17.7.09  מנילי דיסקין :  קריאת התעוררות נגד טרוריסטים מבית.

אני מצרפת מכתב שכתבתי היום לאיציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות. איציק צוטט הבוקר ב"ידיעות- אחרונות" כשהוא מבקר את המשטרה על פעולתה נגד האם המרעיבה" ממאה שערים שעד הרגע הזה מנסה להרעיב את בנה, למוות אפילו, ולנתקו מהזונדה בביה"ח ,כתוצאה כנראה,ממחלת נפש. האשה ש"בשבילה" המנוולים האלה מבעירים את ירושלים.      איציק הוא גם קרייתי. גר ברחוב ב' (כיום קרן קיימת), והוא האלמן של שוש פרי (צייזל) שאביה היה במשך שנים רבות ראש ועד קריית -חיים, ואחר כך ראש העיר חיפה. זה פרט שולי, אבל עובדתי. בי. נילי דיסקין.

 

הקטע בעיתון<       http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3727573924/sizes/o    

הי איציק. אני לא יודעת כמה השפעה יש לדבריך כיו"ר איגוד העו"ס על העובדים בשטח, אבל אני כותבת מתוך הנחה שהשפעה כזאת קיימת. אני מתייחסת לציטוט שלך מהיום על נושא "האם המרעיבה" מירושלים.        לדעתי עברנו

 ( אולי מזמן) את הגבול, וחצינו קו אדום שאסור היה לחצותו.     המשטרה הצילה ילד ממוות. ילד שנראה כמו מוזלמן ממחנה ריכוז או גרוע מכך( במחנות האלה ילדים ידעו שהוריהם יעשו הכל כדי להצילם).   "ההבנה" שלנו את המניעים של החרדים הביאה למצב ( בדומה ליחסינו עם ערביי ישראל) שהם מנצלים את חוקי הדמוקרטיה,  את האנושיות שלנו, ורצון הסובלנות שלנו ( תוך  כדי שהם רואים זאת כחולשה) ומגיעים לעיתים בהתנהגותם לצורה שאנחנו מכירים כפשע מאורגן שבחסותו, אנשים מפחדים להתלונן ולדווח אפילו על מקרים של פיקוח נפש - מפני שהם רואים איך "המדינה" נסוגה בפני, מה שבטעות ,נקרא "ההלכה". אנשים שם שותקים גם כאשר מול עיניהם מופר הדיבר החמור ביותר בעשרת הדיברות. מנהיגיהם מנצלים את המצב לקרוא תגר על כל מה שבפינו קרוי "שלטון החוק"  כל הקלישאות של "מרקם עדין" ,"ניסיונות לשיתוף פעולה עם העדה" וכד' נשארו סיסמאות ריקות מתוכן אל מול אברך שכמעט דורס למוות , במזיד,נערה אתיופית ויוצא מעם שופט דתי שצמח כנראה על אותו מצע מורעל , ללא הרשעה, ואל מול אם

 ( כנראה חולת נפש)  שמגדלת ילדים בגיהינום שרק את קצה קצהו אנחנו, כנראה רואים.   גם אני מכה על החטא הזה.

 ( קריית צאנז, בנתניה הייתה תחת אחריותי שאותה חלקתי עם הלשכה בנושא ילדים בסיכון).המשטרה, בראייה הגיונית ומבורכת, לדעתי,עשתה בדיוק את מה שמתחייב מהמצב, לא התחשבה בשום סיסמאות ריקות מתוכן, וארכאיות  - שבהן אנחנו עדיין מתהדרים - והצילה את הילד ממוות בטוח ( עוד בבי"ח האם מנתקת אותו מהזונדה, והמשטרה, שעוקבת, מצילה אותו כל פעם מחדש). ואל מול זה אתה מגנה את המשטרה?? אני קוראת לך לחזור בך, באומץ, מהגישה שלך כפי שהופיעה היום  בעיתון. אתה יותר מכל אחד אחר, לאור תפקידך הקודם (לפני ער"ן) אמור לדעת איפה עובר הקו האדום בין ערכים של עבודה סוציאלית לבין התבצרות במגדל שן וירטואלי, שעשוי ממילים יפות, עד כדי עמידה מנגד, כשילד נמצא בסכנת חיים בידי אמו, וכשעדתה הקיצונית עד כדי עוות, "נלחמת" במשטרה על שהיא מצילה את הילד הזה. בי. נילי דיסקין