הרצאתו" של ראאד סאלאח באוניברסיטת
ת"א. ותודה לצוויגי. כי אני חושבת שאי אפשר להחזיק בתפישות שהיו נכונות
לזמנן, וגם אם "פספסנו" הזדמנויות להפוך את המזרח התיכון ליותר ידידותי
לנו, כרגע צריך להסתכל למציאות בעיניים. וזה די "מסנוור" וכואב.......
"הקו הדק"
גבולות חיינו משורטטים ביתר
שאת
בעט המילים, בחרט הזעקה
אדם ניכר במעשיו – כעת
אך דרכו נסללת גם בשתיקה
רצינו ציונות יפה ומצטלמת
ניסינו אנושיות עם עלה של זית
קיבלנו מדינה פועמת ונושמת
ומלחמת הישרדות על הלחם
על הבית
כולנו צודקים. שמאל וימין
על כולנו ניתכות עשר המכות
על הכופר בעיקר, ועל המאמין
אבל התותחים רועמים, והמוזות
שותקות
אולי טעינו, אולי נכון מה
שלחלל העולם נזרק
אבל לא שעינו למבחן חיינו. -
לקו הדק
הקו שבין רגישות ומחשבה
של אמונה ודמוקרטיה במיטב
מיטבה
לבין פעולה "מהבטן"
– אינטואיטיבית
פעולה של טרור והתאבדות
קולקטיבית
אשמנו לא מעט ברגעינו הגדולים
ובעיקר ביום-יום המגומגם,
החולמני
אבל אנחנו דורכים על הקווים
העולים
על ליבת הקיום של החזון
הציוני
עדיין רואים את הקו מפרפר
רואים את רומסיו -בדריסה,
בחניקה,
ואולי צריך הדבר באומץ להיאמר
אל תוך הדממה הכבדה, המעיקה
כי אולי, אם נביט מן הצד
בשתיקה
ונחכה לחומת המגן הגואלת
נבוא עד פתחי עופרת-יצוקה
תיעצמנה עינינו תיסגר
הדלת
יבואו עדינו כל מלאכי השאול
המילים המכובסות, הניב הלא
ברור
ירדפונו עד חרמה ויוסיפו
לשאול
איך זה שאנחנו שוב במלחמת
שחרור?
טעינו וצדקנו,התווכחנו על דבר
והיפוכו באש ובמים
אבל, הגיע הרגע להביט למציאות
בעיניים
אנחנו נלחמים פה על חיינו
לא פחות מהורי הורינו
ייאמר אשר ייאמר
ישגה או יצדק
אבל הציונות, ומדינה ליהודים
היא הקו הדק!
נילי דיסקין.